המשנה היומית של היום
מקואות ו׳:ו׳ - ו׳:ז׳
The Mishnah Yomi for Friday, May 7, 2027 is מקואות ו׳:ו׳ - ו׳:ז׳
משנה א
Mishnayos Mikvaos Perek 6 Mishnah 6
מקואות פרק ו׳ משנה ו׳
משנה ב
Mishnayos Mikvaos Perek 6 Mishnah 7
מקואות פרק ו׳ משנה ז׳
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
עירוב מקואות – a Mikveh that is lacking [a certain amount of kosher water] that is at the side of a complete (i.e., full) Mikveh. Or alternatively, in this one (i.e, Mikveh) are twenty Seah and in that one are twenty Seah and the water intermingles through an incision or a perforation, its measure to combine them and to make them fit/kosher is as if each one has forty Seah.
כשפופרת הנוד כעוביה וכחללה (like the mouth-piece of a leather bottle in its thickness and its empty space/capacity) – of a reed that they place in the mouth of the tube. And that is like two fingers that return to their place, turning themselves around in the space in the cavity of the incision. And the two fingers that they mentioned are the two fingers adjacent to the thumb, the first ones that are in the palm of the hand, and that is a finger (i.e., index finger) and a cubit (i.e., middle finger -used to measure the cubit from the person’s elbow).
מפני שהיא מן התורה – the obligation of immersion in a Mikveh of water (see Genesis 1:10). It is from the Torah.
וכן כזית מן המת – there is doubt if they have according to the measurement and doubt if they don’t have according to the measurement, their doubtfulness makes it impure. And especially in the private domain, but in the public domain, their doubtfulness makes it pure. But even though that even according to the rabbis a doubtful of [ritual] impurity in the private domain, its doubt [makes it] impure, nevertheless, here, if these were the measurements of the Rabbis, we would purify it.
כל שיעמוד – whether dust whether stones whether red insects found in liquids (i.e., gnats) that grow in the water, if they stand on the mouth of the incision, it diminishes the mouthpiece of the leather bottle, and the Mikvaot/ritual baths do not mix/combine.
כל שהוא מבריית המים – as for example red insects found in liquids (i.e., gnats). But the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel.
עירוב מקואות. מקוה חסר שבצד מקוה שלם. אי נמי, בזה עשרים סאה ובזה עשרים סאה ומתערבין המים דרך חריץ או נקב, שיעורו לצרפן ולהכשירן כאילו יש בכל אחד ארבעים סאה:
כשפופרת הנוד כעביה וכחללה. של קנה שנותנין בפי הנוד:
והיינו כשתי אצבעות חוזרות למקומן. מתהפכות בריוח בחלל הנקב. ושתי אצבעות שאמרו הם שתי אצבעות הסמוכות לגודל, הראשונות שבפס היד, דהיינו אצבע ואמה:
מפני שהיא מן התורה. חיוב הטבילה במקוה מים הוי מן התורה:
וכן כזית מן המת. ספק יש בהן כשיעור ספק אין בהן כשיעור, ספיקן טמא. ודוקא ברשות היחיד. אבל ברשות הרבים, ספיקן טהור. ואע״ג דאפילו בדרבנן ספק טומאה ברשות היחיד ספיקו טמא, מכל מקום הכא אילו הוו שיעורי דרבנן, היינו מטהרין אותו:
כל שיעמוד. בין עפר בין צרורות בין יבחושים אדומים הגדלין במים, אם עומדין על פי הנקב ממעטין בשפופרת הנוד ואין המקואות מתערבין:
כל שהוא מבריית המים. כגון יבחושים אדומים. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל: