Mishnayos Avodah Zarah Perek 4 Mishnah 11
Change text layout:
עבודה זרה פרק ד׳ משנה י"א
In the case of a Jew who renders the wine of a gentile permitted by treading the gentile’s grapes so that the wine can be sold to Jews, and although a Jew has not yet paid for the wine he then places the wine in the gentile’s domain in a house that is open to a public thoroughfare until he sells it, the halakha depends on the circumstances. If this occurs in a city in which there are both gentiles and Jews, the wine is permitted, as the gentile does not touch the wine lest the Jews see him doing so. If this occurs in a city in which all its inhabitants are gentiles, the wine is prohibited unless a Jew sits and safeguards the wine. But the watchman is not required to sit and guard the wine constantly; even if he frequently leaves the place and comes in again later, the wine is permitted. Rabbi Shimon ben Elazar says: The domain of gentiles is all one, as the Gemara will explain.
הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי וְנוֹתְנוֹ בִרְשׁוּתוֹ בְּבַיִת הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, בְּעִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרְאֵלִים, מֻתָּר. בְּעִיר שֶׁכֻּלָּהּ גּוֹיִם, אָסוּר, עַד שֶׁיּוֹשִׁיב שׁוֹמֵר. וְאֵין הַשּׁוֹמֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס, מֻתָּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, כָּל רְשׁוּת גּוֹיִם אַחַת הִיא:
Bartenura
המטהר יינו של נכרי. ישראל שדרך ענבים של נכרי בכשרות כדי למוכרו לישראל, ואינו נותן מעות לנכרי עד שימכרנו לאחר זמן:
ונותנו ברשותו. של נכרי:
בעיר שיש בה נכרים וישראלים מותר. דמרתת נכרי דלמא חזו ליה הנך ישראל דעברי ברשות הרבים ומפסידנא. ואפילו אין מפתח וחותם, שרי. והוא שאין לו מלוה על אותו יין, כגון שכתב לו התקבלתי ממך, כדאמרינן לקמן:
רבי שמעון בן אלעזר אומר כל רשות נכרי אחת היא. פלוגתא דר׳ שמעון בן אלעזר ותנא קמא, דת״ק סבר כשהניח ישראל יין ברשותו של נכרי בעל היין, הוא דבעינן שיהא הבית פתוח לרה״ר ועיר שישראל ונכרים דרים בה. אבל ברשות נכרי אחר שאינו בעל הבית, אפילו בעיר שאין ישראל דרים בה, שרי. ור׳ שמעון בן אלעזר אומר, כל רשות נכרי אחת היא, וכי היכי דברשות הנכרי בעל היין אסור אלא בעיר שישראל ונכרים דרים בה והבית פתוח לרה״ר, הכי נמי ברשות נכרי אחר, צריך עיר שישראל ונכרים דרים בה ובית פתוח לרה״ר. והלכה כר׳ שמעון בן אלעזר. ובזמן שמפתח וחותם ביד ישראל, בין ברשות בעל היין בין ברשות נכרי אחר, מותר לדברי הכל:
המטהר יינו של עובד כוכבים – an Israelite who tread on the grapes of an idolater in a state of religious fitness in order to sell them to [another] Israelite, he doesn’t give money to the idolater until he sells them after a while.
ונותנו ברשות – of the idolater.
they pass in the public domain and causes him loss, and even if there is no key or lock, it is permitted, as long as he doesn’t have a lien on that wine, such as the case where he wrote to him: “I have received it from you as we stated [later on- see Mishnah 12 of this chapter].
רבי שמעון בן אלעזר אומר כל רשות עכו"ם אחת היא – There is a dispute between Rabbi Shimon ben Eleazar and the First Tanna/Teacher for the first Tanna/teacher holds that when the Israelite left wine in the domain of the idolater, the owner of the wine, it is in this case where we require that the house be open to the public domain, and it be a city where Israelites and idolaters live in it. But in the domain of another idolater who is not the owner [of the wine], even in a city where Israelites do not dwell, it is permitted. But Rabbi Shimon ben Eleazar states that it is all one whatever the domain of an idolater. For just as that in the domain of the idolater who is the owner of the wine, it is prohibited other than in a city where Israelites and idolaters live there and the house is open to the public domain, so too here, in the domain of another idolater, the city must be one in which Israelites and idolaters live in and the house is open to the public domain. And the Halakha is according to Rabbi Shimon ben Eleazar. And at a time when the key and the lock is in the hands of an Israelite whether in the domain of the owner of the wine, whether in the domain of another idolater, it is permissible according to the words of everyone.