המשנה היומית של היום
Eruchin 9:5 - 9:6
The Mishnah Yomi for Thursday, October 23, 2031 is Eruchin 9:5 - 9:6
משנה א
Mishnayos Eruchin Perek 9 Mishnah 5
ערכין פרק ט׳ משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Eruchin Perek 9 Mishnah 6
ערכין פרק ט׳ משנה ו׳
ברטנורא
שגגותיה חומותיה – that a wall did not surround it but rather houses surround and the immediate sequence of houses one next to the other are like a wall.
אינה כבתי ערי חומה – for [the word] "חומה" /wall (see Leviticus 25:29: “if a man sells a dwelling house in a walled city”)is written and not that its roofs are its walls.
ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון – but that which is surrounded by a wall from the days of Joshua son of Nun even though it does not have a wall now, is judged like a dwelling house in a walled city. It is written as (Leviticus 27:30): " [הבית אשר-בעיר אשר-] לוא חומה" /the house in the walled city, with a full [letters] Vav and Alephs, that implies that it is his and implies not [his], meaning to say, it does not have it now, but it had a wall prior to this, therefore, it is also house that is permanently sold.
שלש חצרות – that in each and every one [of the courtyards] is two houses, which is called a city.
כגון קצרה – the name of a small city that was outside of Tsippori.
וחקרא שבגוש חלב וכו' – all of these that are counted in our Mishnah, are known that they been walled [cities] from the time of Joshua son of Nun. But Jerusalem that is counted in our Mishnah, we hold that there is no permanently sold house in Jerusalem, therefore there is the opinion of one [Sage (Rav Ashi)] in the Gemara (Tractate Arakhin 32b), and this is not the holy Jerusalem where a house cannot be sold permanently, but there is another Jerusalem that was in the Land of Israel and it also was surrounded by a wall from the time of Joshua, and there was a house sold permanently in it like the rest of dwelling houses in a walled city.
שגגותיה חומתה. שלא הקיפוה חומה אלא הקיפוה בתים ותכיפת הבתים זו לזו הן כחומה:
אינה כבתי ערי חומה. דחומה כתיב ולא שגגותיה חומתה:
ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. אבל המוקפת חומה מימות יהושע אע״פ שאין לה חומה עכשיו, נידון כבתי ערי חומה. דלוא חומה כתיב, מלא בוי״ו ואל״ף, דמשמע לו ומשמע לא, כלומר אין לו עכשיו והיה לו חומה קודם לכן הוי נמי בית חלוט בה:
שלש חצרות. שבכל אחת ואחת שני בתים, מקרי עיר:
כגון קצרה. שם עיר קטנה שהיתה מחוץ לצפורי:
וחקרא שבגוש חלב וכו׳ כל הנך דחשיב במתניתין, ידועים שהיו מוקפות מימות יהושע בן נון. וירושלים דקחשיב במתניתין, קיי״ל דאין בית חלוט בירושלים, הלכך איכא למ״ד בגמרא דתרתי ירושלים הוו ואין זו ירושלים הקדושה שאין הבית חלוט בה, אלא ירושלים אחרת שהיתה בא״י וגם היא מוקפת חומה מימות יהושע, והיה הבית חלוט בה כשאר בתי ערי חומה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
כל שלפנים מן החומה – such as the building containing the tank and all the implements for pressing olives that they make olive oil in them and the bathhouses and towers and cisterns, ditches and caves. As it is written (Leviticus 25:30): “in the city [that has a wall],” including everything that is within the city. I would be able to include the fields, the inference teaches us, “the house [in the walled city shall pass to the purchaser beyond reclaim throughout the ages],” (ibid.) excluding the fields that are not similar at all to the houses.
ר' מאיר אומר אף השדות – Rabbi Meir is stating not the actual fields, for it is written “the house” (Leviticus 25:30), and fields are not similar to houses. But the land of rocks and fish-ponds/glen (see Tractate Arakhin 32a) that are not appropriate for sowing and are made for the building of the house. A place of stones, to take from there stones for building. And a fish-pond/glen – to take from there sand for building. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.
אינו כבתי ערי חומה – to be permanently sold at the end of a year.
כותל החיצון הוא חומתו – and it is judged like houses in a walled city. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.
כל שהוא לפנים מן החומה. כגון בתי הבדים שעושין בהן שמן ובתי מרחצאות ומגדלים ובורות שיחין ומערות. דכתיב אשר בעיר, לרבות כל שבתוך העיר. יכול שאני מרבה את השדות, תלמוד לומר הבית, פרט לשדות שאינן דומים כלל לבית:
רמ״א אף השדות. לאו שדות ממש קאמר ר״מ, דהא בית כתיב, ושדות לא דמו לבית. אלא קרקע של סלעים ומצולה שאינן ראויין לזריעה ועשויין לבנין הבית. מקום סלעים, ליטול משם אבנים לבנין. ומצולה, ליטול משם חול לבנין. ואין הלכה כר״מ:
אינו כבתי ערי חומה. להיות נחלט בסוף שנה:
וכותל החיצון הוא חומתו. ונידון כבתי ערי חומה. והלכה כר׳ יהודה: