Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

טהרות ד׳:ח׳ - ד׳:ט׳

The Mishnah Yomi for Friday, March 19, 2027 is טהרות ד׳:ח׳ - ד׳:ט׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Taharos Perek 4 Mishnah 8

טהרות פרק ד׳ משנה ח׳

8
"A doubt concerning an object of uncleanness that floated upon water:" [It is clean] whether the water was in vessels or in the ground. Rabbi Shimon says: if in vessels he is deemed unclean but if in the ground he is deemed clean. Rabbi Judah says: if the doubt arose when the man went down into the water he is deemed unclean, but if when he came up he is deemed clean. Rabbi Yose says: even if there is only enough room for a man and the uncleanness the former remains clean.
סְפֵק טֻמְאָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, בֵּין בַּכֵּלִים בֵּין בַּקַּרְקַע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בַּכֵּלִים, טָמֵא. וּבַקַּרְקַע, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְפֵק יְרִידָתוֹ, טָמֵא. וּסְפֵק עֲלִיָּתוֹ, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אֵין שָׁם אֶלָּא מְלֹא אָדָם וְטֻמְאָה, טָהוֹר:
ח׳
ברטנורא

ספק טמאה צפה על פני המים – there is a doubt if it (i.e., the water) touched the uncleanness floating on the surface of the water or it didn’t touch it.

בין בכלים בין בקרקע – whether the water was in vessels or whether the water was on the ground, it is ritually pure, for it is considered as if there is no place for uncleanness.

בכלים טמא – for they are considered as if there is a place for uncleanness. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.

ספק ירידתו טמא (if the doubt has to do with his descent into the water) – for it is manner of a person when he descends to a pond of water that everything that is in the water comes upon him, on account of the movement that when he begins to wash himself. But when he ascends from the water, the things that are in the water distance themselves from him and go to the sides of the pond.

אפילו אין שם אלא מלא האדם והטומאה – that the place is narrow in the path for it is impossible for him that he wouldn’t touch it, nevertheless he is ritually pure, for he (i.e., Rabbi Yossi) holds that the uncleanness that floats does not defile. Such is what I found. But Maimonides explains that all the while that he didn’t know with certainty that he touched uncleanness, he is ritually pure. It appears that if he was on the path where it is impossible for him that he doesn’t touch it, he is ritually impure.

ספק טומאה צפה על פני המים. ספק אם נגע בטומאה שצפה על פני המים או לא נגע:

בין בכלים בין בקרקע. בין שהמים בכלים בין שהמים בקרקע, טהור, דחשיב כאילו אין מקום לטומאה:

בכלים טמא. דחשיבי כאילו יש מקום לטומאה. ואין הלכה כר׳ שמעון:

ספק ירידתו טמא. שדרך אדם כשיורד לבריכה של מים, שכל דבר שבמים בא עליו, מחמת ההיסט שמתחיל לרחוץ את עצמו. אבל כשעולה מן המים, הדברים שבמים מתרחקים ממנו והולכים לצדי הבריכה:

אפילו אין שם אלא מלא האדם והטומאה. שהמקום צר בדרך שאי אפשר לו שלא יגע, אפילו הכי טהור, קסבר דטומאה צפה אינה מטמאה. כך מצאתי. אבל רמב״ם פירש, כל זמן שלא ידע בודאי שנגע בטומאה, טהור. נראה שאם היה בדרך שאי אפשר לו שלא יגע, טמא:

משנה ב

Mishnayos Taharos Perek 4 Mishnah 9

טהרות פרק ד׳ משנה ט׳

9
"In the case of a doubt concerning liquids as to whether they have contracted uncleanness it is deemed unclean:" How so? If an unclean person stretched his foot between clean liquids and there is doubt whether he touched them or not, such a condition of doubt is deemed to be unclean. If a man had an unclean loaf in his hand and he stretched it out between clean liquids, and there is doubt whether it touched them or not, such a condition of doubt is deemed to be unclean. "But if it was whether uncleanness has been conveyed, it is deemed clean." How so? If a man had in his hand a stick on the end of which there was an unclean liquid and he threw it among clean loaves and there is doubt whether it touched them or not, such a condition of doubt is deemed clean.
סְפֵק מַשְׁקִין לִטָּמֵא, טָמֵא. כֵּיצַד. טָמֵא שֶׁפָּשַׁט אֶת רַגְלוֹ לְבֵין מַשְׁקִין טְהוֹרִין, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. הָיְתָה כִכָּר טְמֵאָה בְּיָדוֹ וּזְרָקָהּ לְבֵין מַשְׁקִין טְהוֹרִין, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. וּלְטַמֵּא, טָהוֹר. כֵּיצַד. הָיְתָה מַקֵּל בְּיָדוֹ וּבְרֹאשָׁהּ מַשְׁקִין טְמֵאִין וּזְרָקָהּ לְבֵין כִּכָּרוֹת טְהוֹרִין, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָהוֹר:
ט׳
ברטנורא

ספק משקים ליטמא – ritually pure liquids that a doubt appeared on them if they were susceptible to receive defilement or not, their doubt is ritually impure, as we will explain further on.

לטמא טהור – and if the liquids are ritually impure and we have a doubt if they defiled the ritually pure thing or not, its manner of doubt is that it is ritually pure.

וזרקה לבין הככרות כו' ספיקו טהור – as for example that we had a doubt if after the staff came to rest the liquids touched the loaves [of bread] or didn’t touch them. For if it was at the time of throwing, it had defilement that has no place, and even with a creeping animal according to the Torah, its manner of doubt is ritually pure, since the defilement is thrown. But if you say that yet I will derive (that it is ritually pure) even with a creeping animal because it does not have awareness/knowledge to be interrogated. But one can say, that it is possible to establish that our Mishnah is dealing with a case when a person is holding the loaves.

ספק משקים ליטמא. משקים טהורים שנולד בהן ספק אם קבלו טומאה אם לאו, ספיקן טמא, כדמפרש ואזיל:

לטמא טהור. ואם המשקין טמאין ויש לנו ספק אם טמאו הדבר הטהור אם לאו, ספיקו טהור:

וזרקה לבין הככרות כו׳ מפיקו טהור. וכגון שהיה לנו ספק אם לאחר שנח המקל נגעו המשקים בככרות או לא נגעו. דאי בשעת זריקה, הוי ליה טומאה שאין לה מקום, ואפילו בשרץ דאורייתא ספיקו טהור, כיון שהטומאה נזרקה. וא״ת אכתי תיפוק ליה (דטהור) אפילו בשרץ משום דאין בו דעת לישאל. וי״ל דאיכא לאוקמי מתניתין כשאדם אוחז הככרות:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר