המשנה היומית של היום
Negaim 7:1 - 7:2
The Mishnah Yomi for Wednesday, December 9, 2026 is Negaim 7:1 - 7:2
משנה א
Mishnayos Negaim Perek 7 Mishnah 1
נגעים פרק ז׳ משנה א׳
משנה ב
Mishnayos Negaim Perek 7 Mishnah 2
נגעים פרק ז׳ משנה ב׳
ברטנורא
נשתנו מראיהן – it refers to the bright white spots on the skin that are pure, as for example, that it was like snow until he (i.e., a non-Jew) converted, but when he converted [to Judaism] it became like the lime in the Temple.
כצמר לבן וכקרום ביצה – meaning to say, that at first it was like white wool, and now it became like the membrane/skin of an egg.
נעשית מספחת שאת (it became the scurf/second shade of a swelling/sore) – meaning to say that the swelling/sore became scurf, that it returned to become like its derivative/subcategory. Or that the strong/bright [white] became like its scurf. But he is really explaining to the first clause (i.e., presenting a new interpretation of the Mishnah in order to refute an argument based upon that text), as it is taught [in the Mishnah]: "היתה כשלג ונעשית כסיד ההיכל"/it was as white as snow and it became as white as the lime in the Temple, that is that it became stronger/brighter than a rising on the skin. And it that was like white wool but became like the membrane/skin of an egg, that it is that the swelling/sore became a rising on the skin.
וכסיד ההיכל והשלג – meaning to say that it was like the lime of the Temple but now it became like snow.
רבי עקיבא אומר וכו' – And the Halakha is according to Rabbi Akiba.
נשתנו מראיהן. אבהרות טהורות קאי. כגון דהוות כשלג עד שלא נתגייר, ומשנתגייר נעשית כסיד ההיכל:
כצמר לבן וכקרום ביצה. כלומר, תחילה היתה כצמר לבן ועכשיו נעשית כקרום ביצה:
נעשית מספחת שאת או מטפחת עזה. כלומר, שהשאת נעשית מספחת, שחזרה להיות כתולדה שלה. או שהעזה נעשית כמספחת שלה. ופרושי קמפרש לרישא דקתני היתה כשלג ונעשית כסיד ההיכל, היינו שנעשית עזה מספחת. ואותה שהיתה כצמר לבן ונעשית כקרום ביצה, היינו שנעשית שאת מספחת:
וכסיד ההיכל וכשלג. כלומר היתה כסיד ההיכל ועכשיו נעשית כשלג:
רבי עקיבא אומר כו׳ והלכה כר׳ עקיבא:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
אלו בהרות טהורות שהיו בו קודם מתן תורה – whomever had on him leprosy prior to the Giving of the Torah, was not impure on account of that plague after the Giving of the Torah, as it is written (Leviticus 13:2): “When a person has on the skin of his body,” excluding what already was. And all these were also considered, from there they are derived, that we require that the plague would come to be at the time that it is appropriate to be defiled by it and not beforehand, like a convert until he had not converted and a minor until he had not been born. And similarly, all of them.
בקמט ונתגלה – that it was from the outset concealed within the wrinkle/fold and he was ritually pure, because it was in a covered part of the body/posterior, but afterwards, it was revealed.
ובמורדים – meaning to say with boils and burns, the scars that did not deal and did not produce a scab like the husk of the garlic.
עד שלא העלו שער – the plague comes, that it is considered like the skin of the flesh, that is the beginning of defilement. But when the hairs arose, it was pure, for its law is like bald or blanched spots on the head or the beard, but when they became bald, that is, their end is defilement. And similarly, boils, and burnt spots on the skin and baldness, that until they did not come, the plague came, that is defilement. But when the boils, burnt spots on the skin and the baldness came, that is purity. For we require that the boils and the burnt spots on the skin come prior to the swelling/sore, as it is written (Leviticus 13:19): “And a white swelling or a white discoloration streaked with red develops where the inflammation was,”/"והיה במקום השחין שאת" , that the boils precede the swelling/sore and not that the swelling/sore precedes the boils. And when they returned and became a scar, that is defilement.
והיו – that they healed properly/nicely.
רבי אליעזר בן יעקב מטמא – since at the outset the plague came in the skin of the flesh, and it returned at its end to its initial status, we are not concerned about the interruption that is between them.
וחכמים מטהרים – since the purity stopped in the meantime. And the Halakha is according to the Sages.
אלו בהרות טהורות, שהיו בו קודם מתן תורה. מי שהיתה בו צרעת קודם מתן תורה, לא היה טמא מחמת אותו נגע לאחר מתן תורה, דכתיב (ויקרא י״ג:ב׳) אדם כי יהיה בעור בשרו, פרט לזה שכבר היה. וכל הני נמי דחשיב, מהתם נפקי דבעינן שיוולד הנגע בשעה שראוי ליטמא בו ולא קודם, כמו גר עד שלא נתגייר וקטן עד שלא נולד, וכן כולם:
בקמט ונתגלה. שהיה מתחלה הנגע מוסתר בתוך הקמט והיה טהור מפני שהוא בבית הסתרים, ואח״כ נתגלה:
ובמורדים. כלומר בשחין ומכוה המורדים שלא נתרפאו ולא העלו קרום כקליפת השום:
עד שלא העלו שער. בא הנגע, דחשיבי כעור בשר, היינו תחלתן טומאה. וכשעלו שערות, הוי טהרה, שדינן בנתקים. וכשנקרחו, היינו סופן טומאה. וכן שחין ומכוה וקדח דעד שלא באו בא הנגע, היינו טומאה. וכשבא השחין והמכוה והקדח, היינו טהרה. דבעינן שיקדים השחין והמכוה לשאת, דכתיב (ויקרא י״ג:י״ט) והיה במקום השחין שאת, שיקדים השחין לשאת ולא שתקדים השאת לשחין. כשחזרו ונעשו צרבת, היינו טומאה:
וחיו. שנתרפאו יפה:
רבי אליעזר בן יעקב מטמא. כיון דבתחילה בא הנגע בעור הבשר וחזר סופו לקדמותו, לא חיישינן להפסק שבינתיים:
וחכמים מטהרים. הואיל והפסיק הטהרה שבינתיים. והלכה כחכמים: