Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

מכשירין ד׳:ד׳ - ד׳:ה׳

The Mishnah Yomi for Friday, July 16, 2027 is מכשירין ד׳:ד׳ - ד׳:ה׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Machshirin Perek 4 Mishnah 4

מכשירין פרק ד׳ משנה ד׳

4
A jar into which a leak [from a roof] fell: Bet Shammai say: it should be broken. But Bet Hillel say: it may be emptied out. But they agree that one may put out his hand and take produce from it and they are insusceptible to uncleanness.
חָבִית שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יְשַׁבֵּר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, יְעָרֶה. וּמוֹדִים שֶׁהוּא מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְנוֹטֵל פֵּרוֹת מִתּוֹכָהּ, וְהֵם טְהוֹרִים:
ד׳
ברטנורא

חבית שירד הדלף לתוכה (the jug into which water leaking from the roof came down) – that re not acceptable/intentional, and within it (i.e., the jug) are fruit and he doesn’t want that they become fit to receive ritual defilement.

ישבר – that if he empties it out, he transfers the water from here to there intentionally and it is found that the fruit are made fit to receive ritual defilement.

ומודים – The School of Shammai [agrees] with the School of Hillel.

שהוא מושיט את ידו וכו' הן טהורין (that he puts his hand in – and takes pieces of fruit out – and they are not fit for uncleanness) – meaning to say, that they were not made fit through this.

חבית שירד הדלף לתוכה. שלא לרצון, ובתוכה פירות ואינו רוצה שיוכשרו לקבל טומאה:

ישבר. שאם מערה, הרי מעביר המים מזה לזה לרצון ונמצאו הפירות מוכשרין:

ומודים. בית שמאי לבית הלל:

שהוא מושיט את ידו והן טהורין. כלומר לא הוכשרו בכך:

משנה ב

Mishnayos Machshirin Perek 4 Mishnah 5

מכשירין פרק ד׳ משנה ה׳

5
A tub into which a leak [from a roof] fell, the water which splashed out or ran over does not come under the law of ‘if water be put’. If one moved the tub in order to pour out the water: Bet Shammai say: it comes under the law of ‘if water be put’. But Bet Hillel say: it does not come under the law of ‘if water be put’. If one placed the tub in order that the leak [from the roof] should fall into it: Bet Shammai say: the water that splashes out or runs over comes under the law of ‘if water be put’. But Bet Hillel say: it does not come under the law of ‘if water be put’. If one moved the tub in order to pour out the water, both agree that it comes under the law of ‘if water be put’. If one immersed vessels or washed his garment in a cavern, the water that came up on his hands comes under the law of ‘if water be put’; but what came up on his feet does not come under the law of ‘if water be put’. Rabbi Elazar says: if it was not possible for him to go down into the cavern without soiling his feet, what came up on his feet also comes under the law of ‘if water be put’.
עֲרֵבָה שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, הַנִּתָּזִין וְהַצָּפִין אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. נְטָלָהּ לְשָׁפְכָהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. הִנִּיחָהּ שֶׁיֵּרֵד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, הַנִּתָּזִין וְהַצָּפִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. נְטָלָהּ לְשָׁפְכָהּ, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁהֵן בְּכִי יֻתַּן. הַמַּטְבִּיל אֶת הַכֵּלִים וְהַמְכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ בִּמְעָרָה, הַמַּיִם הָעוֹלִים בְּיָדָיו, בְּכִי יֻתַּן. בְּרַגְלָיו, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֵּרֵד אֶלָּא אִם כֵּן נִטַּנְּפוּ רַגְלָיו, אַף הָעוֹלִין בְּרַגְלָיו בְּכִי יֻתַּן:
ה׳
ברטנורא

הניתזין (that are splashing) – from it outwards.

והצפין (that which overflows the vessel) – above and goes outward. All of them are not [considered as] under the law of “when water is put” (Leviticus 11:38), because they are not done intentionally, and similarly the water that is inside of them.

נטלה לשפכה – that he did not pour them out in their place but rather he took the trough to pour the water out in another place, they are [considered as] under the law of “when water is put,” for they are done intentionally, since he did not pour them out immediately there in their place.

ובית הלל אומרים – since he did not leave them there but took them to pour them, they are not [considered as] under the law of “when water is put.”

הניחה – if he left the trough there from the outset in order that the drippings from the roof would come down upon it.

אלו ואלו – The School of Shammai and the School of Hillel agree that even though that he took it and afterwards poured it out, they are under the law of “when water is put,” since he had already considered/intended it.

מים העולים בידיו – that he washes [his clothing] with them, and it is satisfactory to him.

ברגליו – it is not satisfactory to him.

אא"כ נטנפו רגליו (unless his feet become muddy/soiled) – they are under the law of “when water is put,” anything that he would fill in a jar that is mentioned above, for water that comes up after it is under the law of “when water is put,” as it is explained above, because it is impossible for water to enter into it until they touch its outside (but the Halakha does not follow Rabbi Eliezer).

הנתזין. ממנה לחוץ:

והצפין. למעלה ויצאו לחוץ. כולהו אינן בכי יותן, לפי שהן שלא לרצון, וכן המים שבתוכה:

נטלה לשפכן. שלא שפכן במקומן, אלא נטל העריבה לשפוך המים במקום אחר, הרי הן בכי יותן, דלרצון הן הואיל ולא שפכן מיד שם במקומן:

ובית הלל אומרים. כיון שלא הניחן שם אלא נטלה לשפכן, אינן בכי יותן:

הניחה. אם הניח את העריבה מתחילה כדי שירד הדלף לתוכה:

אלו ואלו. בית שמאי ובית הלל מודים שאף על פי שנטלה אח״כ ושפכה, הרי הן בכי יותן, הואיל וכבר חישב עליהן:

מים העולים בידיו. שמכבס בהן, ניחא ליה:

ברגליו. לא ניחא ליה:

אא״כ נטנפו רגליו. הוו בכי יותן. מידי דהוה אממלא בחבית דלעיל, דמים העולים אחריה בכי יותן, כדפרישנא לעיל, לפי שאי אפשר למים ליכנס לתוכה עד שיגעו לאחוריה:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר