המשנה היומית של היום
Eruchin 4:2 - 4:3
The Mishnah Yomi for Wednesday, October 8, 2031 is Eruchin 4:2 - 4:3
משנה א
Mishnayos Eruchin Perek 4 Mishnah 2
ערכין פרק ד׳ משנה ב׳
משנה ב
Mishnayos Eruchin Perek 4 Mishnah 3
ערכין פרק ד׳ משנה ג׳
ברטנורא
אפילו אביו מת – at the time when this person is obligated for a sacrifice, his father is on his deathbed and about to die, and he (i.e., the father) died and he inherited from him ten-thousand before he brought his sacrifice, he does not bring anything other than the sacrifice of an impoverished person, just as he was at the time that he became obligated for a sacrifice.
ספינתו בים – not that his ship was lade from his business-dealings with ten-thousand, for if so, he is rich. But rather, that his ship was rented out to others with ten-thousand as payment, and he lacks anything in his hand other than that ship. But because of the payment, he is not rich, for the rent is not completely paid other than at the end, and it is found that now he is a poor person. But, because of the ship itself, he is a poor person, for this Tanna/teacher [of the Mishnah] holds like one who says further on (see Talmud Arakhin 17b-18a) that if the person making the Valuation was a donkey-driver, the Kohen gives him his donkey and he doesn’t give it to be dedicated to the Temple, but if he was a farmer, he leaves for him the yoke/pair of working animals tied to the yoke which is his income. And so too, he leaves him his ship.
אפילו אביו מת. בשעה שנתחייב זה בקרבן היה אביו גוסס ונוטה למות, ומת וירש ממנו רבוא קודם שהביא קרבנו, אינו מביא אלא קרבן עני, כמו שהיה בשעה שנתחייב בקרבן:
ספינתו בים. לא שהיתה ספינתו טעונה מסחורות שלו ברבוא, דא״כ עשיר הוא. אלא שהיתה ספינתו מושכרת לאחרים בריבוא שכר, והוא אין בידו אלא אותה ספינה. ומשום שכרה לאו עשיר הוא, דאין שכירות משתלמת אלא בסופה, ונמצא שעכשיו עני הוא. ומשום הספינה עצמה לאו עשיר הוא, דהאי תנא סבר כמאן דאמר לקמן שאם היה המעריך חמר נותן לו הכהן חמורו ואינו נוטלו להקדש, ואם היה אכר מניח לו צמד בקרו דהיא פרנסתו, והכי נמי מניח לו ספינתו:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
אומר אני אף בערכין כן – if it happens by chance, even with Valuations is similar to sacrifices, then it is like sacrifices, But it was stated [in this Mishnah] that Valuations are not like Sacrifices, because they are not similar one with the other, and for what reason does a poor person who dedicated the value of a rich person, gives the value of a poor person because of the law regarding the payment of certain vows according to one’s [own] means, because the rich person is not liable for anything, and not the monetary value of the Metzorah/leper. But this [individual] who spoke regarding the rich person, did not intend other than according to the measurement of the years of the rich individual which are less or more than his own years. Therefore, he is judged according to his own means/wealth, but the rich person who said: “My value is upon me,” that he is liable for a complete/full value, similar to the [wealthy] leper and the poor person heard it and said, “What that person that this upon me,” he gives the value of a rich person. This is the reading.
היה עני והעשיר או עשיר והעני משלם ערך עשיר – if he was poor and became rich prior to giving [the valuation money], he pays the value of a rich person, for the All-Merciful one said (Leviticus 27:8): “according to what the vower can afford,” for it is in regard to one’s wealth/means. Rich and the poor [alike] also according to one’s means of the person who vows, is written (see the verse mentioned above), for he had the means at the time that he made the vow.
רבי יהודה אומר אפילו עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר – as it is written (Leviticus 27:8): “But if one cannot afford the equivalent,” until it will be that he must have remained in his impoverished condition from the beginning to the end of the proceedings (see Talmud Arakhin 17b). But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.
אומר אני אף בערכין כן. אילו מתרמי אף בערכין דומיא דקרבנות, הוי כקרבנות. דהא דאמרת דערכין אינן כקרבנות. משום דלא דמו אהדדי, דמפני מה עני שהעריך עשיר נותן ערך עני לפי השג יד, לפי שאין העשיר חייב כלום, ולא דמי למצורע. וזה שאמר על העשיר, לא נתכוין אלא לפי מדת שנותיו של עשיר שפחותים או יתרים על שנותיו שלו, הלכך נדון בהשג יד. אבל עשיר שאמר ערכי עלי דהוי חייב ערך שלם, דומיא דמצורע [עשיר] ושמע העני ואמר מה שאמר זה עלי, נותן ערך עשיר:
הכי גרסינן היה עני והעשיר או עשיר והעני משלם ערך עשיר. היה עני והעשיר קודם נתינה, משלם ערך עשיר, אשר תשיג יד הנודר אמר רחמנא, והרי ידו משגת. עשיר והעני נמי תשיג יד הנודר כתיב, והרי היתה משגת בעת שנדר:
רבי יהודה אומר אפילו עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר. דכתיב (ויקרא כ״ז:ח׳) ואם מך הוא מערכך, עד שיהא במכותו מתחלתו ועד סופו. ואין הלכה כרבי יהודה: