המשנה היומית של היום
מקואות ב׳:ז׳ - ב׳:ח׳
The Mishnah Yomi for Sunday, April 25, 2027 is מקואות ב׳:ז׳ - ב׳:ח׳
משנה א
Mishnayos Mikvaos Perek 2 Mishnah 7
מקואות פרק ב׳ משנה ז׳
משנה ב
Mishnayos Mikvaos Perek 2 Mishnah 8
מקואות פרק ב׳ משנה ח׳
ברטנורא
הסייד – an artisan who plasters the pit/cistern with plaster/lime in order that it hold its waters, and his practice was to bring the lime/plaster in a common earthen vessel/pot , and that pit/cistern had kosher water in it but when the common earthen vessel/pot was sunk in the water and became filled up.
אם היו המים צפים על גביו כל שהוא ישבר – so that the water not become drawn, for all the while that they are combined/mixed. But if he would raise the common earthen vessel/pot in his hand, they would stop and would become detached.
ואם לאו – that the waters did not float on top of it.
לא ישבר – and we are speaking of when it is not the rainy season. For if it was the rainy season, since there is water in the pit/cistern, he should break it.
רבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר – for it is able to continue, as we explained above [in Mishnah 7].
הסייד. אומן הסד את הבור בסיד כדי שיחזיק מימיו, ודרכו להביא הסיד לבור בעציץ, ואותו בור היו בו מים כשרים ונשקע העציץ לתוך המים ונתמלא:
אם היו המים צפים על גביו כל שהו ישבר. שלא נשאבו המים, דכל שעה הן מעורבין. אבל אם היה מעלה העציץ בידו היו נפסקים ונעשים תלושין:
ואם לאו. שאין המים צפים על גביו:
לא ישבר. וכשאינה עונת גשמים איירי. דאם היה עונת גשמים כיון דאיכא מים בבור ישבר, כדאמרן:
רבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר. דיכול להמשיך, כדפרישנא לעיל:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
לנגבן – The Aramaic translation of (Genesis 9:13): “the waters began to dry [from the earth],” for they had certainly dried, and specifically to dry them, that we did not intend for them to receive the water, therefore, they (i.e., the water) would not be made “drawn,” as it is written (Leviticus 11:36): “However, a spring or cistern [in which water is collected shall be pure,]” just as a spring does not have the grasp of the hand by a human, even a well/cistern that does not have the grasp of the hand by a human.
אם עונת גשמים היא – that the heavens did not become knotted with clouds and that rain fell.
אם יש בו כמעט מים בבור – we have this reading [of "אם"/if], and we do not have the reading of "או"/or.
ישבר – the jars/cannisters [should be broken] and the water that is in them will fall to the cistern/pit. That this is the conducting of the water through a channel, since that within broken utensils, they (i.e., the water) fall to the cistern/pit.
ואם לאו – that it is not the rainy season, alternatively, that there is no water in the pit/cistern.
לא ישבר – for if it is not the rainy season, he would not be able to make a Mikveh/ritual bath from the water that is in the jars/cannisters alone, for Rabbi Eliezer holds that drawn waters, all of which or most of which were conducted through a channel is invalids. But when it is the rainy season, he would break it to channel these waters, and most of the Mikveh would be filled up from rain water. But when there isn’t any water in it (i.e., the Mikveh) at all, he should not break it, even though it is the rainy season, lest there fall from the water a quarter of a LOG into the pit/cistern prior to breaking it. But Rabbi Eliezer, according to his reasoning, who stated above (see Tractate Mikvaot, Chapter 2, Mishnah 4), that a quarter of a LOG of water ab initio invalidates the Mikveh/ritual bath.
ר' יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר – that he (i.e., Rabbi Yehoshua) holds that three LOGS [of drawn water] invalidate the Mikveh/ritual bath whether at the beginning or whether at the end, and not one-quarter of a LOG, and we do not suspect that perhaps three LOGS [of drawn water] will fall into the Mikveh/ritual bath prior to breaking [of the jar/cannister]. But even though it is not the rainy season, he should break it, for it is able to continue until [it reaches] the measurement of the Mikveh, for he holds that drawn [water] that continues throughout, is ritually pure. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.
או יכפה (or turn it upside down) – that he turns the jars/cannisters that are on the roof upside down so that that the water doesn’t fall from inside them [directly] into the cistern/pit, but rather, that they should fall to one side, and from there continue to the pit/cistern.
אבל לא יערה – that if he raised/lifted up the jars/cannister and emptied them, they (i.e., the waters) would become like drawn water, for they have the grasp of the hand of a human.
לנגבן. תרגום והנה חרבו, והא נגובו. ודוקא לנגבן, שלא נתכוין לקבל המים, לכך לא נעשו שאובים, דכתיב אך מעין ובור, מה מעין שאין בו תפיסת ידי אדם, אף בור שאין בו תפיסת ידי אדם:
אם עונת גשמים היא. שנתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים:
אם יש בו כמעט מים בבור גרסינן. ולא גרסינן או:
ישבר. הקנקנים ויפלו המים שבתוכן לבור, דהמשכה היא, כיון שמתוך כלים שבורים נופלים לבור:
ואם לאו. שאינה עונת גשמים, אי נמי שאין מים בבור:
לא ישבר. דאם אינה עונת גשמים הרי לא יוכל לעשות מקוה מן המים שבקנקנים בלבד, דסבירא ליה לרבי אליעזר שאובה שהמשיכוה כולה או רובה, פסולה. אבל כשהיא עונת גשמים, ישבר להמשיך אלו המים ויתמלא רוב המקוה במי גשמים. וכשאין בו מים כלל, לא ישבר אע״פ שהיא עונת גשמים, שמא יפלו מן המים לבור רביעית קודם שבירה. ור׳ אליעזר לטעמיה דאמר לעיל רביעית מים פוסלים את המקוה (לכתחילה):
[בתחילה] רבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר. דקסבר שלשה לוגין פוסלין את המקוה בין בתחילה בין בסוף, ולא רביעית, ולא חיישינן שמא יפלו לבור שלשה לוגין קודם שבירה. ואף על גב דלאו עונת גשמים היא, ישבר, דיכול להמשיך עד שיעור מקוה, דקסבר שאובה שהמשיכה כולה, טהורה. ואין הלכה כר׳ אליעזר:
או יכפה. שכופה הקנקנים שעל הגג שלא יפלו המים מתוכן לבור, אלא יפלו לצד אחר ומשם נמשכים לבור:
אבל לא יערה. שאם הגביה הקנקנים ועירה אותן, נעשו כמים שאובין, שהרי יש בהן תפיסת ידי אדם: