המשנה היומית של היום
Eruchin 3:1 - 3:2
The Mishnah Yomi for Sunday, October 5, 2031 is Eruchin 3:1 - 3:2
משנה א
Mishnayos Eruchin Perek 3 Mishnah 1
ערכין פרק ג׳ משנה א׳
משנה ב
Mishnayos Eruchin Perek 3 Mishnah 2
ערכין פרק ג׳ משנה ב׳
ברטנורא
בחולת המחוז – around the city. That which is not all that praiseworthy because of the treading of the feet.
חולות – surrounding [of a town] (Jastrow defines this as the “sand-plain of the Mahoz (district of Semaria). Like (Tractate Kilayim, Chapter 4, Mishnah 2): “the outer space of the vineyard”/מחול הכרם.
מחוז – a city. Another explanation of מחוז – name of a place where its fields are not important.
פרדסאות (pleasure gardens) – a place where there are a lot of gardens planted.
סבסטי – name of a place. And the trees there are very exalted.
בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף (see Leviticus 27:16: “[If anyone consecrates to the LORD any land that he holds,] its assessment shall be in accordance with its seed requirement: fifty shekels of silver to a HOMER of barley seed.”) If it is the beginning of the Jubilee cycle. But if not, he deducts from the years that have passed a Selah and a Pundiyon (i.e. 16 Perutah or 2 Issar) per year. [For every part of a field that suffices for] the vowing of a HOMER of barley, a place that is appropriate for sowing a KOR, that is thirty SEAH of barley, and it is larger than the place of sowing a KOR of wheat. But the person who dedicates the field of possession that is filled with trees, when he redeems them , he deems the trees at their worth, and then returns and redeems the land, its assessment shall be in accordance with its seed requirement: fifty shekels of silver to a HOMER of barley seed.
ובשדה מקנה נותן את שויו – for in a field which he has bought, it is written (Leviticus 27:23): “The priest shall compute for him the proportionate assessment [up to the jubilee year, and he shall pay the assessment as of that day,” but the proportionate assessment is not other than the number of coins, which are according to what it is worth, and similar, it (i.e., the Torah) states (Numbers 31:28): “You shall exact a levy [for the LORD: in the case of the warriors who engaged in the campaign, one item in five hundred, of persons, oxen, asses, and sheep].”
אחד שדה אחוזה ואחד שדה מקנה – for it is stated [in the Torah] regarding the ancestral field/field of possession (Leviticus 27:18): “the priest shall compute,” and regarding the acquired field it is stated (Leviticus 27:23): “the priest shall compute for him [the proportionate assessment up to the jubilee year],” just as regarding an ancestral field it is a fixed amount, so also, it is a fixed amount for an acquired field, “which is fifty shekels of silver [for every part of a field that suffices for] the sowing of a HOMER of barley” (see Leviticus 27:16 -and Tractate Arakhin, Chapter 7, Mishnah 1).
ובשדה מקנה אינו נותן חומש – that regarding an acquired field, it is written (Leviticus 27:23): “[the priest shall compute for him] the proportionate assessment [up to the jubilee year],” Scripture makes an analogy to valuation/Arakhin, just as regarding valuation, one does not include an added fifth, even with regard to an acquired field, one does not add a fifth. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.
בחולת המחוז. סביבות העיר. שאינה משבחת כל כך מפני מדרס הרגלים:
חולות. סביבות. כמו מחול הכרך [כלאים פ״ד]:
מחוז. עיר. פירוש אחר מחוז, שם מקום שלא היו שדותיהן חשובים:
בפרדסות. מקום שיש בו הרבה אילנות נטועים:
סבסטי. שם מקום. והאילנות שם מעולים מאד:
נותן. מי שפודה אותן מן ההקדש בין בעלים בין איש אחר:
בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף. אם תחלת היובל היא. ואם לאו, מגרע משנים שעברו סלע ופונדיון לשנה. בית זרע חומר שעורים, מקום ראוי לזריעת כור, דהיינו שלשים סאה של שעורים. והוא גדול ממקום זריעת כור של חטין. והמקדיש שדה אחוזה מלאה אילנות, כשהוא פודן פודה האילנות בשווין, וחוזר ופודה את הקרקע בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף:
ובשדה מקנה נותן את שויו. דבשדה מקנה כתיב (ויקרא כ״ז) וחשב לו הכהן את מכסת הערכך, ואין מכסת אלא מנין דמים, דהיינו כפי מה שהוא שוה, וכן הוא אומר (במדבר ל״א) והרמות מכס:
אחד שדה אחוזה ואחד שדה מקנה. שהרי נאמר בשדה אחוזה וחשב, ונאמר בשדה מקנה וחשב, מה בשדה אחוזה דבר קצוב, אף שדה המקנה דבר קצוב, דהיינו זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף:
ובשדה מקנה אינו נותן חומש. דבשדה מקנה כתיב מכסת הערכך, הקישו הכתוב לערכין, מה ערכין אין מוסיף חומש אף שדה מקנה אין מוסיף חומש. ואין הלכה כר׳ אליעזר:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
יש בערכין להקל ולהחמיר וכו' – all of them are explained further on in our chapter.
את הנאה שבישראל – even if he is worth one-hundred Maneh, he does not give other than fifty Selah, and that is rule leniently. And to rule stringently, that a person pledges the valuation of the ugliest among the Israelites, even that he is not worth anything other than five Selah. He gives fifty Selah if the person being valuated is between the ages of twenty and sixty.
יש בערכין להקל ולהחמיר וכו׳ כולהו מפרש להו ואזיל לקמן בפרקין:
את הנאה שבישראל. אפילו שוה מאה מנה אינו נותן אלא חמשים סלע, והיינו להקל. ולהחמיר, שהמעריך את הכעור שבישראל אפילו אין שוה אלא חמש סלעים. נותן חמשים סלעים אם הנערך מבן עשרים ועד בן ששים: