Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

Tamid 3:6 - 3:7

The Mishnah Yomi for Monday, December 29, 2031 is Tamid 3:6 - 3:7

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Tamid Perek 3 Mishnah 6

תמיד פרק ג׳ משנה ו׳

6
The priests who won the privilege of the removal of ash from the inner altar and of the removal of ash from the Candelabrum would precede the other priests and would hold four vessels in their hands: The basket, and the jug, and the two keys. The basket is similar to a large gold vessel with a capacity of three kav [letarkav], but it holds only two and a half kav. And the jug is similar to a large flask [lekitton] of gold. And as for the two keys, with one of them the priest would lower his arm to his armpit through a small opening in the door and open the lock that was at the bottom of the door on the inside, and he would pass through that door into a compartment. And the other one is the key with which the priest opened the lock on the inner door of the compartment, through which he entered the Sanctuary, and that lock he opened directly.
מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִין, וְאַרְבָּעָה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי וְהַכּוּז וּשְׁנֵי מַפְתְּחוֹת. הַטֶּנִי דוֹמֶה לְתַרְקָב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, מַחֲזִיק קַבַּיִן וָחֵצִי. וְהַכּוּז דּוֹמֶה לְקִיתוֹן גָּדוֹל שֶׁל זָהָב. וּשְׁנֵי מַפְתְּחוֹת, אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת הַשֶּׁחִי וְאֶחָד פּוֹתֵחַ כֵּיוָן:
ו׳
ברטנורא

הטני – it is the language of (Deuteronomy 26:2): “[you shall take some of every first fruit of he soil, which you harvest from the land that the LORD your God is giving you], put in a basket.” It is similar to a basket but its mouth is wide.

והכוז (oil vessel – in the shape of a large wine cup) – a ladle; in the Arabic language they call it ALCUZ.

שני מפתחות – to open two locks that are on the northern wicket.

תרקב (three kabs, a dry measure) – a utensil that holds three kabim, and the language of “tarkav,” is two [kabim] and a kab, and it was similar to a tarkav, but it didn’t hold other than two kabs and a half, and it was of gold.

אחד יורד לאמת השחי – the northern wicket as is taught in the Mishnah further on (see Mishnah 7): “He came to the northern wicket/door.” It had wo locks, the one was below, inside at the bottom of the opening, and the Kohen that wanted to enter, would put in his forearm into the hole in the wall until his armpit and open it with his hand through the inside, and the other [lock], he opens with a key immediately without effort like all the other openings.

כיון (directly) – like [Tractate Pesahim 37a – Bartenura, at least as published in the standard יכין ובועז edition of the Mishnah, states that this quote is on Pesahim 37b]: “he may form the dough in a mould and attach it to the cake directly” (i.e., well-fitting without loss of time), meaning to say, quickly without trouble.

הטני. לשון ושמת בטנא. דומה לסל ופיו רחב:

והכוז. קיתון בלשון ערבי קורין אלכו״ז:

שני מפתחות. לפתוח שני מנעולים שבפשפש הצפוני:

תרקב. כלי שמחזיק שלשה קבין. ולשון תרקב, תרי וקב. ודומה היה לתרקב אבל לא היה מחזיק אלא קביים וחצי, ושל זהב היה:

אחד יורד לאמת השחי. הפשפש הצפוני דתנן לקמן בא לו לפשפש הצפוני היו לו שני מנעולין, האחד היה למטה בפנים בתחתיתו של פתח, והיה הכהן הרוצה ליכנס מכניס אמת ידו בחור שבכותל עד בית השחי שלו ופותח בידו דרך פנים, והאחר פותח במפתח מיד בלא טורח כשאר כל הפתחים:

כיון. כמו [פסחים ל״ז ע״ב] יעשנה בדפוס ויקבענה כיון, כלומר מהר בלא טורח:

משנה ב

Mishnayos Tamid Perek 3 Mishnah 7

תמיד פרק ג׳ משנה ז׳

7
The priest came to the northern wicket. There were two wickets for the large gate, one in the northern part of the gate and one in the southern part. Through the wicket that was in the southern part, no person entered. In its regard, the wicket’s status is clarified by the prophet Ezekiel, as it is stated: “Then he brought me back the way of the outer gate of the Sanctuary, which looks toward the east; and it was shut. And the Lord said unto me: This gate shall be shut, it shall not be opened, neither shall any man enter in by it, for the Lord, the God of Israel, has entered in by it; and it shall be shut” (Ezekiel 44:1–2). The priest took the key, opened the wicket north of the gate, and entered the compartment. He went from the compartment to the Sanctuary and continued until he would reach the large gate. Once he reached the large gate, which was locked from the inside, he moved the bolt and the locks fixing the bolt in place and opened the gate. The priest who slaughters the daily offering would not slaughter the animal until he would hear that the large gate had been opened.
בָּא לוֹ לַפִּשְׁפָּשׁ הַצְּפוֹנִי. וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לַשַּׁעַר הַגָּדוֹל, אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם. שֶׁבַּדָּרוֹם לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם, וְעָלָיו הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל מד), וַיֹּאמֶר אֵלַי ה', הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר. נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, נִכְנַס לַתָּא, וּמִן הַתָּא אֶל הַהֵיכָל, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַשַּׁעַר הַגָּדוֹל. הִגִּיעַ לַשַּׁעַר הַגָּדוֹל, הֶעֱבִיר אֶת הַנֶּגֶר וְאֶת הַפּוֹתְחוֹת וּפְתָחוֹ. לֹא הָיָה שׁוֹחֵט הַשּׁוֹחֵט, עַד שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתָּח:
ז׳
ברטנורא

ושני פשפשין היו לו לשער הגדול – this is the gate of the Temple/the hall containing the golden altar. And it had doors at the beginning of the beams of the wall that was six cubits thick, and other doors at the end of its beams towards the inside. These two wickets/doors had two small openings, one from the right of the large gate and one from its left, a bit distant from the gate. On that which was in the south, it is written (Ezekiel 44:2): “This gate is to be kept shut and is not to be opened” refers to the future, and from something undefined such it was in the Jerusalem Temple, but the wicket that is in the north, he would open it through a hole near it where one inserts his hand until the armpit and bends his hand inside, and through another lock that is there, it is opened immediately without effort.

ופותח הפשפש ונכנס משם לתא (to the cell/compartment back of the Holy of Holies) – and it is one chamber open to the hall containing the golden altar.

ומן התא נכנס להיכל – and he goes in the cavity of the hall containing the golden altar until the large gate that is at the end of the beams of the wall from the inside and opens it and he comes to the second gate and stands inside and opens it.

נגר (door-bolt, pin fitting into sockets top and bottom) – a bolt that breaks through from one end of the door to the [other] end of the door. Another explanation, the נגר is a peg/nail (i.e., something fastened) that is wedged in in the back of the door in an incision in the lintel/door-sill.

ואת הפותחות – the locks and the enclosures.

ושני פשפשין היו לו לשער הגדול. הוא שער ההיכל. והיו לו דלתות בתחילת עובי הכותל שהיה עביו שש אמות, ודלתות אחרות לסוף עביו לצד פנים. ושני פשפשין הנך שני פתחים קטנים אחד מימין שער הגדול ואחד משמאלו רחוק קצת מן השער. אותו שבדרום כתיב סגור יהיה לא יפתח בשל עתיד, ומסתמא כן היה בבית עולמים, אבל פשפש שבצפון היה פותחו על ידי חור שאצלו שתוחב בו ידו עד השחי וכופף ידו בפנים, ועל ידי מנעול אחר שבו שנפתח לאלתר בלי טורח:

ופותח הפשפש ונכנס משם לתא. והיא לשכה אחת הפתוחה להיכל:

ומן התא נכנס להיכל. והולך בחלל ההיכל עד השער הגדול שבסוף עובי הכותל מבפנים ופותחו ובא לו אל שער השני ועומד בפנים ופותחו:

נגר. בריח שמבריח מקצה הדלת לקצה הדלת. פירוש אחר, נגר היינו היתד הנעוץ אחורי הדלת בנקב שבאסקופה:

ואת הפותחות. המנעולים והמסגרות:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר