המשנה היומית של היום
Oholos 17:3 - 17:4
The Mishnah Yomi for Wednesday, November 11, 2026 is Oholos 17:3 - 17:4
משנה א
Mishnayos Oholos Perek 17 Mishnah 3
אהלות פרק י"ז משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Oholos Perek 17 Mishnah 4
אהלות פרק י"ז משנה ד׳
ברטנורא
שאין בת הפרוס לכותיים – that is to say, that even on the Cutheans they (i.e., the Rabbis) did not fine, all the more so, that they didn’t fine the heathen.
על גבי טהורה – that the field of the Bet HaPras (i.e., the area in which uncertainty exists concerning the location of a grave or a corpse) is above and it is pure below.
אפילו אדומה – that the dirt of the pure area is red.
והלבינה – on account of the dirt of the Bet HaPras which was white.
על גבי טהורה. ששדה בית הפרס למעלה וטהורה למטה:
אפילו אדומה. שהיתה עפרה של טהורה אדומה:
והלבינוה. מחמת עפר בית הפרס שהיה לבן:
אין עושין אותה בית הפרס. שלא גזרו טומאה אלא על גוש כברייתו, ולא גזרו על העפר הנשטף עם המים:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
חרש חצי מענה (he ploughed half a furrow) – fifty cubits form the place of the grave and he returned afterwards and ploughed from there another fifty cubits, all the one-hundred became/were made into a Bet HaPras. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua.
מלטימיא (quarry; he who starts ploughing from a quarry – where chips of stones, bones, etc. are deposited, or from a deposit of bones) – like full of bones. The dig is filled with corpses one on top of the other. [The word] טמיא – in the Aramaic language are bones of corpses/dead people.
מצבירת העצמות (from a pile of bones) – from the place that the bones are piled up there. And this is a matter that is not accessible/frequent that a person will plough on a pit/dig that is filled with corpses and on the pile of bones they are revealed, and they (i.e., the Rabbis) did not decree other than with a grave that was ploughed that is a thing that is accessible.
ומשדה שאבד הקבר מתוכה – that this is a compound uncertainty, lest he did not plough in the place of he grave, and if you can say, he ploughed, but perhaps he did not carry from it a bone.
או שנמצא בה קבר- that he ploughed and afterwards it was found, that this is a Rabbinic Bet HaPras, and they did not fine him since he did not know.
החורש את שאינו שלו – the Rabbis did not fine him for the land is to be that of his colleague is the Bet HaPras. And similarly, regarding a heathen, a fine is not appropriate for him.
מלטימיא. כמו מלא טמיא. חפירה מלאה מתים זה על גבי זה. טמיא בלשון ארמי עצמות של מתים:
ומצבירת העצמות. ממקום שהעצמות צבורים שם. דזה דבר שאינו מצוי שיהיה אדם חורש על חפירה שהיא מלאה מתים ועל צבירת עצמות גלויים, ולא גזרו אלא בקבר שנחרש שהוא דבר המצוי:
ומשדה שאבד בה קבר. דהוי ליה ספק ספיקא, שמא לא חרש במקום הקבר, ואם תימצי לומר חרש שמא לא הוליך ממנה עצם:
או שנמצא בה קבר. שחרש ואח״כ נמצא. דבית הפרס דרבנן, ולא קנסו ליה כיון דלא ידע:
החורש את שאינו שלו. לא קנסו רבנן למהוי ארעא דחבריה בית הפרס. וכן נכרי לא שייך ביה קנס:
שאין בית הפרס לכותיים. כלומר, שהרי אך על הכותיים לא קנסו, כל שכן שלא קנסו על הנכרי: