המשנה היומית של היום
Oholos 17:1 - 17:2
The Mishnah Yomi for Tuesday, November 10, 2026 is Oholos 17:1 - 17:2
משנה א
Mishnayos Oholos Perek 17 Mishnah 1
אהלות פרק י"ז משנה א׳
משנה ב
Mishnayos Oholos Perek 17 Mishnah 2
אהלות פרק י"ז משנה ב׳
ברטנורא
רבי יוסי אומר במורד ולא במעלה – they did not say the law of the Bet HaPras other than in descent, but when the plough ascends to at a height where there is no Bet HaPras at all, for immediately the hand of the plough is emptied and if there is a bone there it falls. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi.
והטיח בסלע (and he struck – with the plough against the rock) – the plough hit the rock and through it, the plough emptied/poured out.
או שניער את המחרישה (or he shook off the plough) – from the dirt that was upon it. And it comes to teach us that we are not concerned that he did not shake it off well.
עד שם הוא עושה בית הפרס – and no further, and even within six cubits or five [cubits].
בית הפרס עושה בית הפרס – One who begins to plough at the end of a Bet HaPras or in the middle, he counts one-hundred cubits from the place that he began to plough, and it becomes a Bet HaPras as if he ploughed from the place of the grave.
והטיח בסלע. הכה המחרישה בסלע ומתוך כך ננערה המחרישה:
או שניער את המחרישה. מן העפר שעליה. והא קא משמע לן דלא חיישינן שמא לא ניער יפה:
עד שם הוא עושה בית הפרס. ולא יותר, ואפילו תוך שש אמות או חמש:
בית פרס עושה בית פרס. המתחיל לחרוש בסוף בית הפרס או באמצע. מונה מאה אמה ממקום שהתחיל לחרוש, והוא נעשה בית הפרס כאילו חרש ממקום הקבר:
חרש חצי מענה. חמישים אמה ממקום הקבר, וחזר אחר כך וחרש משם עוד חמשים אמה אחרות, כל המאה נעשו בית פרס. והלכה כרבי יהושע:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
יז
החורש. בית הפרס – a place where the defilement is separated and flattened/straightened there. But my Rabbis explained that [the word] פרס is "דבר פרוס ושבור" (see also the Bartenura commentary to Tractate Niddah, Chapter 7, Mishnah 5 where the same phrase appears) something that is broken and injured, that the bones of the corpse were broken/divided there. And from the mouth of others I heard that as a result that the feet of human beings are prevented from walking there because of the defilement.
מלא מענה (a furrow’s length) – of a plough. From the place of he grave that he began to plow until one-hundred cubits along the length of the field by one-hundred [cubits] in width, we are concerned lest the plough carries from him a [piece of human] bone the size of a barleycorn. But if he would continue ploughing outside of the one-hundred cubits, from one-hundred cubits and outward, it is ritually pure, for the plough does not carry bones of a grave other than up until one-hundred cubits.
בית ארבעה סאין (a space of four Se’ah) – one-hundred cubits in length by one-hundred cubits in width is the place of seeding four Se’ah. For the courtyard of the Tabernacle that was one-hundred by fifty is Bet Se’atayim, as we state in [Tractate] Eruvin [23b], it is found that one-hundred cubits by one-hundred cubits is a Bet Arbah Se’ah.
רבי יוסי אומר בית חמש – but the Halakha is not according to Rabbi Yossi.
ובמורד (and in descent) - meaning to say, this measure that we stated to the first Tanna/teacher [of the Mishnah] and to Rabbi Yossi, to him as he holds and to the other (i.e., Rabbi Yossi) as he holds, these words [refer to] when the plough carries in descent, that it [looks like he] is rolling it from afar, and the same law applies when the land is on a plain level. But in an ascent, when he plows and ascends, according to the words of the first Tanna/teacher, he gives a quarter of a Kab of vetches on the knee-shaped pole of the plough- as far as the knee of the plough enters the soil, which is a bent wooden cavity made like a knee that the plough is affixed to, and it makes in its rim/bottom of the vessel a small incision like the measure that went out from it one globule/stone or kernel of a stone fruit, nut from the globules of the vetches, and it brings the plough and the globules fall off bit by bit, and in a place where the vetches have run out, not much falls from them together other than three globules each one by the side of the other and there was completed the Bet HaPras (i.e., the place declared - unclean on account of crushed bones carried over it from a ploughed grave).
החורש. בית הפרס. מקום שהטומאה פרושה ומתפשטת שם. ורבותי פירשו, פרס לשון דבר פרוס ושבור, שעצמות של מת נפרסו שם. ומפי אחרים שמעתי, על שם שפרסות בני אדם נמנעים ללכת שם מפני הטומאה:
מלוא מענה. של המחרישה. ממקום הקבר שהתחיל לחרוש בו עד מאה אמה באורך השדה על מאה ברוחב, חיישינן שמא הוליכה המחרישה ממנו עצם כשעורה. ואם היה חורש והולך חוץ למאה אמה, ממאה אמה ולחוץ טהור, שאין המחרישה מולכת עצמות הקבר אלא עד מאה אמה:
בית ארבעת סאין. מאה אמה אורך על מאה אמה רוחב הוא מקום זריעת ארבע סאין. שהרי חצר המשכן שהיה מאה על חמשים הוא בית סאתים, כדאמרינן בעירובין [כ״ג], נמצא מאה על מאה בית ארבע סאין:
רבי יוסי אומר בית חמש, סאין. ואין הלכה כרבי יוסי:
ובמורד. כלומר, שיעור זה שאמרנו לתנא קמא ולרבי יוסי למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, הני מילי כשמוליך המחרישה במורד, דמגלגלתו למרחוק, והוא הדין כשהקרקע שוה במישור. אבל במעלה, כשחורש ועולה, לדברי תנא קמא נותן רובע קב כרשינין על בורך המחרישה, הוא עץ חלול כפוף עשוי כעין ברך שהמחרישה תקועה בו, ועושה בשוליו נקב קטן כשיעור שיצא ממנו גרעין אחד מגרעיני הכרשינים, ומוליך המחרישה והגרעינים נופלים מעט מעט, ובמקום שכלו הכרשינים שאין נופל מהם הרבה ביחד אלא שלשה גרעינים זה בצד זה שם כלה בית הפרס:
רבי יוסי אומר במורד ולא במעלה. לא אמרו דין בית הפרס אלא במורד, אבל כשהמחרישה עולה בגובה אין שם בית הפרס כלל, שמיד המחרישה ננערת ואם יש שם עצם נופל. ואין הלכה כר׳ יוסי: