המשנה היומית של היום
Tamid 2:3 - 2:4
The Mishnah Yomi for Thursday, December 25, 2031 is Tamid 2:3 - 2:4
משנה א
Mishnayos Tamid Perek 2 Mishnah 3
תמיד פרק ב׳ משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Tamid Perek 2 Mishnah 4
תמיד פרק ב׳ משנה ד׳
ברטנורא
מערכה גדולה – because there is another pile of wood on the altar in the Temple, they called this the large pile of wood. There were three piles of wood on the altar every day, the first was the large pile of wood where they would burn on it the daily [morning] offering/תמיד; and the second was a lesser pile than it which was called the pile of wood of the incense, that they take from it coals with a coal-pan for the incense which they offer in the morning and at twilight, and third is not used a all other than for the establishment of the fire, as it is written (Leviticus 6:5): “The fire on the altar shall be kept burning, [not to go out],” this is the pile for the establishment of the fire.
וחזיתה מזרחה – its appearance which is the opening and the window of he pile of wood on the altar, to the eastern side of the altar.
וראשי גזירין – the insides were long until they would touch the “apple”/place on the altar where the ashes were piled up.
את האליתא (wood of the fig tree, used as kindling wood on the altar) – they insert dried branches/twigs used for fuel and thin chips between the big pieces to kindle the fire. And the word אליתא is the language of tail/fat-tail, named for the tails of the fire-brands.
מערכה גדולה. לפי שיש עוד מערכה אחרת, קרי להך מערכה גדולה. שלש מערכות היו שם בכל יום, אחת מערכה גדולה ששורפים עליה התמיד, והשנית מערכה פחותה ממנה והיא קרויה מערכה של קטורת, שנוטלים ממנה גחלים במחתה לקטורת שמקטירים בבוקר ובין הערבים, והשלישית אינה משמשת כלום אלא לקיום האש, דכתיב (ויקרא ו׳:ה׳) והאש על המזבח תוקד בו, זו מערכה שלישית של קיום האש:
וחזיתה מזרחה. מראית פניה דהיינו הפתח והחלון של מערכה, לצד מזרח של מזבח:
וראשי גיזרין. הפנימים היו ארוכים עד שהיו נוגעים בתפוח:
את האליתא. חריות וקסמין דקין תוחבין בין הגדולים להצית האש ואליתא לשון אליה, על שם זנבות האודים:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
מעלין בגזרין (heaping up pieces of wood) – two long and planed wood they would put into the length of the pile of wood in the altar, as it is written (Leviticus 6:5): “every morning the priest shall feed wood to it,” which teaches that it requires two pieces of wood (e.g., the word עצים – in the verse is in the plural).
וכי כל העצים כשרים למערכה – as it is taught (in this Mishnah): “they began heaping up pieces of wood” plainly/undefined, and it doesn’t explain from what species of tree were these pieces of wood. And it responds, affirmatively, meaning to say, that everything is valid except for olives and [grape] vines, which ae prohibited because of the cultivation of the land of Israel because they are laden with fruit/produce. But there are those who state the reason because they ae made into ashes immediately.
מורביות (boughs) – branches of fig-trees, and especially bad fig-trees, that don’t produce fruit.
עץ שמן – that makes the oil of the balsam tree. But I heard that it is a tree that they call PINO in the foreign language, and TZINUBOR in Arabic. But even though it is an eatable tree, there is no need like that of the vine and the olive, therefore, they did not forbid it because of the of the settlement of the land of Israel, in the manner that they forbade the vine and the olive.
מעלין בגזירין. שני עצים ארוכים ומשופין היו נותנים לתוך אורך המערכה, דכתיב (ויקרא ו׳:ה׳) וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר, מלמד שטעונה שני עצים:
וכי כל העצים כשרים למערכה. דקתני החלו מעלין בגזרין סתם ולא קא מפרש מאיזה מין של עצים היו הגיזרים. ומשני, הן, כלומר הכל כשרים חוץ משל זית ושל גפן דאסורין משום ישוב ארץ ישראל, לפי שהן טוענים פירות. ואית דאמרי טעמא, לפי שהן נעשים דשן מיד:
מורביות. ענפים של תאנה. ודוקא תאנים רעות. דלא עבדי פירי:
ושל עץ שמן. העושה שמן אפרסמון. ואני שמעתי, שהוא האילן שקורים לו בלע״ז פינ״ו, ובערבי צינובו״ר. ואע״ג דעץ מאכל הוא אין בו צורך כמו בגפן וזית, הלכך לא אסרוהו משום ישובה של ארץ ישראל כדרך שאסרו הגפן והזית: