המשנה היומית של היום
Keilim 3:7 - 3:8
The Mishnah Yomi for Friday, February 13, 2032 is Keilim 3:7 - 3:8
משנה א
Mishnayos Keilim Perek 3 Mishnah 7
כלים פרק ג׳ משנה ז׳
משנה ב
Mishnayos Keilim Perek 3 Mishnah 8
כלים פרק ג׳ משנה ח׳
ברטנורא
יותר מצרכה – corresponding to the hole/perforation it needs it, and what is not corresponding to the hole/perforation is more than its needs, and it is not considered an attachment/joining, since it is not needed for the jar. But Maimonides explained that more that is its need as for example that he made the closure most thick until one would be able to remove from it and it would remain closed, and even if everything is corresponding to the hole/perforation.
זפת שנטפה על החבית (pitch which dripped on the jar) – that is not perforated.
הנוגע בה – with the drop of pitch.
טהור – even though the jar is impure. For the pitch is not in a connection/attachment to the jar, since the jar does not require it.
שפקקן בזפת – he closed up the mouth of the hole/perforation of the funnel that is made to bring wine from it into the jar.
רבי אלעזר בן עזריה מטמא – because it (i.e., the pitch) is considered for it as a closure, whether of wood or whether of earthenware.
ר"ע מטמא בשל עץ – because the pitch is of its [same] species/kind, for the pitch comes out from the tree.
ומטהר בשל חרס – which is not its kind/species and is not considered an attachment. And the closing of the mouth of a funnel is not similar to the closing of the perforation of a jug which is considered an attachment, because the perforation in the mouth of the funnel that was made by the artisan from the outset was smooth and the pitch was peeled from it and does not endure, but the jug that was perforated after it was heated in a kiln, it is impossible to perforate to be smooth and even, and the pitch is not peeled from it, or alternatively, the perforation that is at the mouth of the funnel, its function is to remove its covering/closure when he wants to pour wine from the jug. Therefore, it is not considered a closing other than with a wooden funnel because it is its kind/species, but a jug that is perforated, its function is not to remove the closure.
רבי יוסי מטהר בשניהם – for the closing of the mouth of the funnel is not considered a closure, and it is as if it was not closed and lacks a receptacle. But the Halakha is according to Rabbi Akiva.
יותר מצרכה. כנגד הנקב הוא צורכה, ומה שהוא שלא כנגד הנקב הוי יותר מצרכה, ולא חשיב חיבור, כיון דלא צריך לחבית. ורמב״ם פירש, יותר מצרכה כגון שעשה הסתימה עבה ביותר עד שיוכל להנטל ממנה ותשאר סתומה, ואפילו הכל כנגד הנקב:
זפת שנטפה על החבית. שאינה נקובה:
הנוגע בה. בטיפת הזפת:
טהור. אע״פ שהחבית טמאה. שאין הזפת חיבור לחבית כיון שאין החבית צריכה לה:
שפקקו בזפת. שסתם פי הנקב של המשפך העשוי להכניס ממנו יין לחבית:
רבי אלעזר בן עזריה מטמא. דחשיב ליה סתימה, בין בשל עץ בין בשל חרס:
ור״ע מטמא בשל עץ. מפני שהזפת הוא מינו, שהזפת יוצא מן העץ:
ומטהר בשל חרס. שאינו מינו ולא חשיב חיבור. ולא דמי סתימת פי המשפך לסתימת נקב החבית דחשיב חיבור, לפי שהנקב שבפי המשפך שעשאו היוצר מתחלה חלק הוא ונקלף הזפת ממנו ואינו מתקיים, אבל חבית שניקבה לאחר שהוסקה בכבשן אי אפשר לנקב להיות חלק ושוה ואין הזפת נקלף ממנו אי נמי, נקב שבפי המשפך סופו להסיר סתימתו כשירצה לשפוך יין בחבית, הלכך לא חשיבא סתימה אלא במשפך של עץ לפי שהוא מינו, אבל חבית שניקבה אין סופו להסיר הסתימה:
רבי יוסי מטהר בשניהם. דסתימת פי המשפך לא חשיבא סתימה, והרי הוא כאילו לא נסתם ואין לו בית קבול. והלכה כר״ע:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
מיחם – a vessel that they heat water in (i.e., a boiler).
בחומר- thick plaster.
חרסית (potter’s clay) – thin like earthenware. But there are those who explain/interpret it as crushing/pounding of earthenware.
הנוגע בחומר טמא – because it Is joined and attached to the kettle and is considered like the essence of the vessel. Therefore, if the boiler is defiled, the thick plaster surrounding it is defiled like it, and those eating who touch the thick plaster are impure.
ובחרסית טהור – for the potter’s clay is not joined but is scraped/peeled and falls off, and is not considered like the essence of the vessel.
קומקום (kettle) – it is larger than a boiler, and in the foreign language, they call it a KUMKUMO.
שאינו יכול לקבל את החמין – for the pitch is smelted and melts/dissolves in hot water, and even though it is able to hold the cold water, it is not considered as a vessel and is pure.
וכן היה אומר בכלי זפת – vessels that are made from pitch itself, which are pure, since they are not able to hold the hot like they can the cold. But my Rabbis explained, regarding vessels lined with pitch, in pitch vessels of pitch, and it explains further on [in this Mishnah], how so? Vessels of copper that were lined with pitch are pure. If the vessels were impure and a person or foods or liquids touched/came in contact with pitch, they are pure, for the pitch does not combine and is not considered like the essence of the vessel.
ואם ליין – if he lined them with pitch from the outset to place in them wine and it was not his intention to use them for hot liquids at all.
טמאין – for the vessel requires pitch and the pitch is attached/joined.
מיחם. כלי שמחממים בו המים:
בחומר. טיט עב:
חרסית. דק כחרס. ויש מפרשים, כתישת חרסים:
הנוגע בחומר טמא. לפי שהוא נדבק ומתחבר במיחם וחשוב כעצמו של כלי, הלכך אם נטמא המיחם נטמא החומר שסביבו כמותו, והאוכלים הנוגעים בחומר טמאים:
ובחרסית טהור. דחרסית אינו נדבק ומפריך ונפיל, ולא חשיב כעצמו של כלי:
קומקום. יותר גדול ממיחם. ובלע״ז קוראין לו קומקומ״ו:
שאינו יכול לקבל את החמין. שהזפת ניתך ונמס במים חמין. ואע״פ שיכול לקבל את הצונן אינו חשוב כלי וטהור:
וכן היה אומר בכלי זפת. כלים העשויין מן הזפת עצמו, שהן טהורין, הואיל ואין יכולין לקבל את החמין כצונן. ורבותי פירשו בכלי זפת, בכלים הזפותים, ומפרש ואזיל כיצד, כלי נחושת שזפתן טהורים. אם היו הכלים טמאים ונגע אדם או אוכלין ומשקין בזפת, טהורים, דאין הזפת חיבור ואינו נחשב כעצמו של כלי:
ואם ליין. ואם זפתן מתחלה לשום בתוכן יין ואין דעתו להשתמש בהן בחמין כלל:
טמאין. דאז הוי הכלי צריך לזפת והוי זפת חיבור: