המשנה היומית של היום
Oholos 13:3 - 13:4
The Mishnah Yomi for Wednesday, October 28, 2026 is Oholos 13:3 - 13:4
משנה א
Mishnayos Oholos Perek 13 Mishnah 3
אהלות פרק י"ג משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Oholos Perek 13 Mishnah 4
אהלות פרק י"ג משנה ד׳
ברטנורא
העושה מקום – that he made a puncture going all the way through in the wall to place there a reed of the weavers.
ולאספתי (and for the executioner’s sword/weaver’s stave) – a sword in the Greek language they call ASPATI. And weavers have a vessel like the shape of a sword.
שעורו בכל שהוא – to bring in the defilement to the other side.
לזון את עיניו – to look out from there to the public domain or to the courtyard.
ולתשמיש – to hide there his belongings.
העושה מקום. שנקב נקב מפולש בכותל להניח שם קנה של אורגים:
ולאספתי. חרב בלשון יון קורין אספתי. ויש לאורגים כלי כתבנית חרב:
שיעורו בכל שהוא. להביא את הטומאה לצד האחר:
לזון את עיניו. להסתכל משם לרשות הרבים או לחצר:
ולתשמיש. להצניע שם חפיציו:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
החור שבדלת – in the middle of the door, that it is not made for the air.
שייר בו החרש – the artisan who prepared/fixed the door.
מלמטן – as for example that he left [a hole] near the threshold.
או מלמעלן – near the lintel.
הגיפה (he filled the hole out but not entirely)– he closed it.
ולא מירקה – but didn’t complete it.
או שפתחונו הרוח – meaning to say, or that he competed the closure but the wind came and opened it.
שיעורו מלוא אגרוף – for since it opened on its own, it is like the running water or reptiles. But in this concluding clause [of the Mishnah], Rabbi Tarfon does not disagree because the hole that is in the middle the carpenter made with intention, but not because he needs the hole but rather the boards were short and a door was made from them and he had the intention to place a hole/incision in the middle more than to place it below or above. And it is similar to someone who makes with intention, but when he placed it from below or from above, this is not like doing it with one’s hands, but rather because the boards are short, and the hole wasn’t filled.
החור שבדלת. באמצע הדלת, דאינו עשוי לאויר:
שייר בו החרש. האומן שתיקן את הדלת:
מלמטן. כגון ששייר סמוך לאסקופה:
או מלמעלן. סמוך למשקוף:
הגיפה. סגרה:
ולא מירקה. לא גמרה:
או שפתחתו הרוח. כלומר, או שמירק את הסגירה אלא שבאתה הרוח ופתחתו:
שיעורו מלוא אגרוף. דכיון דנפתח ממילא הוי כחררוהו מים או שרצים. ובהך סיפא לא פליג רבי טרפון, משום דחור שבאמצע עשה החרש במתכוין, ולא מפני שצריך לחור אלא קצרים היו הדפין שנעשה מהן הדלת ועלתה בדעתו להניח הנקב באמצע יותר מלהניח למטה או למעלה, ודמי לעשה במתכוין, אבל כשהניחו מלמטה או מלמעלה אין זה כעושה בידים, אלא מחמת שהנסרים קצרים ולא נתמלא הנקב: