המשנה היומית של היום
נדה ו׳:י״א - ו׳:י״ב
The Mishnah Yomi for Wednesday, June 16, 2027 is נדה ו׳:י״א - ו׳:י״ב
משנה א
Mishnayos Niddah Perek 6 Mishnah 11
נדה פרק ו׳ משנה י"א
משנה ב
Mishnayos Niddah Perek 6 Mishnah 12
נדה פרק ו׳ משנה י"ב
ברטנורא
שתי שערות האמורות בפרה – for we hold (Tractate Parah, Chapter 2, Mishnah 5) that two black hairs invalidate her (i.e., the Red Heifer).
ובנגעים – a white hair, for we hold in the Torah of the Priests (The Midrash Halakha of Sifra) (see also Tractate Negaim, Chapter 4, Mishnah 4) that the minimum limitation [of the word] שער/hair is [at least] two.
האמורות בכל מקום – regarding a young male child and a young female child.
לקרוץ (to cut, make an incision) - to hold a bit.
שיהו ניטלות בזוג – of scissors, this is the greater measure. And the Halakha is according to all of them for stringency, and when it is cut with a fingernail, it is the smallest measure of all of them, but she does not complain, lest she is an adult woman, but regarding Halitzah, she does not engage in it, until there is the greatest measure of all of them (see Talmud Niddah 52b).
שתי שערות האמורות בפרה. דקי״ל (פרה פרק ב׳) שתי שערות שחורות פוסלות בה:
ובנגעים. שער לבן, קיי״ל בתורת כהנים מיעוט שער שתים:
והאמורות בכל מקום. בתינוק ובתינוקת:
לקרוץ. לאחוז מעט:
שיהו ניטלות בזוג. של מספרים, והוי שיעורא רבא. והלכה כדברי כולן להחמיר, ומשנקרצת בצפורן דהוי שיעורא זוטא מכולהו, לא ממאנת שמא גדולה היא. ולענין חליצה, אינה חולצת, עד דאיכא שיעורא רבא דכולהו:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
תינוקת שהביאה שתי שערות – after [reaching] twelve years of age and one day.
וחולצת או מתיבמת – even though that it teaches [in the Mishnah] that she is obligated in all of the commandments that are stated in the Torah, it was necessary to teach, [either] she performs Halitzah or engages in levirate marriage, for you might have thought that [only] "איש"/a man – is written in the portion (Deuteronomy 25:7): “But if the man/איש does not want [to marry his brother’s widow,” therefore a male who is a minor does not perform Halitzah, but a woman, who is not written in the portion other than as (Deuteronomy 25:7): “his brother’s widow/יבמתו” – whether she is an adult or whether a child, performs Halitzah or engages in levirate marriage. It comes to teach us that if she produces/brings forth two [pubic] hairs, it is so, but if not, it is not so. What is the reason? That we make an analogy between a woman to a man.
וכן תינוק שהביא שתי שערות – after thirteen years and one day. And we establish twelve years for a female and thirteen for a male, is not a definitive sign, but rather an estimation/mark.
וראוי להיות בן סורר ומורה משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן התחתון – but prior to his bringing forth two [pubic] hairs, he is not liable for punishment. But after he has grown an encircling beard, he is worthy of giving birth (i.e., engaging in sexual intercourse for purposes of reproduction) and the All-Merciful stated (Deuteronomy 21:18): “If a man has [a wayward and defiant] son/בן,” but not one worthy of being a father.
התחתון ולא העליון – meaning to say, which encircling beard did they mention, with the one of the bottom, but not the one of the top (i.e., the beard of the face).
עד שירבה השחור (until the dark [hair] predominates) – that this place becomes darkened from man hairs. And the legal decision is, that the daughter may [express] refusal until she is twelve years of age and one day. But after this time, if she brought forth signs [of her young womanhood], she is not able to refuse. But if she did not bring forth signs, she can continue to refuse and even until she is twenty-years of age and she will demonstrate signs in her of being a sexually undeveloped woman. But these words [apply] when he did not come upon her [sexually] when she was twelve-years and one-day old, but if he came upon her after this time, she is not able to refuse any longer. But even though signs of [her womanhood] had not appeared in her, we are concerned that perhaps she brought forth the two [pubic] hairs and they fell off.
תינוקת שהביאה שתי שערות. לאחר שתים עשרה שנה ויום אחד:
וחולצת או מתיבמת. אע״ג דתנא חייבת בכל מצות האמורות בתורה, איצטריך למתני חולצת או מתיבמת, דמהו דתימא איש כתיב בפרשה (דברים כ״ה), ואם לא יחפוץ האיש, הלכך קטן לא חליץ. אבל אשה דלא כתיב בפרשה אלא יבמתו, בין גדולה בין קטנה חולצת או מתיבמת, קמ״ל דאי אייתיאת שתי שערות, אין. אי לא, לא. מאי טעמא, דמקשינן אשה לאיש:
וכן התינוק שהביא שתי שערות. לאחר שלש עשרה שנה ויום אחד. וקמי שתים עשרה לנקבה ושלש עשרה לזכר, אינו סימן אלא שומא:
וראוי להיות בן סורר ומורה משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן התחתון. אבל קודם שיביא שתי שערות עונשים הוא. ולאחר שהקיף זקן התחתון, ראוי להוליד, ורחמנא אמר בן ולא הראוי להיות אב:
התחתון ולא העליון. כלומר, באיזו הקפת זקן אמרו, בתחתון של מטה, ולא בעליון:
עד שירבה השחור. שישחיר אותו מקום שערות הרבה. ופסק הלכה, שהבת ממאנת עד שתהא בת שתים עשרה שנה ויום אחד. ולאחר זמן זה, אם הביאה סימנים, אינה יכולה למאן. ואם לא הביאה סימנים, ממאנת והולכת ואפילו עד שתהא בת עשרים שנה ויראו בה סימני אילונית. והני מילי, כשלא בא עליה לאחר שהיו לה שתים עשרה שנה ויום אחד. אבל אם בא עליה לאחר זמן זה, שוב אינה יכולה למאן. ואע״פ שלא נראו בה סימנים, חיישינן שמא הביאה שתי שערות ונשרו: