המשנה היומית של היום
Middos 3:4 - 3:5
The Mishnah Yomi for Saturday, January 17, 2032 is Middos 3:4 - 3:5
משנה א
Mishnayos Middos Perek 3 Mishnah 4
מדות פרק ג׳ משנה ד׳
משנה ב
Mishnayos Middos Perek 3 Mishnah 5
מדות פרק ג׳ משנה ה׳
ברטנורא
וטבעות היו בצפונו של מזבח – because they would not tie the daily offering as is taught in the Mishnah in Tractate Tamid [Chapter 3, Mishnah 5],Yohanan the High Priest ordained/established that twenty-four rings for the twenty-four priestly divisions, and they would be arranged on the floor made like a bow, and when they would bring in the neck of the cattle at the time of the ritual slaughtering and would insert the head of the ring in the ground. And these were to the north of the north, because the Holy of Holies, their slaughter is in the north.
שמונה עודים ננסים (eighteen small columns) – columns of short stone.
ורביעין של ערז – square pieces of cedar wood were on the [small] columns.
ואונקליות (hooks) – like kinds of forks; in the foreign tongue, INTZINISH.
היו קבועין – in those square blocks of cedar wood, and they would suspend the cattle upon them.
ושלשה סדרים (three rows) – of hooks one above the other, were on each piece of wood, to suspend/hang a large animal or a small one.
על שלחנות של שיש – that on them they would rinse the innards, because the marble cools off and makes cold and preserves the meat so that it doesn’t spoil.
וטבעות היו בצפונו של מזבח. לפי שלא היו כופתים את התמיד כדתנן במסכת תמיד, התקין יוחנן כהן גדול עשרים וארבע טבעות לעשרים וארבעה משמרות כהונה, והיו קבועות ברצפה עשויות כמין קשת שהיו מכניסים בהן צואר בהמה בשעת שחיטה ונועצים ראש הטבעת בארץ. והיו לצפונו של מזבח, לפי שקדשי קדשים שחיטתן בצפון:
שמונה עמודים ננסים. עמודים של אבן נמוכין:
ורביעין של ארז. חתיכות מרובעות של ארז היו על העמודים:
ואונקליות. כעין מזלגות אנציני״ש בלע״ז:
היו קבועין. באותן רביעין של ארז, ותולין בהן הבהמה:
ושלשה סדרים. של אונקליות זו למעלה מזו היו בכל חתיכת עץ, לתלות בהמה גדולה או קטנה:
על שלחנות של שיש. שעליהן מדיחין הקרבים, לפי שהשיש מקרר ומצנן ושומר הבשר שלא יסריח:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
מבקעת בית כרם – they would bring them [from the valley of Bet HaKerem].
מן הבתולה – land that was never dug there ever.
והפגימה – invalidates the stones. בכל דבר – and even if they were not impaired/become defective [through contact] with iron.
ומלבנים אותן – with plaster, twice a year.
רבי אומר כו' – He does not dispute against the first Tanna/teacher, but rather adds to state that on each Friday, they would clean them with a cloth because of the blood.
לא היו סדין אותו בכפים – He (I.e., Rabbi Judah the Patriarch) returns to something the first Tanna/teacher stated, that when they would clean them with plaster twice a year, they would not plaster them with builder’s trowels who were accustomed to plaster with them [which were made of iron]. (See Exodus 20:22: And if you make for Me an altar of stones, do not build it of hewn stones, for by wielding your tool upon them you have profaned them.”).
מבקעת בית כרם. היו מביאים אותן:
מן הבתולה. קרקע שלא חפרו שם מעולם:
והפגימה. פוסלת באבנים, בכל דבר. ואפילו לא נפגמו בברזל:
ומלבנים אותן. בסיד, פעמים בשנה:
רבי אומר כו׳ לא פליג אתנא קמא, אלא מוסיף לומר דבכל ערב שבת היו מקנחים אותן במפה מפני הדמים:
לא היו סדין אותו בכפים. אמלתיה דתנא קמא מהדר, כשהיו מלבנים אותן בסיד פעמים בשנה, לא היו סדין אותן בכפות של בנאים שרגילים לסוד בו: