המשנה היומית של היום
מקואות י׳:ד׳ - י׳:ה׳
The Mishnah Yomi for Friday, May 21, 2027 is מקואות י׳:ד׳ - י׳:ה׳
משנה א
Mishnayos Mikvaos Perek 10 Mishnah 4
מקואות פרק י׳ משנה ד׳
משנה ב
Mishnayos Mikvaos Perek 10 Mishnah 5
מקואות פרק י׳ משנה ה׳
ברטנורא
מטבילן עד מקום המדה (one immerses them up to the point of their proper measure) – and the rest does not require ritual immersion, for all that are stand to be cut off is considered as something cut off. And there is no interposition to the place of the cutting itself, for the covered parts of utensils do not require being in water like that of a human being, and they permit the covered parts of utensils on the covered parts of humans, for whereas the covered parts of a person, assuming that they don’t require water coming on them, we do need that they are worthy for water to come on them, but the covered pars of utensils, even if they are worthy for water to come upon them, it is not necessary, for a person is not particular/mindful there.
ר' יהודה אומר כו' – but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.
מטבילין עד מקום המדה – until [a length] of four [handbreadths] for a large [bucket] and up to ten [handbreadths] for a small [bucket], and the remainder is ritually pure and does not require ritual immersion, and even if the measure ended at half of ring in the chain, there is no need to immerse other than up until one-half of the ring.
ר' טרפון אומר עד שיטבול את כל הטבעת – for the measure had ended at its half. And the Halakha is not according to Rabbi Tarfon.
מטבילן עד מקום המדה. והשאר אין צריך טבילה, דכל העומד ליחתך כחתוך דמי. ולא הוי חציצה למקום החתך עצמו, דבית הסתרים דכלים אין טעון ביאת מים כמו באדם. ויתירים בית הסתרים דכלים על בית הסתרים דאדם, דאילו בית הסתרים דאדם נהי דאין טעונים ביאת מים בעינן ראוי לביאת מים, ובית הסתרים דכלים אפילו ראוי לביאת מים לא צריכי, דאין אדם מקפיד שם:
ר׳ יהודה אומר כו׳ ואין הלכה כר׳ יהודה:
מטבילן עד מקום המדה. עד ארבעה לגדול ועד עשרה לקטן, והשאר טהור ואין צריך טבילה, ואפילו כלתה מדה לחצי טבעת שבשלשלת אין צריך להטביל אלא עד חצי טבעת:
ר׳ טרפון אומר עד שיטביל את כל הטבעת. שכלתה המדה לחציו. ואין הלכה כר׳ טרפון:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
פרקסין (underwear/shirt) – the underclothes that are upon the skin, and this is open at the shoulders, and when he wears it, he ties it on the shoulder, and at the time of removal/stripping, he loosens it.
ושפה של סדין צריך למתה – the folds/creases that are in the upper rim/hem in order that the water can come between those folds/creases.
למתח (to stretch) – to stretch them and to draw them out/extend them, like (Isaiah 40:22): “Stretched them out like a tent to dwell in.”
ושנץ של סנדל (laces of a sandal) – straps that one ties/knots them.
עד שיבעבעו (of garments dipped in water until they are soaked thru and cease from bulging) – when a person immerses clothing in the water, they emerge like kinds of bubbles/bulges and when they are launder and liquid drips from them, when the water begins to bulge, they have been purified, because they have been in contact with the water that has been absorbed by them to the waters of the Mikveh, but when they are dried, the water does not come into all of it until they have ceased from bulging. That when a person immerses a sheet and is not able to stretch it out, for the Mikveh is not that wide, he inserts it in the water when it is folded up, and through it the water bulges/bubbles, but when they rest from bulging it is known that the waters came through all of it.
פרקסין. לבוש התחתון שעל הבשר, והוא פתוח בכתפים, וכשלובשו קושרו על הכתף, ובשעת הפשט מתירו:
ושפה של סדין צריך למתח. הקמטים שיש בשפתו העליונה, כדי שיבואו המים בין אותם הקמטים:
למתח. לפשטן ולמשכן. כמו וימתחם כאוהל לשבת (ישעיה מ׳):
ושנץ של סנדל. רצועות שקושרו בהן:
שיבעבעו. כשמטביל אדם בגד במים, עולין כמין אבעבועות במים. וכשהן מכובסים ומשקה טופח עליהן, משהתחילו המים לבעבע, טהרו, לפי שהושקו המים הבלועים בו למי המקוה. אבל כשהן נגובים אין המים באין בכולו עד שינוחו מבעבוען. שכשאדם מטביל סדין ואין יכול לשטחו שאין המקוה רחבה כל כך, תוחבו במים כשהוא מקופל ומתוך כך מבעבעים המים, וכשנחין מבעבוען בידוע שבאו המים בכולו: