המשנה היומית של היום
Bechoros 8:3 - 8:4
The Mishnah Yomi for Monday, September 22, 2031 is Bechoros 8:3 - 8:4
משנה א
Mishnayos Bechoros Perek 8 Mishnah 3
בכורות פרק ח׳ משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Bechoros Perek 8 Mishnah 4
בכורות פרק ח׳ משנה ד׳
ברטנורא
שתי נשים – of one man/husband, and they gave birth to two male [children] in a hiding place, that were mixed up.
אם לכהן אחד נתן – for the redemption of both of them, the Kohen would return to him five Selaim, for the one of them (i.e., the babies) died within thirty days [of birth], and the matter was revealed that he was premature/not a viable birth, and that he took [money] not according to the law.
אין יכול להוציא מידם – for each one of them (i.e., the individual Kohanim) can supersede him and say, “I am taking possession of them (i.e., these five Selaim) for the redemption of the living [child].
או שני זכרים ונקבה – his wives gave birth in a hiding place.
נותן חמש סלעים לכהן – whichever way you turn, one of them is a first-born male; if one of the wives gave birth to two male [children], the first one is a first-born, but if one of them gave birth to a male and a female, it is found that her partner gave birth alone to a male, and he is the first born, and the one that is with the female is exempt, perhaps, the female came out first.
אין לכהן כלום – that one is able to say that the girls came out first and there is no first-born male here.
נתנו עד שלא חלקו כו' – as I explained above (in Mishnah 3 of this chapter). And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.
זכר ונקבה – one can say that the wife that had not given birth gave birth [first] to a female, and there is no first-born [male].
שתי נשים. של איש אחד, וילדו שני זכרים במחבוא, שנתערבו:
אם לכהן אחד נתן. פדיון שניהם, יחזיר לו הכהן חמש סלעים, הואיל ומת בתוך שלשים ואיגלאי מלתא דנפל הוא ושלא כדין שקל:
אין יכול להוציא מידם. דכל חד וחד מדחי ליה ואומר הריני מחזיק בם בשביל פדיון החי:
או שני זכרים ונקבה. ילדו הנשים שלו במחבוא:
נותן חמש סלעים לכהן. דממה נפשך חד הוי בכור, אם האחת ילדה שני זכרים האחד בכור, ואם האחת ילדה זכר ונקבה, נמצא שחברתה ילדה זכר לבדו והוא בכור, ואותו שעם הנקבה פטור שמא נקבה יצאה ראשון:
אין לכהן כלום. דאיכא למימר הנקבות יצאו תחלה ואין כאן בכור:
האב פטור. דמצי למימר בן המבכרת מת:
נתנו עד שלא חלקו כו׳ כדפרישנא לעיל. והלכה כר׳ יהודה:
זכר ונקבה. יש לומר אותה שלא בכרה ילדה הנקבה ואין כאן בכור:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
וילדה שני זכרים נותן חמש סלעים – that one of them is a first-born male.
האב פטור – that he is able to state that the firstborn died. But when the son died prior to [the age of] thirty days [old], he (i.e., the father) is not liable for the redemption [of the first-born son]. But now when the matter is in doubt for perhaps the first-born son died and he (i.e., the father) is exempt, or perhaps, the one who remains is the [actual] first-born son and he (i.e., the father) is liable [for the child’s redemption]. The Kohen removes [the money] from his fellow, for the burden of proof is upon the claimant. And the same rule applies when the remaining son is exempt from redeeming himself when he will be an adult.
מת האב – after thirty days [of fathering a son].
ואם לאו פטורים – for Rabbi Meir holds that the brothers who divided the possessions of their father, they have the law of the bought property (especially – mortgaged property sold), because there is no retroactive designation (though generally, it is accepted with regard to questions of rabbinic law, but not with regard to maters of Torah law) to each one [of the sons] on his inheritance, but they are as if each purchased from the other his portion and these five Selaim were the obligation of their father as a loan by mouth, but a loan by mouth is not collected/paid from the bought property, therefore, if they divided it up until they didn’t give it, they are exempt.
רבי יהודה אומר נתחייבו הנכסים (i.e., the estate is liable) – for he holds that the brothers who divided [the property] are inheritors and there is retroactive designation to state that each one merited in his portion, and a loan by mouth one collects from the inheritors. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.
זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום – for one can say that the daughter came out first, and the burden of proof is upon the claimant (see Tractate Bava Kamma, Chapter 3, Mishnah 11).
וילדה שני זכרים נותן חמש סלעים. דאחד מהן בכור:
האב פטור. דמצי למימר הבכור מת. וכשמת הבן קודם שלשים אינו חייב בפדיון, ועכשיו שהדבר ספק שמא הבכור מת ופטור, שמא זה שנשאר הוא הבכור וחייב, הוי הכהן מוציא מחבירו, והמוציא מחבירו עליו הראיה. והוא הדין שהבן הנשאר פטור מלפדות את עצמו כשיהיה גדול:
מת האב. לאחר שלשים:
ואם לאו פטורים. דסבר ר׳ מאיר האחין שחלקו בנכסי אביהן דין לקוחות יש להן, לפי שאין ברירה לכל אחד על ירושתו, אלא הרי הן כאילו קנו זה מזה כל אחד חלקו ואלו החמש סלעים היה חוב על אביהן כמלוה על פה, ומלוה על פה אינה גובה מן הלקוחות, הלכך אם חלקו עד שלא נתנו פטורים:
רבי יהודה אומר נתחייבו הנכסים. קסבר האחים שחלקו יורשים הן, דיש ברירה לומר כל אחד זכה בחלקו, ומלוה על פה גובה מן היורשים. והלכה כר׳ יהודה:
זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום. דאמר ליה הנקבה יצאה ראשונה, והמוציא מחבירו עליו הראיה: