המשנה היומית של היום
Oholos 18:6 - 18:7
The Mishnah Yomi for Sunday, November 15, 2026 is Oholos 18:6 - 18:7
משנה א
Mishnayos Oholos Perek 18 Mishnah 6
אהלות פרק י"ח משנה ו׳
משנה ב
Mishnayos Oholos Perek 18 Mishnah 7
אהלות פרק י"ח משנה ז׳
ברטנורא
הקונה שדה בסוריא – Aram Naharayim and Aram Tzoba that David conquered. But its dust is impure like what is outside of the Land of Israel, but one is liable for tithes and Seventh Year produce like the Land of Israel (see also Tractate Demai, Chapter 6, Mishnah 11 and Second Samuel, Chapter 10 and Second Chronicles, Chapter 19 and Tractate Gittin folio 8a).
אם יכול להכנס לה בטהרה – for the Land of the Nations does not form a partition between that field that he bought to the Land of Israel.
בטהרה – that field. And even on its own clod of earth they did not decree, because it belongs to an Israelite, and because of this, it is taught [in the Mishnah]: "הקונה שדה"/a person who purchases a field. But if it had the width of a handbreadth from the Land of the Nations or from the cemetery, it interrupts between the Land of Israel and a field that he purchased in Syria, for now, he is not able to enter in ritual purity, the soil of that field is impure like outside of the Land of Israel.
מדורות הגוים (Gentile dwelling places) – that are in the Land of Israel.
טמאים – they bury their aborted fetuses in their homes.
ארבעים יום – like the measure of the creation of the embryo.
אע"פ שאין עמו אשה – lawless/unrestrained men in the towns and they bring women to their homes at night.
עבד – [slave] of an Israelite (i.e., a Canaanite slave that is in the hand of an Israelite – according to the commentary of Tiferet Yisrael).
או אשה – an Israelite [woman].
משמרין – the Gentile dwelling places, that they (i.e., Israelites) will not be buried there.
הקונה שדה בסוריא. ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד. ועפרה טמא כחוצה לארץ, וחייבת במעשרות ובשביעית כארץ ישראל:
אם יכול להכנס לה בטהרה. שאין ארץ העמים מפסיק בין אותה שדה שקנה לארץ ישראל:
טהורה. אותה שדה. ואפילו אגושה דידה לא גזרו, כיון שהיא של ישראל, דמשום הכי קתני הקונה שדה. אבל אם היה רוחב טפח מארץ העמים או מבית הקברות מפסיק בין ארץ ישראל לשדה שקנה בסוריא, דהשתא אין יכול ליכנס בה בטהרה, עפרה של אותה שדה טמא כחוצה לארץ:
מדורות הגוים. שבארץ ישראל:
טמאים. שקוברין נפליהן בבתיהן:
ארבעים יום. כשיעור יצירת הולד:
אע״פ שאין עמו אשה. דנכרים פרוצים בעריות ומביאין נשים לבתיהן בלילה:
עבד. של ישראל:
או אשה. ישראלית:
משמרין. המדור של הנכרים, שלא יקברו שם:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
המהלך בבית הפרס – in a field where a grave was ploughed up in it.
על אבנים שיכול להסיטן – as for example on top of stones that are not lodged/placed and affixed in the ground and they can be moved on account of passing over them, and a human bone the size of a barleycorn is shaken from its position of strength, or rides upon a person or an animal [which cannot endure pressure and walks/treads upon them, the rider is impure, for since the strength at the bottom is bad/poor, on account of the load above, it was moved and it is as if he shakes the bone. But if if the strength of the one being driven has a strong legal right, the rider is not considered as if he shaking the bone. But how is that to be understood – that a person has a weak legal right? All that ride it and his knees and the surrounding parts knock against each other. But an animal whose strength is weak, all that ride it cause it to empty its bowels.
בהרים ובסלעים – even though they don’t bury a corpse there.
טמא – because of the dust of the Lands of the Nations that is rolled there.
בים ובשונית טהור (on the sea and on the beach/rocky cliffs – from the defilement of the soil/ground. That they (i.e., the Rabbis) decreed on the soil of the Land of the Nations to burn the heave-offering and Holy Things that touched its dust, for we don’t burn heave-offering or Holy Things that came to the sea or to the beach/rocky cliffs, for we don’t bury a corpse there, but they have the defilement of the Land of the Nations, for they (i.e., the Rabbis) decreed upon its airspace to suspend, that heave-offering and Holy Things that entered into the airspace of the Land of the Nations and didn’t touch its soil, we don’t eat it nor do we burn it.
בזעפו – where the sea rages.
המהלך בבית הפרמ. בשדה שנחרש בה קבר:
על אבנים שיכול להסיטן. כגון על גבי אבנים שאינן תקועות וקבועות בארץ והן ניסטות מחמת העובר עליהן, ועצם כשעורה ניסט מכוחו. ורוכב על גבי אדם או בהמה [שכוחן] רע והוליכוהו עליהן, טמא הרוכב, דכיון דכוח התחתון רע, מחמת משא העליון ניסטו והוי כאילו הוא מסיט העצם. אבל אם היה כח הנרכב יפה, לא חשיב הרוכב כמסיט העצם. והיכי דמי אדם שכוחו רע, כל שרוכבו וארכובותיו נוקשות. ובהמה שכוחה רע, כל שרוכבה ומטילה גללים:
בהרים ובסלעים. אע״פ שאין קוברין שם מת:
טמא. מפני עפר ארץ העמים שמתגלגל שם:
בים ובשונית טהור. מטומאת גושה. שגזרו על גושה של ארץ העמים לשרוף תרומה וקדשים שנגעו בעפרה ואין שורפים תרומה וקדשים שבאו בים ובשונית, שאין קוברים שם מת, אבל טומאת אוירה של ארץ העמים יש בהן, שגזרו על אוירה לתלות, שתרומה וקדשים שנכנסו לאויר ארץ העמים ולא נגעו בגושה, לא אוכלין ולא שורפין:
בזעפו. כשהים הולך וסוער: