Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

Kerisos 2:5 - 2:6

The Mishnah Yomi for Monday, November 17, 2031 is Kerisos 2:5 - 2:6

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Kerisos Perek 2 Mishnah 5

כריתות פרק ב׳ משנה ה׳

5
Who is the espoused maidservant in question? It is any woman who is half-maidservant half-free woman, i.e., a maidservant who belonged to two masters, one of whom liberated her, as it is stated: “And she was redeemed and not redeemed” (Leviticus 19:20), which means that she was partially but not completely redeemed. This is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yishmael says: An espoused maidservant is a full-fledged maidservant whose status is certain, as the language of the verse does not mean redeemed and not redeemed; it is simply a way of stating that she was not redeemed. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: All those with whom relations are forbidden are enumerated in the Torah, and we have no exception other than one who is half-maidservant half-free woman.
אֵיזוֹ הִיא שִׁפְחָה. כֹּל שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט), וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, זוֹ הִיא שִׁפְחָה וַדָּאִית. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, כָּל הָעֲרָיוֹת מְפֹרָשׁוֹת, וּמַה שִּׁיּוּר, אֵין לָנוּ אֶלָּא שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין:
ה׳
ברטנורא

חציה שפחה וחציה בת חורין – who is betrothed to a Hebrew slave, for he is permitted with a maidservant and permitted with a free woman. But not to a Canaanite slave, for e is forbidden to her because of the side of freedom that is within her. But were she not a half-maidservant, the betrothal would take effect with her, but both are killed, but now, the betrothal partially takes effect with her because of the side of freedom that is in her, but it does not take effect with her completely because of the side of servitude that is within her, and that is what is written (Leviticus 19:20): “they shall not be put to death, since she has not been freed,’ but if she is freed, they are liable.

והפדה לא נפדתה – implying she is redeemed slightly but she is not redeemed completely (see Leviticus 19;20).

זו היא שפחה ודאית – meaning to say that she is a complete maidservant. And this that is written (Leviticus 19;20): “but has not been redeemed.” The Torah speaks in the language of humans.

כל העריות מפורשות – that they free women and we don’t have anything left, and she is definitely different/strange – half maidservant and half free-woman and Rabbi Eleazar ben Azariah is equivalent to Rabbi Akiva, but he said to Rabbi Yishmael: “I hold like you, that the Torah speaks in the language of humans, however, here, it is different, from that it is written (Leviticus 19:20): “or given her freedom,” [the phrase], ‘ but has not been redeemed,” what is the reason for it? Learn from it, that someone who is half a maidservant and half a free-woman. But the Halakha is according to Rabbi Akiva.

חציה שפחה וחציה בת חורין. המאורסת לעבד עברי, שהוא מותר בשפחה ומותר בבת חורין. אבל לא לעבד כנעני, שהרי הוא אסור בה מפני צד חירות שבה. ואילו לא היתה חציה שפחה היו הקידושין תופסין בה, ושניהן נהרגין, אבל עכשיו קידושין תופסין בה קצת מפני צד חירות שבה, ואין תופסין בה לגמרי מפני צד עבדות שבה, והיינו דכתיב (ויקרא י״ט:כ׳) לא יומתו כי לא חופשה, הא חופשה חייבים:

והפדה לא נפדתה. משמע פדויה קצת ואינה פדויה לגמרי:

זו היא שפחה ודאית. כלומר שפחה גמורה. והאי דכתיב והפדה לא נפדתה, דברה תורה כלשון בני אדם:

כל העריות מפורשות. שהן בנות חורין ושיור אין לנו, וזו ודאי משונה היא חציה שפחה וחציה בת חורין. ור׳ אלעזר בן עזריה היינו ר׳ עקיבא, אלא דאמר ליה לרבי ישמעאל אנא בעלמא כוותך סבירא לי דדברה תורה כלשון בני אדם, מיהו הכא שאני, מדכתיב כי לא חופשה, והפדה לא נפדתה למה לי. שמע מינה לחציה שפחה וחציה בת חורין. והלכה כר׳ עקיבא:

משנה ב

Mishnayos Kerisos Perek 2 Mishnah 6

כריתות פרק ב׳ משנה ו׳

6
This mishna cites an additional difference between the status of an espoused maidservant and the status of forbidden relatives. In all cases of intercourse with those with whom relations are forbidden, if one is an adult and one is a minor, the minor is exempt; if one is awake and one is sleeping, the sleeping one is exempt; if one commits the act unwittingly and one does so intentionally, the one who did so unwittingly is liable to bring a sin offering and the one who did so intentionally is liable to be punished with karet. By contrast, in a case of intercourse with an espoused maidservant, the man is liable to bring a guilt offering only if the woman is flogged, and that is the case only if she was an adult, awake, and committed the sin intentionally.
כָּל הָעֲרָיוֹת, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַקָּטָן פָּטוּר. אֶחָד עֵר וְאֶחָד יָשֵׁן, הַיָּשֵׁן פָּטוּר. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד, הַשּׁוֹגֵג בְּחַטָּאת וְהַמֵּזִיד בְּהִכָּרֵת:
ו׳
ברטנורא

כל העריות – if one is an adult, the man or the woman, and the other is a minor, the minor is exempt but the adult is liable. But regarding a maidservant, it is not so, for if one is a minor, the adult also is exempt, for they are juxtaposed [in close context]/compared by analogy to each other (Leviticus 19:20): “there shall be an indemnity” and (verse 21): “But he must bring [to the entrance of the Tent of Meeting], as his reparation offering [to the LORD, a ram of reparation offering],” at the time when she is flogged, he brings a sacrifice, but [if] the woman is not flogged, the man does not bring a sacrifice.

אחד ער ואחד ישן ישן פטור – but the one who is awake is liable. But if the maidservant who has been designated [for another man] is awake, she is also exempt, for they have been compared by analogy/juxtaposed [by close context] to each other as we have stated.

שוגג בחטאת ומזיד בהכרת – and the maidservant who is a designated [to another man], if he acts willfully and she acts inadvertently, both of them are exempt, For since the woman is not flogged, the man does not bring a guilt-offering. But if he acted inadvertently and she acted willfully, she is flogged and he brings a guilt-offering.

כל העריות. אם האחד גדול, האיש או האשה, והאחר קטן, הקטן פטור וגדול חייב. ובשפחה אינו כן, דאם האחד קטן, גדול נמי פטור, דהא אתקוש להדדי, בקורת תהיה והביא את אשמו, בזמן שהיא לוקה הוא מביא קרבן, אין האשה לוקה אין האיש מביא קרבן:

אחד ער ואחד ישן ישן פטור. וער חייב. ובשפחה חרופה ער נמי פטור, דהא איתקוש להדדי כדאמרן:

שוגג בחטאת ומזיד בהכרת. ושפחה חרופה, אם הוא מזיד והיא שוגגת, שניהן פטורין, דהואיל ואין האשה לוקה אין האיש מביא אשם. ואם הוא שוגג והיא מזידה, היא לוקה והוא באשם:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר