המשנה היומית של היום
Eruchin 1:3 - 1:4
The Mishnah Yomi for Wednesday, October 1, 2031 is Eruchin 1:3 - 1:4
משנה א
Mishnayos Eruchin Perek 1 Mishnah 3
ערכין פרק א׳ משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Eruchin Perek 1 Mishnah 4
ערכין פרק א׳ משנה ד׳
ברטנורא
אין ממתינין לה עד שתלד – for you might have thought that offspring, the monies belong to the husband, as it is written (Exodus 21:22): “the one responsible shall be fined according to the woman’s husband may exact from him.” But we don’t cause him to lose, as it comes to teach us as it is written (Deuteronomy 22:22): “both of them – the man and the woman with whom he lay – shall die,” also including the offspring.
ישבה על המשבר – it is the place of sitting for the woman in labor is called משבר/the travailing stool.
ממתינין לה עד שתלד – for since it (i.e., the fetus) is uprooted/removed to depart, it is another body and is not like the body of the mother.
נהנין בשערה – it is not an actual hair that is stated, but rather a wig that she had from the hair of another woman tied to her hair. And especially when she said [to them]: “Give it to my daughter or to so-and-so (i.e., another woman), for since she said, “Give it,” she revealed her intention that it is not appropriate for her that it would be like her body to prohibit it, and when it is taken from a living person it is similar. But for another matter, it is prohibited, for the strangeness of the dead is prohibited to derive benefit from it.
בהמה שנהרגה אסורה בהנאה – even its hair.
אין ממתינין לה עד שתלד. דמהו דתימא ולדות ממונא דבעל הן כדכתיב (שמות כ״א:כ״ב) כאשר ישית עליו בעל האשה, ולא נפסדינהו מיניה קמשמע לן דכתיב (דברים כ״ב:כ״ב) ומתו גם שניהם, גם לרבות את הולד:
ישבה על המשבר. מקום מושב האשה היולדת קרוי משבר:
ממתינין לה עד שתלד. דכיון דנעקר לצאת, גופא אחרינא הוא ואינו כגוף אמו:
נהנין בשערה. לאו שערה ממש קאמר, אלא פאה שהיתה לה משער אשה אחרת קשורה לשערה. ודוקא כשאמרה תנו אותה לבתי או לפלונית, דכיון דאמרה תנו גליא דעתה דלא ניחא לה דתהוי כגופה לאתסורי, וכנטולה מחיים דמיא. אבל בענין אחר אסור, שנויי המת אסורים בהנאה:
בהמה שנהרגה אסורה בהנאה. אפילו שערה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
הגוסס – is not subject to the vow [of payment of their worth to another], for he stands to be dead.
ולא נערך – as it is written (Leviticus 27:8): “he shall be presented…and [the priest] shall assess him,” but this one (i.e., the person at the point of death) is presentable nor assessable.
והיוצא ליהרג – that the proceedings [of his trial] are finished (i.e., the sentence has been pronounced) in an Israelite court. But if he goes to be killed at the hands of the [heathen] kingdom, it does not matter whether it is a kingdom of Israelites or a kingdom of heathens, everyone holds that he pledges the Valuation [of others] and he is subject to the Valuation [by others].
לא נידר – that he is not worth anything [monetarily].
ולא נערך – as it is written (Leviticus 27:29): “No human being who has been proscribed can be ransomed; [he shall be put to death].”But Rabbi Haninah ben Akaviah who stated that he is subject to the Valuation [of others], maintains this Biblical verse (Leviticus 27:29): “No human being who has been proscribed” for a different exposition.
ר' יוסי אומר כו' – Rabbi Yossi and the first Tanna/teacher do not disagree regarding a person who takes a vow and makes an assessment and who sanctifies. But they disagree if it caused damaged. The first Tanna/teacher holds, if it caused damage, it is exempt from payment/indemnity. For even if the one who causes damage is liable for indemnity/payment from the Torah, a loan that is written about in the Torah is not equivalent to something written in a document, but it is an oral loan. And an oral loan does not collect from the heirs. But Rabbi Yossi holds, that the loan that is written in the Torah is equivalent to a loan written in a document and he collects from the heirs. But the Halakha is according to the first Tanna/teacher. But after they have established that an oral loan collects from the heir, the Jewish court collects his money and they pay for what he has damaged.
הגוסס. לא נידר, דלאו בר דמים הוא, דלמיתה הוא עומד:
ולא נערך. דכתיב והעמידו והעריכו, והאי לאו בר העמדה והערכה הוא:
והיוצא ליהרג. שנגמר דינו בבית דין של ישראל. אבל יוצא ליהרג על פי המלכות, לא שנא מלכות ישראל, ולא שנא מלכות של נכרים, דברי הכל מעריך ונערך:
לא נידר. דלאו בר דמים הוא:
ולא נערך. דכתיב (ויקרא כ״ז:כ״ט) כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה. ור׳ חנינא בן עקביא דאמר נערך, מוקי להאי קרא דכל חרם אשר יחרם לדרשא אחריתי:
ר׳ יוסי אומר כו׳ ר׳ יוסי ותנא קמא לא פליגי בנודר ומעריך ומקדיש. כי פליגי באם הזיק. תנא קמא סבר, אם הזיק פטור מן התשלומים. ואע״פ שהמזיק חייב בתשלומין מן התורה, מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא, אלא כמלוה על פה, ומלוה על פה אינו גובה מן היורשים. ורבי יוסי סבר, מלוה הכתובה בתורה, כמלוה הכתובה בשטר דמיא וגובה מן היורשים. והלכה כתנא קמא. אבל לאחר שתקנו דמלוה על פה גובה מן היורשים, בית דין גובין מממונו ומשלמים מה שהזיק: