Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

Middos 3:4 - 3:5

The Mishnah Yomi for Saturday, January 17, 2032 is Middos 3:4 - 3:5

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Middos Perek 3 Mishnah 4

מדות פרק ג׳ משנה ד׳

4
The stones both of the ascent and of the altar were taken from the valley of Bet Kerem. They dug into virgin soil and brought from there whole stones on which no iron had been lifted, since iron disqualifies by mere touch, though a flaw made by anything could disqualify. If one of them received a flaw, it was disqualified, but the rest were not. They were whitewashed twice a year, once at Pesah and once at Hag, and the Sanctuary was whitewashed once a year, at Pesah. Rabbi says: they were whitewashed every Friday with a cloth on account of the blood stains. The plaster was not laid on with an iron trowel, for fear that it might touch and disqualify. Since iron was created to shorten man's days and the altar was created to prolong man's days, and it is not right therefore that that which shortens should be lifted against that which prolongs.
אֶחָד אַבְנֵי הַכֶּבֶשׁ וְאֶחָד אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, מִבִּקְעַת בֵּית כָּרֶם. וְחוֹפְרִין לְמַטָּה מֵהַבְּתוּלָה, וּמְבִיאִים מִשָּׁם אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת, שֶׁלֹּא הוּנַף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל, שֶׁהַבַּרְזֶל פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה. וּבִפְגִימָה לְכָל דָּבָר. נִפְגְּמָה אַחַת מֵהֶן, הִיא פְסוּלָה וְכֻלָּן כְּשֵׁרוֹת. וּמְלַבְּנִים אוֹתָן פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה, אַחַת בַּפֶּסַח וְאַחַת בֶּחָג. וְהַהֵיכָל, פַּעַם אַחַת, בַּפֶּסַח. רַבִּי אוֹמֵר, כָּל עֶרֶב שַׁבָּת מְלַבְּנִים אוֹתוֹ בְמַפָּה מִפְּנֵי הַדָּמִים. לֹא הָיוּ סָדִין אוֹתָן בְּכָפִיס שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁמָּא יִגַּע וְיִפְסֹל, שֶׁהַבַּרְזֶל נִבְרָא לְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְהַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם, אֵינוֹ בַדִין שֶׁיּוּנַף הַמְקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ:
ד׳
ברטנורא

מבקעת בית כרם – they would bring them [from the valley of Bet HaKerem].

מן הבתולה – land that was never dug there ever.

והפגימה – invalidates the stones. בכל דבר – and even if they were not impaired/become defective [through contact] with iron.

ומלבנים אותן – with plaster, twice a year.

רבי אומר כו' – He does not dispute against the first Tanna/teacher, but rather adds to state that on each Friday, they would clean them with a cloth because of the blood.

לא היו סדין אותו בכפים – He (I.e., Rabbi Judah the Patriarch) returns to something the first Tanna/teacher stated, that when they would clean them with plaster twice a year, they would not plaster them with builder’s trowels who were accustomed to plaster with them [which were made of iron]. (See Exodus 20:22: And if you make for Me an altar of stones, do not build it of hewn stones, for by wielding your tool upon them you have profaned them.”).

מבקעת בית כרם. היו מביאים אותן:

מן הבתולה. קרקע שלא חפרו שם מעולם:

והפגימה. פוסלת באבנים, בכל דבר. ואפילו לא נפגמו בברזל:

ומלבנים אותן. בסיד, פעמים בשנה:

רבי אומר כו׳ לא פליג אתנא קמא, אלא מוסיף לומר דבכל ערב שבת היו מקנחים אותן במפה מפני הדמים:

לא היו סדין אותו בכפים. אמלתיה דתנא קמא מהדר, כשהיו מלבנים אותן בסיד פעמים בשנה, לא היו סדין אותן בכפות של בנאים שרגילים לסוד בו:

משנה ב

Mishnayos Middos Perek 3 Mishnah 5

מדות פרק ג׳ משנה ה׳

5
There were rings to the north of the altar, six rows of four each. And some say, four rows of six each. Upon them they used to slaughter the sacrificial animals. The slaughter house was to the north of the altar, and on it were eight small pillars on top of which were blocks of cedar wood, in which were fixed hooks of iron, three rows in each, upon which they would hang [the sacrifice] and they would strip its hide on tables of marble that stood between the pillars.
וְטַבָּעוֹת הָיוּ לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, שִׁשָּׁה סְדָרִים שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַרְבָּעָה שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ, שֶׁעֲלֵיהֶן שׁוֹחֲטִין אֶת הַקֳּדָשִׁים. בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם הָיָה לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְעָלָיו שְׁמֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִין, וּרְבִיעִין שֶׁל אֶרֶז עַל גַּבֵּיהֶן, וְאֻנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בָּהֶם, וּשְׁלֹשָׁה סְדָרִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁבָּהֶם תּוֹלִין. וּמַפְשִׁיטִין עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים:
ה׳
ברטנורא

וטבעות היו בצפונו של מזבח – because they would not tie the daily offering as is taught in the Mishnah in Tractate Tamid [Chapter 3, Mishnah 5],Yohanan the High Priest ordained/established that twenty-four rings for the twenty-four priestly divisions, and they would be arranged on the floor made like a bow, and when they would bring in the neck of the cattle at the time of the ritual slaughtering and would insert the head of the ring in the ground. And these were to the north of the north, because the Holy of Holies, their slaughter is in the north.

שמונה עודים ננסים (eighteen small columns) – columns of short stone.

ורביעין של ערז – square pieces of cedar wood were on the [small] columns.

ואונקליות (hooks) – like kinds of forks; in the foreign tongue, INTZINISH.

היו קבועין – in those square blocks of cedar wood, and they would suspend the cattle upon them.

ושלשה סדרים (three rows) – of hooks one above the other, were on each piece of wood, to suspend/hang a large animal or a small one.

על שלחנות של שיש – that on them they would rinse the innards, because the marble cools off and makes cold and preserves the meat so that it doesn’t spoil.

וטבעות היו בצפונו של מזבח. לפי שלא היו כופתים את התמיד כדתנן במסכת תמיד, התקין יוחנן כהן גדול עשרים וארבע טבעות לעשרים וארבעה משמרות כהונה, והיו קבועות ברצפה עשויות כמין קשת שהיו מכניסים בהן צואר בהמה בשעת שחיטה ונועצים ראש הטבעת בארץ. והיו לצפונו של מזבח, לפי שקדשי קדשים שחיטתן בצפון:

שמונה עמודים ננסים. עמודים של אבן נמוכין:

ורביעין של ארז. חתיכות מרובעות של ארז היו על העמודים:

ואונקליות. כעין מזלגות אנציני״ש בלע״ז:

היו קבועין. באותן רביעין של ארז, ותולין בהן הבהמה:

ושלשה סדרים. של אונקליות זו למעלה מזו היו בכל חתיכת עץ, לתלות בהמה גדולה או קטנה:

על שלחנות של שיש. שעליהן מדיחין הקרבים, לפי שהשיש מקרר ומצנן ושומר הבשר שלא יסריח:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר