המשנה היומית של היום
טבול יום ד׳:ו׳ - ד׳:ז׳
The Mishnah Yomi for Thursday, August 26, 2027 is טבול יום ד׳:ו׳ - ד׳:ז׳
משנה א
Mishnayos Tevul Yom Perek 4 Mishnah 6
טבול יום פרק ד׳ משנה ו׳
משנה ב
Mishnayos Tevul Yom Perek 4 Mishnah 7
טבול יום פרק ד׳ משנה ז׳
ברטנורא
התורם את הבור (he who gives a heave-offering from the cistern) – of wine or of [olive] oil.
על מנת שתעלה שלום (on the condition that it come up in safety) – that he made the condition of mere safety (without specifying), but did not make a condition for a specific matter, without qualification regarding the matter of breakage and spillage it is stated, for on this, a person is afraid at the time that he raises it up from the cistern.
אבל לא מן הטומאה – therefore, if it was defiled, his heave-offering is a heave-offering.
אף מן הטומאה – that when he said that it should come up safely [from the cistern], he is saying that it should come up in ritual purity. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.
נשברה אינה מדמעת (if it – the jar – broke, it does not count as heave-offering) – the designation of “heave-offering” does not come upon it.
עד כדי שתתגלגל (until it rolls back) – all the while that it was not distanced from the cistern so much, that if it rolls back it is considered as [part of] the cistern, we call it – that it didn’t come up in safety.
שהיה בו דעת להתנות – meaning to say that it was in his mind and he thought in his heart (i.e., to himself) to make a condition, but forgot and did not make the condition. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi.
התורם את הבור. של יין או של שמן:
על מנת שתעלה שלום. כשהתנה שלום סתם ולא התנה לענין מה, מסתמא לענין שבר ושפיכה קאמר, שעל זה אדם ירא בשעה שמעלה מן הבור:
אבל לא מן הטומאה. לפיכך אם נטמא, תרומתו תרומה:
אף מן הטומאה. דכשאמר שתעלה שלום, שתעלה בטהרה קאמר. ואין הלכה כר׳ שמעון:
נשברה אינה מדמעת. שלא חל עליה שם תרומה:
עד כדי שתתגלגל. כל זמן שלא נתרחקה מן הבור כל כך דאם תתגלגל תשוב לבור, לא עלתה שלום קרינן בה:
שהיה בו דעת להתנות. כלומר שהיה בדעתו וחשב בלבו להתנות, ושכח ולא התנה. ואין הלכה כר׳ יוסי:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
הכדומין (a sort of lever with which a pitcher is fished out of a well/watercooler) – a long and large piece of wood and hooks come out this way and that way, and they suspend on those hooks flasks of water (i.e., bottles with a wide body and a narrow neck) in the air in order to cool them. But Maimonides explains, it is a like a kind of bronze wreath/rim and hooks surround it, and with it they lift up the vessels that fell into the cistern.
האשקלונים – that are made in Ashkelon.
המעבר והמזרה והמגוב (the pitchfork -for the first stage of winnowing- passing the grain from one side to the other, the winnowing fan and the rake – an agricultural implement with many teeth, forming a sort of sieve to separate the grain from the chaff or to dry the grain) – utensils used to clean grain from the straw and to remove the straw from place to place. The מעבר/pitchfork, has teeth" and is similar to a human hand, and they remove the straw from place to place. And the מזרה/winnowing fan, with it they winnow/sift the wheat in the granary/threshing floor. Therefore, it is called a מזרה, and its teeth are greater [in number] than the teeth of the מעבר/pitchfork. But the מגוב/rake – its teeth are greater [in number] than that of the teeth of the מזרה/winnowing fan, and with it they sift/assort the grain after the winnowing fan winnowed them.
ועל כולם אמר רבי יהושע וכו' – In the Tosefta (see Tractate Kelim Bava Metzia, Chapter 3, Halakha 14 and Tractate Tevul Yom, Chapter 2, Halakha 14), it is proven that Rabbi Yehoshua refers to all these words of the Mishnah (see beginning of Tractate Tevul Yom, Chapter 4, Mishnah 2 and onwards) , from the woman who is had immersed herself that day until here, and because Rabbi Yehoshua refers to all of them, the Tanna/teacher here teaches many words whose matter is not related to here.
דבר חדש חידשו הסופרים – that the temperament/mind does not provide that the matter will be such. (See also the Bartenura commentary to this phrase in Tractate Kelim, Chapter 13, Mishnah 7, where he states: "ראויין היו להיות טהורים דפשוטי כלי עץ נינהו ומשום שן אחת של מתכת לא נחתא להו טומאה"/”they should be worthy of being ritually pure, for they are simple wooden utensils and because of one tooth made of metal, they should descend to ritual impurity.”)
ואין לי מה להשיב – because of what they said as such [which I cannot respond to].
הכדומין. עץ גדול ערוך ויוצאין ממנו אונקליות אילך ואילך, ותולין באותן אונקליות צלוחיות של מים באויר כדי לצננן. ורמב״ם פירש, כמין זיר של ברזל ואונקליות סביבותיו, ובו מעלין הכלים שנפלו לבור:
האשקלונים. שנעשים באשקלון:
המעבר והמזרה והמגוב. כלים עשויין לנקות התבואה מן התבן ולהעביר התבן ממקום למקום. המעבר, יש לו שינים דומה ליד של בני אדם, ובו מעבירין התבן ממקום למקום. והמזרה, בו זורים החטין בגורן, לפיכך נקרא מזרה. ושיניו מרובות משיני המעבר. והמגוב, שיניו מרובות משיני המזרה, ובו בוררים התבואה אחר שזרו אותה במזרה:
ועל כולם אמר רבי יהושע וכו׳ בתוספתא מוכח דאכל הני מילי דמתניתין קאי ר׳ יהושע, מהאשה שהיא טבולת יום עד כאן. ומשום דר׳ יהושע קאי אכולהו, תנא הכא מילי טובא שאין ענינם לכאן:
דבר חדש חדשו סופרים. שאין הדעת נותנת שיהיה הדבר כן:
ואין לי מה להשיב. מפני מה אמרו כן: