המשנה היומית של היום
Eruchin 6:2 - 6:3
The Mishnah Yomi for Monday, October 13, 2031 is Eruchin 6:2 - 6:3
משנה א
Mishnayos Eruchin Perek 6 Mishnah 2
ערכין פרק ו׳ משנה ב׳
משנה ב
Mishnayos Eruchin Perek 6 Mishnah 3
ערכין פרק ו׳ משנה ג׳
ברטנורא
ממשכנין אותן (as a follow up to Tractate Arakhin, Chapter 5, Mishnah 6) – a treasurer enters into their homes and takes [the surety/pledge] against their will.
מזון וכסו ומטה סנדלים ותפילין – on all of hem they leave over for him money to purchase them if he lacks them, as it is written (Leviticus 27:8): “But if one cannot afford the equivalent, [he shall be presented before the priest, and the priest shall assess him,” and the Rabbis expound upon this Biblical verse thusly: “but if one cannot afford/ואם מך “ – it will be made that he will remain, that he would have existence/stability (הויה ) and support/livelihood (חיות ), “the equivalent/מערכך “- from the money of the valuation. And this implies that he has existence and livelihood from the money of the valuation, but not for his wife and not for his children.
מכל מין ומין – from all of the trades/skilled labors that require four or five utensils.
מעצדים (adze) -DULDORA in the foreign tongue, that smoothens/levels the face of the board/tablet.
מגירה (saw/plane) – a kind of long knife filled with notches, And the language is Biblical,משור/saw (see Isaiah 10:15: “[Does an ax boast over him who hews with it] or a saw magnify itself above him who wields it/אם-יתגדל המשור על מניפו ,” SIGA in the foreign tongue.
צמדו – the yoke of cattle. For they are the utensils of his trade/craft, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer that the yoke of cattle and a donkey are property, and are not considered utensils of a craft/trade.
ממשכנין אותן. גזבר נכנס לבתיהם ונוטל בעל כרחן:
מזון וכסות ומטה סנדלים ותפילין. על כולן משיירים לו מעות לקנותן אם אין לו. דכתיב (ויקרא כ״ז:ח׳) ואם מך הוא מערכך, ודרשי רבנן לקרא הכי, ואם מך, תעשה שישאר הוא, שיהיה לו הויה וחיות, מערכך, מדמי הערך. ומשמע הוא יש לו הויה וחיות מדמי הערך, אבל לא לאשתו ולא לבניו:
מכל מין ומין. מכל אומנות שצריכה ארבעה וחמשה כלים:
מעצדים. דולדור״א בלע״ז. שמחליקים בה פני הלוח:
מגירה. כעין סכין ארוך מלא פגימות. ולשון מקרא, משור, סיג״א בלע״ז:
צמדו. צמד בקר. שאלו הן כלי אומנתו. ואין הלכה כר׳ אליעזר דצמד בקר וחמור נכסים נינהו, ולא חשיבי כלי אומנות:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
והיתה עליו כתובת אשה – as for example that the divorce of his wife preceded the dedication of property to the Temple, for now there is no conspiracy to defraud and divide the profits (see Tractate Arakhin 23a).
אלא הפודה פודה – her husband redeems them from the property of the Temple cheaply for a small amount in order to pay the woman her Ketubah settlement, for certainly the dedication to the Temple does not take effect on them, for they are not his. And this is a small amount, as a decree, lest they say that what is dedicated to the Temple goes out to become unconsecrated without redemption.
הקדיש תשעים והיה חובה מאה – even though his liability is larger than that which he dedicated to the Temple, we don’t say that it was not the intention that these possessions would be borrowed but rather he is completely believed therefore he did not collect that which was dedicated to the Temple. But we state that it was the intention that these possessions were borrowed, and he collected from them. And up to how much? Up to one half. But if the possessions that he dedicated to the Temple are not worth half of the liability, he does not collect from them, for it was not with the intention of these properties that he borrowed, for a person is not used to purchasing land for more than double than it is worth.
והיתה עליו כתובת אשה. כגון שקדמו גירושין להקדש, דעכשיו ליכא קנוניא:
אלא הפודה פודה. בעלה פודה אותן מן ההקדש בזול בדבר מועט כדי לפרוע לאשה כתובתה, דודאי לא חייל עלייהו הקדש שהרי אינן שלו. והאי דבר מועט, גזירה שמא יאמרו הקדש יוצא לחולין בלא פדיון:
הקדיש תשעים והיה חובו מאה. אף על גב דחובו יותר על הקדשו, לא אמרינן האי לאו אדעתא דהני נכסיה אוזפיה אלא הימוני הימניה הלכך לא גבי מהקדש, אלא אמרינן אדעתא דהני נכסי אוזפיה, וגבי מינייהו. ועד כמה, עד פלגא. אבל אם הנכסים שהקדיש אין שוין חצי החוב, לא גבי מינייהו, דודאי לאו אדעתא דהני נכסי אוזפיה, דאין אדם עשוי לקנות קרקע ביותר מפי שנים ממה שהיא שוה: