המשנה היומית של היום
Meilah 3:4 - 3:5
The Mishnah Yomi for Thursday, December 11, 2031 is Meilah 3:4 - 3:5
משנה א
Mishnayos Meilah Perek 3 Mishnah 4
מעילה פרק ג׳ משנה ד׳
משנה ב
Mishnayos Meilah Perek 3 Mishnah 5
מעילה פרק ג׳ משנה ה׳
ברטנורא
במה דברים אמורים בקדשי מזבח – since milk and eggs are not appropriate for the altar, therefore they are not available for benefit and the laws of sacrilege do not apply to them.
אבל בקדשי בדק הבית – that is so that the laws of sacrilege apply to them, since they are the sanctify of money, and are appropriate for the repair of the Temple house. But in the Gemara (Tractate Meilah 12b) it explains that this Mishnah is deficient and should be read as follows: When is this said? When they sanctified the things of the body to the altar, but if their monetary value is dedicated for the altar, such as if he said, “the value of this bird,” or “the value of this animal is dedicated to the Temple” to bring from them a burnt offering, it is made as if one dedicated them for the repair of the Temple house, for certainly the dedication of the monetary value of the altar, the laws of religious sacrilege apply to the eggs and the milk.
במה דברים אמורים בקדשי מזבח. הואיל וחלב וביצים אינן ראויין למזבח, הלכך לא נהנין ולא מועלים:
אבל בקדשי בדק הבית. הכי נמי דמועלים בהן, הואיל וקדושת דמים הן, ראויין הן לבדק הבית. ובגמרא מפרש דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, במה דברים אמורים, כשהקדישן קדושת הגוף למזבח, אבל הקדישן קדושת דמים לגבי מזבח כגון שאמר דמי עוף זה או דמי בהמה זו הקדש להביא מהם עולה, נעשה כמי שהקדישן לבדק הבית, דודאי בקדושת דמים דמזבח אית בה מעילה בביצים ובחלב:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
דשון מזבח הפנימי והמנורה – their ashes [of the incense] and the remnants of the wicks of the Menorah he would remove [from the inner altar] and place them near the outer altar, the place where he places there the removal of the ashes from altar of the outer altar, and after he took them out to there, they are not available for benefit nor do the laws of sacrilege apply, for in these, it is not written (Leviticus 6:3): “and place them beside the altar” as with the ashes of the incense of the burnt-offering.
המקדיש דשון בתחילה מועלים בו – this is what he said: a person who dedicates the monetary value of he ashes, at the outside, prior to his removing it to the Temple courtyard, the laws of sacrilege apply, as for example, that he said, “the monetary value of the ashes is upon me,” and afterwards he removed it outside and another person came and benefitted from the ashes, even though its commandment had already been performed, nevertheless, the laws of sacrilege apply, for since he benefitted from it and there is what is missing from the ashes, again, one cannot estimate how much they were worth when it is being evaluated, and is found that he is causing loss to that which is dedicated and because of this, he immediately commits sacrilege when he benefits from it.
תורין – when he sanctified them (i.e., the turtledoves) prior to their maturation and the pigeons after their maturation.
לא נהנין ולא מועלים – and this is not similar to lacking time (i.e., an offering cannot be made because its time to be offered has not yet arrived) for an animal/cattle which is holy prior to its appropriate time and it he offered it after his time, for an animal/cattle because this legal status required might easily have been attained because it is considered that it has sanctity when it possesses a defect in order to need redemption, it also has sanctify even when it is not at the appropriate time, but birds which one cannot say about them this regarding this legal status, for the defect does not invalidate the birds and they don’t have redemption, for redemption is only mentioned regarding cattle, that is so that theey don’t have the sanctity of being offered too early.
תורין שלא הגיע זמנן מועלין בהן – since later on they are appropriate, they have the application of the laws of sacrilege now. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.
דשון מזבח הפנימי והמנורה. הדשן שלהם ושירי הפתילות של מנורה, היה מוציא ומניחן אצל המזבח החיצון, מקום שמניח שם תרומת הדשן של מזבח החיצון. ואחר שהוציא שם לא נהנין ולא מועלים, דבהני לא כתיב ושמו אצל המזבח כמו בדשון מזבח העולה:
המקדיש דשון בתחילה מועלים בו. הכי קאמר, המקדיש דמי דשון, בתחלה קודם שהוציאו לעזרה יש בו מעילה. כגון דאמר דמי דשון עלי ואח״כ הוציאו לחוץ ובא אחר ונהנה מן הדשון, אע״פ שכבר נעשית מצותו, אפ״ה מועלים בו, דכיון דנהנה ממנה וחסר מן הדשן, שוב ליכא לשער כמה היו דמיו כשנתערך זה, ונמצא זה מפסיד להקדש, משום הכי מועל בו לאלתר כשנהנה ממנו:
תורין. שהקדישן קודם זמנן, ובני יונה שעבר זמנן:
לא נהנין ולא מועלים. ולא דמו למחוסר זמן בבהמה שהוא קדוש קודם זמנו וקרב לאחר זמנו, דבהמה מגו דחשיבא דאית בה קדושה כשהיא בעלת מום להיות צריכה פדיון, אית בה נמי קדושה אפילו כשהיא מחוסר זמן, אבל עופות דליכא למימר בהו האי מגו, שהרי אין המום פוסל בעופות ולית בהו פדיון, שלא נאמר פדיון אלא בבהמה, הכי נמי אין בהן קדושת מחוסר זמן:
תורין שלא הגיע זמנן מועלין בהן. כיון דלקמן מחזו, אית בהו מעילה השתא. ואין הלכה כר׳ שמעון: