המשנה היומית של היום
מכשירין ד׳:י׳ - ה׳:א׳
The Mishnah Yomi for Monday, July 19, 2027 is מכשירין ד׳:י׳ - ה׳:א׳
משנה א
Mishnayos Machshirin Perek 4 Mishnah 10
מכשירין פרק ד׳ משנה י׳
משנה ב
Mishnayos Machshirin Perek 5 Mishnah 1
מכשירין פרק ה׳ משנה א׳
ברטנורא
מי שטבל בנהר – and the water that is upon him makes him susceptible [for ritual impurity] for they (i.e., the waters) were acceptable/intentional.
והיה לפניו נהר אחר, ועבר בו – but the waters that are upon him from the second river are into acceptable/intentional and do not make him susceptible [for ritual impurity].
טיהרו – the waters of the second river [purified him], waters that were brought up with him from the [initial] ritual immersion, and neither set of waters make him susceptible [for ritual impurity].
דחיו – he (i.e., the other person, who was inebriated) pushed him [into the water].
לשכרו – that his friend was inebriated and through his drunkenness pushed him and caused him to fall into the river.
וכן לבהמתו – that as a result of his drunkenness, he caused his [fellow’s] animal to fall into the river, and the waters of ritual immersions that were upon him and upon his animal were intentional.
טיהרו שניים – that were [upon him] through the drunkenness [of his fellow] and not acceptable/intentional.
את הראשונים –[the waters of the first river which were made insusceptible] which were not acceptable/intentional
ואם כמשחק – his fellow [in jest] pushed him into the river or his animal/beast, also the second waters are under the law of “when water is put” (Leviticus 11:38), and all of them (both the first and the second set of waters) are acceptable/intentional.
מי שטבל בנהר. ומים שעליו מכשירין, שהרי לרצון הן:
והיה לפניו נהר אחר, ועבר בו. ומים שעליו מן הנהר השני אינן לרצון ואינן מכשירין:
טיהרו. מי הנהר השני, מים שהעלן עמו מן הטבילה, ואין מכשירין לא אלו ולא אלו:
דחיו. דחהו:
לשכרו. שהיה חברו שיכור ומתוך שכרותו דחהו והפילו בנהר:
וכן לבהמתו. שהפיל את הבהמה בשכרותו בנהר, והיו עליו מי טבילה, ועל הבהמה מים לרצון:
טיהרו שניים. שהיו על ידי שכרות ולא לרצון:
את הראשונים. שהיו לרצון:
ואם כמשחק. דחה את חברו בנהר או את הבהמה, גם השניים בכי יותן, דכולהו לרצון נינהו:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
שנפו עליהם משקים – impure [liquids].
אם רבו – the rain waters [were greater] than these [impure] liquids, they were nullified and purified.
הוציאן כדי שירדו עליהם גשמים – that he reckoned them for rain [to fall upon them].
אע"פ שרבו טמאין – for the rain waters themselves were ritually defiled.
בלעו משקים טמאים – as for example, that the wood was dry from the outside, but within, the liquids were absorbed, even though that he took them outside in order that the rain would fall upon them, for he reckoned them for rain, and even so, they are ritually pure, for they did not come in contact with impure liquids, for they absorbed them.
לא יסיקם אלא בידים טהורות (he should kindle them only with clean hands)- so that the hands do not ritually defile the rain waters that were considered and they would return and defile the oven, for a liquid defiles a vessel. But with ritually pure hands, he is able to kindle them in the oven, and the oven is ritually pure, but we don’t say that ultimately the impure liquid that is absorbed will come out on account of the kindling, for the fire controls the wood and when the flame seizes them (i.e., the wood), the liquids cease inside them, and they don’t go out when they kindle them in the oven.
אם היו לחין (if they were wet/freshly cut) – these pieces of wood that had absorbed impure liquids and on account of their wetness/moisture, the liquids themselves came out from them, but if those liquids expunged the impure liquid that was absorbed and the liquids (i.e., the sap) were greater on their own than the absorbed [impure] liquid, [they are pure, according to Rabbi Shimon].
טהורין – that they nullified them. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.
שנפלו עליהם משקים. טמאים:
אם רבו. מי גשמים על המשקים ההם, בטלום וטיהרום:
הוציאן כדי שירדו עליהם גשמים. דאחשבינהו לגשמים:
אע״פ שרבו טמאין. דנטמאו הגשמים עצמן:
בלעו משקין טמאים. כגון שהעצים נגובים מבחוץ ובתוכן משקין בלועין, אע״פ שהוציאן כדי שירדו עליהן גשמים דאחשבינהו לגשמים, אפילו הכי טהורין, דלא נגעו במשקין טמאין, שהרי בלעו:
לא יסיקם אלא בידים טהורות. שלא יטמאו הידים את מי הגשמים שהוחשבו ויחזרו ויטמאו את התנור, דמשקה מטמא כלי. אבל בידים טהורות, יכול להסיקם בתנור, והתנור טהור, ולא אמרינן דסוף משקה טמא הבלוע לצאת מחמת ההיסק, דבעצים שהאש שולטת בהן ונאחז בהן האור כלין המשקים לתוכן, ואין יוצאים לחוץ כשמסיקן בתנור:
אם היו לחין. עצים הללו שבלעו משקין טמאין, ומחמת לחותן יצאו משקין עצמן מהן, ואם אותן משקים פלטו משקה הטמא הבלוע, ורבו משקין שמעצמן על משקה הבלוע:
טהורין. שביטלו אותן. ואין הלכה כר׳ שמעון: