Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

Eruchin 6:2 - 6:3

The Mishnah Yomi for Monday, October 13, 2031 is Eruchin 6:2 - 6:3

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Eruchin Perek 6 Mishnah 2

ערכין פרק ו׳ משנה ב׳

2
In the case of one who consecrates his property and there was an outstanding debt of the marriage contract of his wife and of a creditor, the woman may not collect the payment of her marriage contract from the Temple treasury, nor may the creditor collect his debt. Rather, the one who redeems the property redeems it for a cheap price in order to give the woman her marriage contract payment and the creditor his debt. For example, if one consecrated property worth nine thousand dinars and his debt was ten thousand dinars, leaving no property for redemption, the creditor lends an additional dinar to the debtor and the debtor redeems the property with that dinar, in order to give the woman her marriage contract payment and the creditor his debt.
הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָּׁה וּבַעַל חוֹב, אֵין הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וְלֹא בַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ, אֶלָּא הַפּוֹדֶה פוֹדֶה עַל מְנָת לִתֵּן לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ. הִקְדִּישׁ תִּשְׁעִים מָנֶה וְהָיָה חוֹבוֹ מֵאָה מָנֶה, מוֹסִיף עוֹד דִּינָר וּפוֹדֶה בוֹ אֶת הַנְּכָסִים הַלָּלוּ, עַל מְנָת לִתֵּן לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ:
ב׳
ברטנורא

והיתה עליו כתובת אשה – as for example that the divorce of his wife preceded the dedication of property to the Temple, for now there is no conspiracy to defraud and divide the profits (see Tractate Arakhin 23a).

אלא הפודה פודה – her husband redeems them from the property of the Temple cheaply for a small amount in order to pay the woman her Ketubah settlement, for certainly the dedication to the Temple does not take effect on them, for they are not his. And this is a small amount, as a decree, lest they say that what is dedicated to the Temple goes out to become unconsecrated without redemption.

הקדיש תשעים והיה חובה מאה – even though his liability is larger than that which he dedicated to the Temple, we don’t say that it was not the intention that these possessions would be borrowed but rather he is completely believed therefore he did not collect that which was dedicated to the Temple. But we state that it was the intention that these possessions were borrowed, and he collected from them. And up to how much? Up to one half. But if the possessions that he dedicated to the Temple are not worth half of the liability, he does not collect from them, for it was not with the intention of these properties that he borrowed, for a person is not used to purchasing land for more than double than it is worth.

והיתה עליו כתובת אשה. כגון שקדמו גירושין להקדש, דעכשיו ליכא קנוניא:

אלא הפודה פודה. בעלה פודה אותן מן ההקדש בזול בדבר מועט כדי לפרוע לאשה כתובתה, דודאי לא חייל עלייהו הקדש שהרי אינן שלו. והאי דבר מועט, גזירה שמא יאמרו הקדש יוצא לחולין בלא פדיון:

הקדיש תשעים והיה חובו מאה. אף על גב דחובו יותר על הקדשו, לא אמרינן האי לאו אדעתא דהני נכסיה אוזפיה אלא הימוני הימניה הלכך לא גבי מהקדש, אלא אמרינן אדעתא דהני נכסי אוזפיה, וגבי מינייהו. ועד כמה, עד פלגא. אבל אם הנכסים שהקדיש אין שוין חצי החוב, לא גבי מינייהו, דודאי לאו אדעתא דהני נכסי אוזפיה, דאין אדם עשוי לקנות קרקע ביותר מפי שנים ממה שהיא שוה:

משנה ב

Mishnayos Eruchin Perek 6 Mishnah 3

ערכין פרק ו׳ משנה ג׳

3
Although the Sages said (21a): With regard to those obligated to pay valuations, the court repossesses their property to pay their debt to the Temple treasury; nevertheless, the treasurer gives him permission to keep food sufficient for thirty days, and garments sufficient for twelve months, and a bed made with linens, and his sandals, and his phylacteries. The treasurer leaves these items for him, but he does not leave items for his wife or for his children. If the one obligated to pay was a craftsman, the treasurer gives him permission to keep two tools of his craft of each and every type, e.g., for a carpenter, the treasurer gives him permission to keep two adzes [matzadin] and two saws. Rabbi Eliezer says: If he was a farmer, the treasurer gives him permission to keep his pair of oxen with which he plows the field. If he was a donkey driver, the treasurer gives him permission to keep his donkey.
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, חַיָּבֵי עֲרָכִין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן, נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שְׁלשִׁים יוֹם וּכְסוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וּמִטָּה מֻצַּעַת וְסַנְדָּלִין וּתְפִלִּין. לוֹ, אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא לְבָנָיו. אִם הָיָה אֻמָּן, נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי כְלֵי אֻמָּנוּת מִכָּל מִין וָמִין. חָרָשׁ, נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מַעֲצָדִין וּשְׁתֵּי מְגֵרוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם הָיָה אִכָּר, נוֹתְנִין לוֹ אֶת צִמְדּוֹ. חַמָּר, נוֹתְנִין לוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ:
ג׳
ברטנורא

ממשכנין אותן (as a follow up to Tractate Arakhin, Chapter 5, Mishnah 6) – a treasurer enters into their homes and takes [the surety/pledge] against their will.

מזון וכסו ומטה סנדלים ותפילין – on all of hem they leave over for him money to purchase them if he lacks them, as it is written (Leviticus 27:8): “But if one cannot afford the equivalent, [he shall be presented before the priest, and the priest shall assess him,” and the Rabbis expound upon this Biblical verse thusly: “but if one cannot afford/ואם מך “ – it will be made that he will remain, that he would have existence/stability (הויה ) and support/livelihood (חיות ), “the equivalent/מערכך “- from the money of the valuation. And this implies that he has existence and livelihood from the money of the valuation, but not for his wife and not for his children.

מכל מין ומין – from all of the trades/skilled labors that require four or five utensils.

מעצדים (adze) -DULDORA in the foreign tongue, that smoothens/levels the face of the board/tablet.

מגירה (saw/plane) – a kind of long knife filled with notches, And the language is Biblical,משור/saw (see Isaiah 10:15: “[Does an ax boast over him who hews with it] or a saw magnify itself above him who wields it/אם-יתגדל המשור על מניפו ,” SIGA in the foreign tongue.

צמדו – the yoke of cattle. For they are the utensils of his trade/craft, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer that the yoke of cattle and a donkey are property, and are not considered utensils of a craft/trade.

ממשכנין אותן. גזבר נכנס לבתיהם ונוטל בעל כרחן:

מזון וכסות ומטה סנדלים ותפילין. על כולן משיירים לו מעות לקנותן אם אין לו. דכתיב (ויקרא כ״ז:ח׳) ואם מך הוא מערכך, ודרשי רבנן לקרא הכי, ואם מך, תעשה שישאר הוא, שיהיה לו הויה וחיות, מערכך, מדמי הערך. ומשמע הוא יש לו הויה וחיות מדמי הערך, אבל לא לאשתו ולא לבניו:

מכל מין ומין. מכל אומנות שצריכה ארבעה וחמשה כלים:

מעצדים. דולדור״א בלע״ז. שמחליקים בה פני הלוח:

מגירה. כעין סכין ארוך מלא פגימות. ולשון מקרא, משור, סיג״א בלע״ז:

צמדו. צמד בקר. שאלו הן כלי אומנתו. ואין הלכה כר׳ אליעזר דצמד בקר וחמור נכסים נינהו, ולא חשיבי כלי אומנות:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר