המשנה היומית של היום
Middos 1:3 - 1:4
The Mishnah Yomi for Friday, January 9, 2032 is Middos 1:3 - 1:4
משנה א
Mishnayos Middos Perek 1 Mishnah 3
מדות פרק א׳ משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Middos Perek 1 Mishnah 4
מדות פרק א׳ משנה ד׳
ברטנורא
שער הדלק (the Gate of Kindling) – because they would bring in through there the wood for the pile of the wood on the altar was brought in that burn on the altar, it is called, the Gate of Kindling.
שני לו שער הבכורות – we have the read, for there they wold bring in the firstlings whose slaughtering took place in the south.
שער המים – in the book of Ezekiel (47:1-2): “[He led me back to the entrance of the Temple, and I found that water was issuing from below the platform of the Temple – eastward, since the Temple faced east – but the water was running out at the south of the altar (i.e., southeast), under the south wall of the Temple. Then he led me out by way of the northern gate and led me around to the outside of the outer gate that faces in the direction of the east;] And I found that water was gushing from [under] the south wall,” and that is the south, which is called, “right” as it is written “north and eastward” (Psalm 89:13). And see Ezekiel in the prophecy that the waters went out from the House of the Holy of Holies thinly like the proboscides of locusts and when they reach this game, they become like the fulness of the mouth of a small jug, and that is why they call them מים מהכפכים/waters gushing (see Ezekiel 47:2- “[Then he led me out by way of the northern gate and led me around to the outside of the outer gate that faces in the direction of the east;] and I found that water was gushing from [under] the south wall.”).
שער ניקנור which is explained in Tractate Yoma (38a and Chapter 3, Mishnah 10- concerning the miracles of Nicanor with regard to the doors – see the Bartenura commentary there).
פנחס המלביש – who was appointed to dress the Kohanim at the time of their [Divine] Service, and to strip them of their clothing after the [Divine] Service and to guard the clothing of the priests.
לשכת עושי חביתין – in there they would make the meal-offering that the Kohen Gadol would offer on each day, “half of it in the morning and half of it in the evening” (Leviticus 6:13; see Tractate Tamid, Chapter 1, Mishnah 3),t and because it is stated regarding it (Leviticus 6:14): “shall be prepared with oil on a griddle,” it is called, a sort of cake.
שער הדלק. על שם שהיו מכניסים דרך שם עצים של מערכה הדולקים על המזבח נקרא שער הדלק:
שני לו שער הבכורות גרסינן, ששם היו מכניסים הבכורות ששחיטתן בדרום:
שער המים. כדכתיב בספר יחזקאל (מ״ז ב׳) והנה מים מפכים מן הכתף הימנית, והיינו דרום שקרוי ימין כדכתיב צפון וימין. וראה יחזקאל בנבואה שהיו מים יוצאים מבית קודש הקדשים דקים כקרני חגבים וכשמגיעים לשער זה נעשים כמלוא פי פך קטן, והיינו דקרי להם מים מפכים:
שער ניקנור. מפורש במסכת יומא:
פנחס המלביש. ממונה היה להלביש הכהנים בשעת עבודה ולהפשיטן אחר עבודה ולשמור בגדי כהונה:
לשכת עושי חביתין. בה היו עושין המנחה שכהן גדול מקריב בכל יום מחציתה בבוקר ומחציתה בערב, ועל שם שנאמר בה (ויקרא ו׳:י״ג-י״ד) על מחבת בשמן תיעשה, נקראת חביתין:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
משמשים כניסה ויציאה – that through them they would enter and leave the Temple Mount.
קינפונוס מן מערב – the gate of the Temple Mount that is on the western side Kiponos is its name, and of the north Tadi is its name.
עליו שושן הבירה צורה – when they (i.e., the exiled Jews in Babylonia) went up from the Diaspora, the Kings of Persia commanded them to draw the form of Shushan the capitol on the gates of the temple, in order that there would be fear of the kingdom, and they drew it in the Eastern Gate.
כהן גדול השורף את הפרה – Our Mishnah is [according to] Rabbi Meir who holds that the Red Heifer is not burned other by the High Priest. But it is not Halakha (see Tractate Parah, Chapter 4, Mishnah 1).
וכל מסעדיה (and all its attendants) – all of the Kohanim who are assisting and supporting the Kohen who burns it.
להר המשחה – to the Mount of Olives which is to the east of Jerusalem, there they would burn the [red] heifer.
משמשין כניסה ויציאה. שבהן היו נכנסין ויוצאים להר הבית:
קיפונוס מן המערב. שער של הר הבית שבצד מערב קיפונוס שמו, ושל צפון טדי שמו:
עליו שושן הבירה צורה. כשעלו מן הגולה צוו להם מלכי פרס לצייר צורת שושן הבירה על שערי הבית, כדי שיהיה להם מורא מלכות, וציירוהו בשער המזרח:
כהן גדול השורף את הפרה. מתניתין ר׳ מאיר היא דסבר אין פרה אדומה נשרפת אלא בכהן גדול. ואינה הלכה:
וכל מסעדיה. כל הכהנים המסייעים וסועדים לכהן השורף אותה:
להר המשחה. להר הזיתים שהוא במזרחו של ירושלים, שם היו שורפין את הפרה: