Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

Meilah 2:3 - 2:4

The Mishnah Yomi for Saturday, December 6, 2031 is Meilah 2:3 - 2:4

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Meilah Perek 2 Mishnah 3

מעילה פרק ב׳ משנה ג׳

3
One is liable for misuse of bulls that are burned and goats that are burned from the moment that they were consecrated. Once they were slaughtered, they were rendered susceptible to disqualification for sacrifice through contact with one who immersed that day, and through contact with one who has not yet brought an atonement offering, and through its blood being left overnight. Once its blood was sprinkled, one is liable to receive karet for eating it, due to violation of the prohibition of piggul, and the prohibition of notar, and the prohibition of partaking of sacrificial meat while ritually impure. And one is liable for its misuse even when it is in the place of the ashes, until the flesh has been completely scorched.
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין, מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ. נִשְׁחֲטוּ, הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וּבְלִינָה. הֻזָּה דָמָן, חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא. וּמוֹעֲלִין בָּהֶן בְּבֵית הַדֶּשֶׁן עַד שֶׁיֻּתַּךְ הַבָּשָׂר:
ג׳
ברטנורא

פרים הנשרפים – for the Kohanim do not have a moment of availability [for use] at all.

הוזה דמן כו' – the sprinkling of their blood establishes them for inappropriate intention to be punishable by extirpation for a person who eats of them, if he had in mind an undue intention [in the performance of a sacrificial ceremony] at the time of the ritual slaughter to offer their portions of the sacrifices offered on the altar outside of their appropriate time, for since there is no moment of availability [for use] by the Kohanim, they commit religious sacrilege with them in the house of the ashes outside of the camp where they were burned if he benefited from them.

עד שיתך הבשר (until the flesh is charred in small lumps) – that is to say, that it will be burned and become charcoal/used for kindling. But after it is charred into small lumps, furthermore, there is no sacrilege, for there is nothing where its command is performed where one commits religious sacrilege.

פרים הנשרפים. אין בהן לכהנים היתר כלל:

הוזה דמן כו׳ הזאת דמן קובעתן לפגול לענוש כרת האוכל מהן אם חישב עליהם בשעת שחיטה להקטיר אימוריהן חוץ לזמנן, וכיון דלית בהו היתר לכהנים, מועלין בהן בבית הדשן חוץ למחנה היכא דנשרפו אם נהנה מהן:

עד שיותך הבשר. כלומר שיהיה נשרף ונעשה פחמים. אבל לאחר שניתך, שוב אין בו מעילה, שאין לך דבר שנעשית מצותו ומועלים בו:

משנה ב

Mishnayos Meilah Perek 2 Mishnah 4

מעילה פרק ב׳ משנה ד׳

4
One is liable for misuse of the burnt offering from the moment that it was consecrated. Once it was slaughtered it was rendered susceptible to disqualification for sacrifice through contact with one who immersed that day, and through contact with one who has not yet brought an atonement offering, and through its blood being left overnight. Once its blood was sprinkled, one is liable to receive karet for eating it, due to violation of the prohibition of piggul, and the prohibition of notar, and the prohibition of partaking of sacrificial meat while ritually impure. And one is not liable for misuse of the hides, but one is liable for misuse of the flesh until it leaves to the place of the ashes.
הָעוֹלָה, מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה. נִשְׁחֲטָה, הֻכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וּבְלִינָה. נִזְרַק דָּמָהּ, חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא. וְאֵין מוֹעֲלִין בְּעוֹרָהּ, אֲבָל מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר עַד שֶׁיֵּצֵא לְבֵית הַדָּשֶׁן:
ד׳
ברטנורא

ואין מועלין בעורה – because it belongs to the Kohanim, as it is written (Leviticus 7:8): “the priest [who offers a man’s burnt offering] shall keep the skin of the burnt offering that he offered.”

אבל מועלין בבשר – all the time that is burnet on the altar, it is burnt entirely.

עד שתצא לבית הדשן – when they lift all the ashes from top of the altar and cast them in the ash heap. And furthermore, there is no sacrilege, for its command had already been done/fulfilled.

ואין מועלין בעורה. דלכהנים היא, כדכתיב (שם ז,) עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה:

אבל מועלין בבשר. כל זמן שהוא נשרף על גבי המזבח. דכליל הוא:

עד שתצא לבית הדשן. שמרימים כל האפר מעל המזבח ומשליכים אותו לבית הדשן. ושוב אין בה מעילה, שכבר נעשית מצותה:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר