Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

Peah 6:1 - 6:2

The Mishnah Yomi for Saturday, November 6, 2021 is Peah 6:1 - 6:2

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Peah Perek 6 Mishnah 1

פאה פרק ו׳ משנה א׳

1
Bet Shammai says: [That which is] made ownerless only in regard to the poor is indeed ownerless. But Bet Hillel says: it is not ownerless unless ownership is renounced even for the rich, as in the case of the sabbatical year. [If] all of the sheaves in a field are a kav each, and one is four kavs and that one is forgotten: Bet Shammai says: it is not considered forgotten. But Bet Hillel says: it is considered forgotten.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הֶבְקֵר לָעֲנִיִּים, הֶבְקֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ הֶפְקֵר, עַד שֶׁיֻּפְקַר אַף לָעֲשִׁירִים, כַּשְּׁמִטָּה. כָּל עָמְרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁל קַב קַב וְאֶחָד שֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּשְׁכָחוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ שִׁכְחָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שִׁכְחָה:
א׳
ברטנורא

בית שמאי אומרים הבקר לעניים – Whomever declares something ownerless [only] for the poor but not for the rich, he has the law of ownerless, and is exempt from tithes, as it is written regarding gleaning and the corner of the field (Leviticus 19:10): “you shall leave them for the poor and the stranger.” What does the inference of “you shall leave them” teach us? It comes to teach on another kind of “leaving,” which is being ownerless, which is like this, just as this is for the poor but not the rich, even this, which is said in another place, is for the poor and not the rich.

אף לעשירים בשמטה – as it is written (Exodus 23:11): “But in the seventh you shall let it rest and lie fallow.” What does the word ונטשתה /”to be released” come to teach us? It teaches about another renunciation/resignation like this which is being ownerless, which is in the seventh year. Just as the seventh year is for both the poor and the rich, so also being ownerless is for the poor and the rich.

בית שמאי אומרים הבקר לעניים. מי שהפקיר לעניים ולא לעשירים דין הפקר יש לו, ופטור מן המעשר, דכתיב בלקט ופאה (ויקרא י״ט:י׳) לעני ולגר תעזוב אותם, מה תלמוד לומר תעזוב אותם, למד על עזיבה אחרת דהיינו הפקר, שהיא כזו, מה זו לעניים ולא לעשירים אף מה שנאמר במקום אחר לעניים ולא לעשירים:

אף לעשירים כשמטה. דכתיב (שמות כה) והשביעית תשמטנה ונטשתה, מה ת״ל ונטשתה, למד על נטישה אחרת דהיינו הפקר, שהיא כשביעית, מה שביעית לעניים ולעשירים אף הפקר לעניים ולעשירים:

משנה ב

Mishnayos Peah Perek 6 Mishnah 2

פאה פרק ו׳ משנה ב׳

2
A sheaf left near a stone fence, or near a stack [of grain] or near oxen, or near equipment: Bet Shammai says: it is not considered “forgotten”; Bet Hillel says: it is considered “forgotten.”
הָעֹמֶר שֶׁהוּא סָמוּךְ לַגָּפָה וְלַגָּדִישׁ, לַבָּקָר וְלַכֵּלִים, וּשְׁכָחוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ שִׁכְחָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שִׁכְחָה:
ב׳
ברטנורא

לגפה – stone fence set up one on the other without plaster.

ולכלים – utensil of the plough/strigil.

בית שמאי אומרים אינו שכחה – the dispute of the School of Shammai and the School of Hillel regarding the Omer/quantity of grain in a sheaf that he took possession of to bring it to the city and placed it at the side of a stone fence or at the side of the pile and forgot it there.

ובית הלל אומרים שכחה – And it is taught later in our Mishnah (Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 3), that he picked it up to bring into the city and forgot it, the School of Hillel admits to the School of Shammai that it is not forgotten, this is when he did not place it near the stone fence or near the pile. Another explanation: The School of Shammai states that it is nit forgotten, even with Omer that he did not take pick it up, it is not forgotten, for since he had placed it next to a specific place, he would ultimately remember it, and the School of Hillel states that all the while that he did not pick it up, the School of Hillel admits that if he took possession of it and afterwards forgot it, that it is not forgotten, as we will say shortly.

לגפה. גדר אבנים סדורות זו על זו בלא טיט:

ולכלים. כלי המחרישה:

בית שמאי אומרים אינו שכחה. פלוגתייהו דב״ש וב״ה בעומר שהחזיק בו להוליכו לעיר ונתנו בצד הגפה או בצד הגדיש ושכחו שם, שבית שמאי אומרים אינו שכחה שהרי זכה בו:

ובית הלל אומרים שכחה. והא דתנן לקמן במתניתין העומר שהחזיק בו להוליכו לעיר ושכחו מודים בית הלל לב״ש שאינו שכחה, זהו כשלא הניחו אצל הגפה או אצל הגדיש. פירוש אחר בש״א אינו שכחה אפילו בעומר שלא החזיק בו כלל לא הוי שכחה, דהואיל והניחו אצל דבר המסויים עתיד לזכרו, ובה״א שכחה כל זמן שלא החזיק בו. ומודים ב״ה שאם החזיק בו ואח״כ שכחו שאינו שכחה, כדאמרינן בסמוך:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר