המשנה היומית של היום
עוקצים א׳:ה׳ - א׳:ו׳
The Mishnah Yomi for Thursday, September 9, 2027 is עוקצים א׳:ה׳ - א׳:ו׳
משנה א
Mishnayos Uktzin Perek 1 Mishnah 5
עוקצים פרק א׳ משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Uktzin Perek 1 Mishnah 6
עוקצים פרק א׳ משנה ו׳
ברטנורא
והכלוסין – a species of pulse/beans.
ומצטרפים – for sometimes they are consumed with the fruit.
ר' יוסי אומר אף עוקץ הדלעת (Rabbi Yossi says: even the peduncle of gourds/pumpkins) – because it is boiled with it. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi.
אגסים- in Arabic AGAS and in the foreign tongue PEARS.
קרוסטמלין (Crustumenian pear – red on one side) – small apples that are similar to gall-nuts. They are called MILIN.
פרישין (quince)- in Arabic SPARGIL and in the foreign language KODONAISH.
עוזרדין (sorb-apples, medlars, crab-apples) – in Arabic ZAROD and in the foreign language SORBASH.
טפח - it refers to the peduncle/stalk of the Greek gourd, but not to the others that are taught in the Mishnah as they peduncles are small.
קונדס (artichokes) – bitter vegetables, and we sweeten them through the hot flame. But the Halakha is not according to Rabbi Eleazar b’Rabbi Tzadok.
לא מיטמאין ולא מטמאין – and it is not necessary to state that they don’t combine.
והכלוסין. מין קטניות:
ומצטרפים. דפעמים שהן נאכלין עם הפרי:
ר׳ יוסי אומר אף עוקץ הדלעת. מפני שהוא נשלק עמה. ואין הלכה כר׳ יוסי:
אגסים. בערבי אג״ס, ובלע״ז פירא״ש:
קרוסטמלין. תפוחים קטנים שדומים לעפצים. הקרויים מלי״ן:
פרישין. בערבי ספרג״ל, ובלע״ז קודוניי״ש:
עוזרדין. בערבי זערו״ד. ובלע״ז סורבא״ש:
טפח. אעוקץ דלעת יונית דוקא קאי, ולא אאחריני השנויים במשנה, דעוקציהן קטנים:
קונדס. ירקות מרים, וממתקין אותן על ידי האור ברותחים. ואין הלכה כרבי אלעזר ברבי צדוק:
לא מיטמאין ולא מטמאין. ואין צריך לומר שאין מצטרפין:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
שבססן (tread, stamped/packed in the barn/threshing floor) – that he threshed them with the feet of the animal or with sticks/staffs with the grain. And [the word] "ובססן" is the language of (Isaiah 63:18): “Which Your holy people possessed but a little while.”
ורבי יוסי מטמא – because/since they are fit/worthy to be turned over/up with a shovel with the grain. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi.
פסיגה של אשכול – a sprig of a vine [when stripped of its grapes] – it is the manner of a vine/cluster of grapes to depart from its stem like small vines/clusters and those vines are called פסיגי ענבים/sprig of grapes.
שריקנה (when stripped/emptied of its grapes) – that were stripped/emptied from the springs that are on it, meaning to say that they removed from it the small sprigs and they remained empty.
שייר בה גרגיר אחד טמאה – all of it became a handle to that berry.
שרביט של תמרה שריקנו (a twig of a date tree that was stripped of its dates) – that he removed the dates and there remains the empty twig.
ור' אלעזר בן עזריה מטמא בשל פול – became they are large beans and they don’t require a twig, for even if they combine with chips/refuse , it is pleasant to pick at them.
ומטמא של קטניות - for it is a protection, because they are thin and one is not able to pick at them when they are combined with chips/refuse, and it is appropriate for it that they would be on the same twig in order to be able to handle them and to carry them on that twig. But the Halakha is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah.
שבססן. שדש אותן ברגלי הבהמה או במקלות עם התבואה. ובססן, לשון בוססו מקדשך (ישעיה ס״ג):
ורבי יוסי מטמא. הואיל וראויים להפכן בעתר עם התבואה. ואין הלכה כרבי יוסי:
פסיגה של אשכול. דרך האשכול לצאת מן השדרה שלה כמה אשכולות קטנים, ואותן אשכולות נקראים פסיגי ענבים:
שריקנה. שנתרוקנה מן הפסיגים שבה, כלומר שהסירו ממנה הפסיגים הקטנים ונשארה ריקנית:
שייר בה גרגיר אחד טמאה. שנעשית כולה יד לאותו גרגיר:
שרביט של תמרה שריקנו. שהסיר התמרים ונשאר השרביט ריקן:
ור׳ אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול. מפני שהפולין גסים הן ואין צריכין לשרביט, שאפילו מתערבים בפסולת נוח לנקרן:
ומטמא בשל קטנית. דשומר הוא, מפני שהן דקין ואין יכול לנקרן כשמתערבים בפסולת, וניחא ליה שיהו באותן שרביטין כדי שיוכל למשמשן ולטלטלן באותו שרביט. ואין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה: