המשנה היומית של היום
Temurah 6:3 - 6:4
The Mishnah Yomi for Friday, November 7, 2031 is Temurah 6:3 - 6:4
משנה א
Mishnayos Temurah Perek 6 Mishnah 3
תמורה פרק ו׳ משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Temurah Perek 6 Mishnah 4
תמורה פרק ו׳ משנה ד׳
ברטנורא
נתן לה כפים הרי אלו מותרים – [he gave the whore pieces of silver] – to purchase with them an animal for a sacrifice and fine flour for meal-offerings.
יינות שמנים וסלתות אסורים – but wheat [as hire] and she made it into flour; olives and she made it into olive oil, grapes and she made it into wine, these are permitted, for we expound “both of them”/שניהם (Deuteronomy 23:19) but not their products and not their offspring (see Talmud Temurah 30b according to the School of Hillel).
נתן לה מוקדשים – as for example, he separated a lamb for his Passover offering and after some time, said to the harlot: “Have sexual relations with me and I will transmit my share on my Passover offering with your hiring [of a harlot].” You might think I would say that since a person is permitted to appoint others over his Passover offering, he is appointed, but I would say that to cause upon her [a harlot] for hire, it comes to teach us that this is not the case, since Scripture states (Deuteronomy 23:19): “in fulfillment of any vow,” to exclude that which is already vowed.
עופות – of unconsecrated [fowl].
הרי אלו – disqualified for offering as a sacrifice for the hire [of a whore] and the pay [of a dog] fall upon them.
עופות שאין הום פוסל בהן – as Scripture states (Leviticus 22:19): “[it must, to be acceptable in your favor,] be a male without blemish [from cattle] or sheep [or goats],” but there are not pure or male with fowl.
לכל נדר – all, to include the fowl, for it too comes with a vow, for the fee [of a whore] or the pay [of a dog] occur upon it.
נתן לה כספים הרי אלו מותרים. לקנות מהן בהמה לקרבן וסולת למנחות:
יינות שמנים וסלתות אסורים. אבל חטים ועשאן סולת זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין, הרי אלו מותרים, דדרשינן שניהם, הם ולא שנוייהן ולא ולדותיהן:
נתן לה מוקדשים. כגון הפריש טלה על פסחו ולאחר זמן אמר לזונה הבעלי לי והימני על פסחי באתננך. סלקא דעתך אמינא הואיל ואדם רשאי למנות אחרים על פסחו, ממוניה הוא, ואימא ליחול עליה אתנן, קמשמע לן דלא. דאמר קרא לכל נדר, להוציא את הנדור כבר:
עופות. של חולין:
הרי אלו. פסולים להקרבה, שאתנן ומחיר חל עליהן:
עופות שאין המום פוסל בהן. דאמר קרא (ויקרא כ״ב:י״ט) תמים זכר [בבקר] בכשבים, תמות וזכרות בבהמות, ואין תמות וזכרות בעוף:
לכל נדר. כל, להביא את העוף, שאף הוא בא בנדר, שאתנן ומחיר חלים עליו:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
אחד נטל עשרה ואחד נטל תשעה טלאים וכלב – corresponding to the ten lambs that his fellow took, the ten lambs that correspond to the nine [lambs] and the dog, all are prohibited [to the Temple] because of the price of a dog. But the nine [lambs] that are with the dog are permitted. But in the Gemara (Tractate Temurah 30a) it raises the question, why that which corresponds with the dog, all of them are prohibited? We should remove one for this dog, and these [lambs] all of them should be permitted. And it answers: Here we are dealing with a case where the value of the dog was greater of any one [of the corresponding lambs] and this additional amount is distributed over all [the corresponding lambs] (where not one of the corresponding lambs is of equal value to the dog, some of the additional value of the dog is extended to each of the lambs), and now the value of the dog belongs to all of them. As for example, those [lambs] that are corresponding are each worth one Denar – which is ten Denarim, and those nine [lambs] that are with him (i.e., the dog) are each worth a Denar minus a M’ah, which are nine Denarim less nine M’ot, but the dog is worth a Denar and nine Meot, it is found that those ten [lambs] corresponding to the nine [lambs] and the they have nine, for in each one of them there is M’ah the price of a dog, and the tenth is entirely the price of a dog.
שנים ולא ארבעה – both of them (see Deuteronomy 23:19 – “for both/שניהם are abhorrent to the LORD your God”) as it is written in Scripture they divide it as if it is written as “two.” “Two” teaches us specifically the hire for a harlot and the price of a dog, and not four – the price of a dog and the fee for a harlot, and they are, implying them, but not their offspring.
אחד נטל עשרה טלאים ואחד נטל תשעה טלאים וכלב. כנגד העשרה טלאים שנטל חברו. העשרה טלאים שכנגד התשעה וכלב, כולם אסורים משום מחיר כלב. והתשעה שעם הכלב מותרים. ובגמרא פריך, אמאי שכנגד הכלב כולם אסורים, ניפוק חד להדי כלבא והנך כולהו לישתרו. ומשני, הכא במאי עסקינן כגון דטפי דמי כלב מחד מינייהו, שאין באותן שכנגדו טלה שוה דמי הכלב, דהשתא שייכי דמי הכלב בכולהו. כגון שאותן שכנגדן שוין כל אחד דינר דהוי עשרה דינרין, ואותן תשעה שעמו שוין כל אחד דינר חסר מעה דהיינו תשעה דינרים פחות תשע מעות, והכלב שוה דינר ותשע מעות, נמצא באותן עשרה שכנגד התשעה וכלב יש בהן תשעה, שבכל אחד מהן יש בו מעה מחיר כלב, והעשירי כולו מחיר כלב:
שנים ולא ארבעה. שניהם דכתב קרא פלגינא ליה כאילו כתב שנים הן. שנים, אשמועינן דוקא אתנן זונה ומחיר כלב ולא ארבעה אתנן כלב ומחיר זונה. והן, משמע הן ולא ולדותיהן: