Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

טהרות ד׳:ב׳ - ד׳:ג׳

The Mishnah Yomi for Tuesday, March 16, 2027 is טהרות ד׳:ב׳ - ד׳:ג׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Taharos Perek 4 Mishnah 2

טהרות פרק ד׳ משנה ב׳

2
A dead sheretz that was held in the mouth of a weasel that was passing over loaves of terumah and it is doubtful whether the sheret did or did not touch them, in such condition of doubt [the loaves] are clean.
הַשֶּׁרֶץ בְּפִי הַחֻלְדָּה וּמְהַלֶּכֶת עַל גַּבֵּי כִכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָהוֹר:
ב׳
ברטנורא

ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור – and even in the private domain, and even regarding an individual who has awareness/knowledge to be interrogated who is holding the defilement/defiling object, because the defilement has no place that it rests upon, for all the while that it is in the mouth of the weasel or in the mouth of the dog it is not considered to be resting in any place, but rather it is passing defilement, therefore, its matter of doubt is deemed to be ritually pure, and even if the one who is holding the defilement/defiling object has awareness/knowledge to be interrogated.

ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור. ואפילו ברשות היחיד, ואפילו אדם שיש בו דעת לישאל אוחז בטומאה. שאין לטומאה מקום שתהא נחה בו, שכל זמן שהיא בפי החולדה או בפי הכלב אינה חשובה נחה במקום, אלא טומאה עוברת היא, הלכך ספיקו טהור, ואפילו אוחז בטומאה האדם שיש בו דעת לישאל:

משנה ב

Mishnayos Taharos Perek 4 Mishnah 3

טהרות פרק ד׳ משנה ג׳

3
A weasel that had in its mouth a [dead] sheretz or a dog that had carrion in its mouth and they passed between clean [persons] or if clean persons passed between them, their condition of doubt is deemed clean, since the uncleanness , had no resting place. If they were picking at them while these lay on the ground, and a person stated, "I went to that place but I do not know whether I did or did not touch it," his condition of doubt is deemed unclean, since the uncleanness had a resting place.
הַשֶּׁרֶץ בְּפִי הַחֻלְדָּה, וְהַנְּבֵלָה בְּפִי הַכֶּלֶב, וְעָבְרוּ בֵין הַטְּהוֹרִים, אוֹ שֶׁעָבְרוּ טְהוֹרִים בֵּינֵיהֶן, סְפֵקָן טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לַטֻּמְאָה מָקוֹם. הָיוּ מְנַקְּרִין בָּהֶן עַל הָאָרֶץ וְאָמַר, הָלַכְתִּי לַמָּקוֹם הַלָּז וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נָגַעְתִּי אִם לֹא נָגַעְתִּי, סְפֵקוֹ טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַטֻּמְאָה מָקוֹם:
ג׳
ברטנורא

היו מנקרין בהן – if the weasel cast off the creeping animal or the dog [cast off] the carrion that is in their mouths onto the ground and they would peck at it, there is a place for the defilement and its manner of doubt is ritually impure.

היו מנקרין בהן. אם השליכו החולדה את השרץ, והכלב את הנבילה, מפיהם על הארץ והיו מנקרים בה, הרי יש מקום לטומאה וספיקה טמא:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר