Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

Kerisos 1:6 - 1:7

The Mishnah Yomi for Friday, November 14, 2031 is Kerisos 1:6 - 1:7

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Kerisos Perek 1 Mishnah 6

כריתות פרק א׳ משנה ו׳

6
A woman who gives birth to a daughter counts fourteen days during which she is ritually impure. That is followed by sixty-six days during which she remains ritually pure even if she experiences a flow of blood. The Torah obligates a woman to bring her offering on the eighty-first day (see Leviticus 12:1–6). If the woman miscarries another fetus before that day, she is not required to bring an additional offering. In the case of a woman who miscarries a fetus on the night of, i.e., preceding, the eighty-first day, Beit Shammai deem her exempt from bringing a second offering and Beit Hillel deem her liable to bring a second offering. Beit Hillel said to Beit Shammai: What is different between the night of the eighty-first and the day of the eighty-first? If they are equal with regard to the halakhot of ritual impurity, i.e., the blood flow of this woman on the eighty-first night renders her ritually impure and all the standard strictures of ritual impurity apply to her, will the two time periods not be equal with regard to liability to bring an additional offering as well? Beit Shammai said to Beit Hillel: No, there is a difference between that night and the following day. If you said with regard to a woman who miscarries on the eighty-first day that she is obligated to bring an additional offering, this is logical, as she emerged into a period that is fit for her to bring her offering. Would you say the same with regard to a woman who miscarries on the night of the eighty-first day, where she did not emerge into a period that is fit for her to bring her offering, as offerings are not sacrificed at night? Beit Hillel said to Beit Shammai: But let the case of a woman who miscarries on the eighty-first day that occurs on Shabbat prove that this distinction is incorrect, as she did not emerge into a period that is fit for her to bring her offering because individual offerings are not sacrificed on Shabbat, and nevertheless she is obligated to bring an additional offering. Beit Shammai said to Beit Hillel: No, there is a difference between these cases. If you said this ruling with regard to a woman who miscarries on the eighty-first day that occurs on Shabbat, the reason is that although Shabbat is unfit for the sacrifice of an individual offering, it is fit for the sacrifice of a communal offering whose time is fixed, e.g., the daily offering. Would you say the same with regard to a woman who miscarries on the night of the eighty-first day, as the night is completely unfit, since neither an individual offering nor a communal offering is sacrificed at night? Beit Shammai add: And as for the ritual impurity status of the blood, i.e., Beit Hillel’s opinion that the two time periods are equal with regard to the halakhot of ritual impurity, this does not prove what the halakha should be with regard to offerings, as with regard to a woman who miscarries before the completion of the term of eighty days, her blood is impure like the blood of a woman after childbirth, and nevertheless she is exempt from bringing the offering.
הַמַּפֶּלֶת אוֹר לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין מִן הַקָּרְבָּן, בֵּית הִלֵּל מְחַיְּבִים. אָמְרוּ בֵית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי, מַאי שְׁנָא אוֹר לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד מִיּוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד. אִם שָׁוֶה לוֹ לַטֻּמְאָה, לֹא יִשְׁוֶה לוֹ לַקָּרְבָּן. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּמַפֶּלֶת יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד, שֶׁכֵּן יָצְאָה בְשָׁעָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהָבִיא בָהּ קָרְבָּן, תֹּאמְרוּ בְמַפֶּלֶת אוֹר לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד, שֶׁלֹּא יָצְאָה בְשָׁעָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהָבִיא בָהּ קָרְבָּן. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל, וַהֲרֵי הַמַּפֶּלֶת יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת תּוֹכִיחַ, שֶׁלֹּא יָצְאָה בְשָׁעָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהָבִיא בָהּ קָרְבָּן וְחַיֶּבֶת בַּקָּרְבָּן. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּמַפֶּלֶת יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְקָרְבַּן יָחִיד, רָאוּי לְקָרְבַּן צִבּוּר, תֹּאמְרוּ בְמַפֶּלֶת אוֹר לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד, שֶׁאֵין הַלַּיְלָה רָאוּי לֹא לְקָרְבַּן יָחִיד וְלֹא לְקָרְבַּן צִבּוּר. הַדָּמִים אֵינָן מוֹכִיחִין, שֶׁהַמַּפֶּלֶת בְּתוֹךְ מְלֹאת, דָּמֶיהָ טְמֵאִין, וּפְטוּרָה מִן הַקָּרְבָּן:
ו׳
ברטנורא

המפלת לאור שמונה ואחד – that she gave birth to a female, but the night of the eighty-first day that she was fit/worthy on the morrow to bring her atonement for the abortion.

בית שמאי פוטרים מן הקרבן – from the second birth. Even though it is after the completion (i.e., of the sixty-six days, following fourteen days of ritual impurity – see Leviticus 12:5-6), for since it is night, and the appropriate time for the sacrifice had not ended for the sacrifice, for the night is wanting (i.e., too early) for a sacrifice, as it is written (Leviticus 7:38): “[with which the LORD charged Moses on Mount Sinai,] when (literally, on the day – as opposed to the night) He commanded [that the Israelites present their offerings to the LORD, in the wilderness of Sinai],” therefore, regarding the matter of sacrifice is is considered like it is within the completion [of the period].

מאי שנא אור לשמונים מיום שונים ואחד – for certainly, she is liable for the sacrifice on the non-viable birth/premature fetus that she aborted according to the opinions of all, for since it is after the purification of the period [following pregnancy], she aborted.

אם שוה לו לטומאה – for you certainly admit that at the setting of the sun of the eightieth day, her days of purification had ended, and if she saw [blood] on the night of the eighty-first day, she is ritually impure.

הדמים אינם מוכיחים – and the blood that you state if it is equivalent to it in ritual uncleanness, it is not a proof, for the abortion within the purification, her blood is ritually impure because of the birth, and she is not liable for a second sacrifice because all that comes within the period of purification is considered as if it comes with the first birth and in that the School of Hillel admits [to the correctness of the view of] the School of Shammai].

המפלת לאור שמונים ואחד. שילדה נקבה, וליל שמונים ואחד שהיתה ראויה למחר להביא כפרתה הפילה:

בית שמאי פוטרים מן הקרבן. מלידה שניה. אע״ג דלאחר מלאת הוא, הואיל ולילה היא ולא יצתה שעה ראויה לקרבן, דלילה מחוסר זמן קרבן היא, דכתיב (ויקרא ז׳:ל״ח) ביום צוותו, הלכך לענין קרבן כתוך מלאת דמי:

מאי שנא אור לשמונים ואחד מיום שמונים ואחד. דודאי חייבת קרבן על הנפל שהפילה לדברי הכל הואיל ואחר מלאת הפילה:

אם שוה לו לטומאה. שהרי אתם מודים שבשקיעת החמה של יום שמונים כלו ימי טוהר שלה ואם ראתה בליל שמונים ואחד טמאה:

הדמים אינם מוכיחים. והדם שאתם אומרים אם שוה לו לטומאה, אינו ראיה, שהרי המפלת תוך מלאת דמה טמא מפני הלידה, ואינה חייבת קרבן שני לפי שכל שבא בתוך מלאת נחשב כאילו בא עם הולד הראשון ובהא מודו בית הלל:

משנה ב

Mishnayos Kerisos Perek 1 Mishnah 7

כריתות פרק א׳ משנה ז׳

7
With regard to a woman who has in her case uncertainty concerning five births, and likewise a woman with regard to whom there is uncertainty concerning five irregular discharges of blood from the uterus [ziva], she brings one offering, and then she may partake of the meat of offerings. And the remaining offerings are not an obligation for her. If she experienced five definite discharges of a zava or five definite births, she brings one offering, and then she may partake of the meat of offerings. And the remaining offerings are an obligation for her. There was an incident where the price of nests, i.e., pairs of birds, stood in Jerusalem at one gold dinar, as the great demand for birds for the offerings of a woman after childbirth and a zava led to an increase in the price. Rabban Shimon ben Gamliel said: I swear by this abode of the Divine Presence that I will not lie down tonight until the price of nests will be in silver dinars. Ultimately, he entered the court and taught: A woman who has in her case five definite discharges of a zava or five definite births brings one offering, and then she may partake of the meat of offerings. And the remaining offerings are not an obligation for her. And as a result, the price of the nests stood that day at one-quarter of a silver dinar, as the demand for nests decreased.
הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ סְפֵק חֲמִשָּׁה זִיבוֹת וּסְפֵק חֲמִשָּׁה לֵדוֹת, מְבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד, וְאוֹכֶלֶת בַּזְּבָחִים, וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה. חָמֵשׁ לֵדוֹת וַדָּאוֹת, חָמֵשׁ זִיבוֹת וַדָּאוֹת, מְבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד, וְאוֹכֶלֶת בַּזְּבָחִים, וְהַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה. מַעֲשֶׂה שֶׁעָמְדוּ קִנִּים בִּירוּשָׁלַיִם בְּדִינְרֵי זָהָב. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הַמָּעוֹן הַזֶּה, לֹא אָלִין הַלַּיְלָה, עַד שֶׁיְּהוּ בְדִינָרִין. נִכְנַס לְבֵית דִּין וְלִמֵּד, הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חָמֵשׁ לֵדוֹת וַדָּאוֹת, חָמֵשׁ זִיבוֹת וַדָּאוֹת, מְבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד, וְאוֹכֶלֶת בַּזְּבָחִים, וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה. וְעָמְדוּ קִנִּים בּוֹ בַיּוֹם בְּרִבְעָתָיִם:
ז׳
ברטנורא

חמשה ספיקי זיבות – doubtful gonorrhea/flux (for a female) , as such example, she claims that she saw three [consecutive] days and does not know if it was during he days of her menstrual cycle or during the days of her flux, she brings a sacrifice which is not consumed. Doubtful miscarriage is, for example, when she aborted and did not know what she aborted. If she has upon her five doubtful fluxes or five doubtful abortions [she brings one sacrifice].

מביאה קרבן אחד – a sin=offering of a fowl that is brought for a doubt.

ואוכלת בזבחים – for his sacrifice comes o purify her, for it is like a ritual immersion, for if a woman had been defiled with several defilements, one ritual immersion counts for all of them, even this sacrifice is similar.

ואין השאר עליה חובה – the Sages did not require her to bring them, for even the one [sacrifice], with difficulty, they permitted to offer a doubtful pinching of an unconsecrated bird’s neck to the altar, but rather if this is not the case, she doesn’t have a remedy to become purified with Holy Things.

חמש לידות ודאות או חמש זיבות ודאות מביאה קרבן אחד אוכלת בזבחים – as has been explained.

והשאר עלהי חובה – as is taught in a Baraita, it is possible that she brings [a sacrifice] on the birth that is before the completion and/or on the birth that is after the completion (of the eighty days), one sacrifice for both, the inference teaches us (Leviticus 12:7): “Such are the rituals concerning her who bears a child. [male or female].”

קינין – two nests, that is four turtle-doves.

בדיני זהב – with two golden [denars]. Each nest is a golden denar.

המעון הזה – this is an oath [taken by Rabban Shimon ben Gamliel]..

נכנס לבית דין ולימד וכו' – even though it was lenient in Torah law. But he taught a thing that was not Halakha, because of (Psalms 119:126): “It is a time to act for the LORD, [for they have violated Your teaching],” he did so. For where it not for this, they would not find it, and they would prevent the poor from bringing even one [sacrifice], and they would eat Holy Things in a physical state of ritual impurity.

ברבעתים = two nests for two-quarters of a silver Denar. And a gold Denar is twenty-five silver Denars.

חמשה ספיקי זיבות. ספק זיבה הוי כגון טועה שראתה שלשה ימים ואינה יודעת אם בימי נדתה אם בימי זיבתה, מביאה קרבן ואינו נאכל. וספק לידה הוי כגון הפילה ואינה יודעת מה הפילה. ואם יש עליה חמשה ספיקות של זיבה או חמשה ספיקות של לידה:

מביאה קרבן אחד. חטאת העוף הבא על הספק:

ואוכלת בזבחים. שהרי הקרבן הזה לטהרה בא, הרי הוא כטבילה, שאם נטמאת האשה כמה טומאות טבילה אחת עולה לכולם, אף קרבן זה כן:

ואין השאר עליה חובה. לא הצריכוה חכמים להביאן, שאף האחת בקושי התירו להקריב ספק מליקת חולין למזבח, אלא שאם לא כן אין לה תקנה ליטהר בקדשים:

חמש לידות ודאות, או חמש זיבות ודאות, מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים. כדפרישנא:

והשאר עליה חובה. דתניא, יכול תביא על הלידה שלפני מלאת ועל הלידה שלאחר מלאת קרבן אחד לשניהם, תלמוד לומר (ויקרא י״ב:ז׳) זאת תורת היולדת:

קינין. שתי קינין. דהיינו ארבע תורין:

בדיני זהב. בשני [דינרי] זהובים, דינר זהב לכל קן:

המעון הזה. שבועה היא:

נכנס לבית דין ולימד כו׳ אע״פ שהיקל בשל תורה. ולימד דבר שאינו כהלכה, משום עת לעשות לה׳ עשה כן. שאלמלא כן לא ימצאו, וימנעו העניות מלהביא אפילו אחד ויאכלו קדשים בטומאת הגוף:

ברבעתים. שני קינין בשני רבעי דינר כסף. ודינר זהב הוא עשרים וחמש דינרי כסף:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר