המשנה היומית של היום
Negaim 9:2 - 9:3
The Mishnah Yomi for Thursday, December 17, 2026 is Negaim 9:2 - 9:3
משנה א
Mishnayos Negaim Perek 9 Mishnah 2
נגעים פרק ט׳ משנה ב׳
משנה ב
Mishnayos Negaim Perek 9 Mishnah 3
נגעים פרק ט׳ משנה ג׳
ברטנורא
אמרו לו למה – [why] should he be shut up/put in quarantine/isolated, but it is impossible for him to give rise to a sign/token of impurity?
לגדל שער אין ראויה – for the palm of the hand one never grows hair ever.
לפשיון אינה פושה – for boils and burning do not spread on the skin of the flesh (as we saw in the previous Mishnah).
ולמחיה אינה מטמא – for it is taught in the Mishnah (see Mishnah 1 of this chapter) that with two signs/tokens – with white hair and spreading but not with quick flesh.
שמא תכנוס (perhaps it will contract) – like a split [Cilician] bean, and when the Kohen will see it at the end of the week he will release him, but after the release, it will return and spread within the boil whose place is like a Sela and he will declare him to be a certified leper.
אמרו לו הרי מקומה כגריס – meaning to say, that if it the place of the scar/shriveled surface was like a split [Cilician] bean alone and the bright white spot on the skin was in it, why would he (i.e., the Kohen) isolate/quarantine him, but does it not belong to state here that perhaps it will contract and then spread?
אמר להן לא שמעתי – meaning to say that he (i.e., the Kohen) should also shut him up/isolate him/quarantine him, but I did not hear the reason regarding it.
אלמד בו – permit me that I will teach a thing regarding this law.
אם לקיים דברי חכמים הן – if you find a reason to uphold the words of the Sages that stated that it requires isolation/quarantine, say it, but to teach that it doesn’t require isolation/quarantine, do not say it, for I do not set aside what I received from my Rabbis and listen from you.
שמא יוולד לו שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו – that boils spread into boils. And this is the Halakha.
אמרו לו למה. יסגיר הא אי אפשר להוולד לו סימן טומאה:
לגדל שער אין ראויה. דכף היד אינו מגדל שער לעולם:
לפשיון אינה פושה. דשחין ומכוה אין פושין לעור הבשר:
למחיה אינה מטמא. דהא תנן בשני סימנים בשער לבן ובפשיון, ולא במחיה:
שמא תכנוס. כגריס, וכשיראנה הכהן בסוף שבוע יפטור אותו, ולאחר הפטור תחזור ותפשה בתוך השחין שמקומו כסלע, ויחליט:
אמרו לו הרי מקומה כגריס. כלומר, ואם היה מקום הצרבת כגריס בלבד והבהרת בתוכה, למה יסגיר, והלא אין שייך לומר כאן שמא תכנוס ותפשה:
אמר להן לא שמעתי. כלומר גם זה יסגיר, אבל לא שמעתי בו טעם:
אלמד בו. תרשני שאלמד בדין זה דבר:
אם לקיים דברי חכמים הן. אם תמצא טעם לקיים דברי חכמים שאמרו שטעון הסגר, אמור, אבל ללמד שאינו טעון הסגר לא תאמר, שאיני מניח מה שקבלתי מרבותי ושומע ממך:
שמא יוולד לו שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו. ששחין פושה לשחין. וכן הלכה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
אין מצטרפין – one-half a split [Cilician] bean of boils with one-half a split [Cilician] bean of burning do not combine [to make] a complete split [Cilician] bean.
ואין פושין מזה וזה – that if a boil and a burning are one next to the other, and in one of them is a bright white spot on the skin the size of a split [Cilician] bean, and he was shut up/isolated/quarantined, and at the end of the week, it spread to its neighbor or on the skin of the flesh, we don’t declare him a certified leper. And similarly, if the bright white spot was on the skin of the flesh and spread to the boil or to the burn, it is not considered spreading.
היו מורדין – that they didn’t heal properly and the skin did not have a scab on it, and it still produces secretion, we don’t defile it through plagues, as it is written (Leviticus 13:18): “When an inflammation (i.e., boil) appears on the skin of one’s body and it heals.,” but with a burning, it is written (Leviticus 13:24): "והיתה מחית המכוה"/ “and the patch from the burn is a dis-coloration, [either white streaked with rea, or white.]”
אע"פ שנעשה מקומו צלקת (even though spot became the rough, scabby surface/scar) – that it is recognized that there was a boil there or a burn and it is not equivalent to the rest of the skin of the flesh, nevertheless it is judged like the skin of the flesh, for after it became a strong scab.
אין מצטרפין. חצי גריס שחין וחצי גריס מכוה, אין מצטרפין לכגריס:
ואין פושין מזה לזה. דאם שחין ומכוה זה אצל זה, ובאחד מהן בהרת כגריס, והסגירה, ובסוף שבוע פשתה לחברו או לעור הבשר, אין מחליטו. וכן אם הבהרת בעור הבשר ופשתה לשחין או למכוה, לא חשוב פשיון:
היו מורדין. שלא נתרפאו יפה ולא נקרם העור ועדיין מוציאין ליחה, אין מטמאין בנגעים, דכתיב [ויקרא יג] שחין ונרפא, ובמכוה כתיב [שם] והיתה מחית המכוה:
אע״פ שנעשה מקומו צלקת. שניכר שהיה שם שחין או מכוה ואין שוה לשאר עור בשר, אעפ״כ נידון כעור הבשר, מאחר שנעשה קרום חזק: