Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

בכורות ה׳:ו׳ - ו׳:א׳

The Mishnah Yomi for Thursday, September 11, 2031 is בכורות ה׳:ו׳ - ו׳:א׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Bechoros Perek 5 Mishnah 6

בכורות פרק ה׳ משנה ו׳

6
In the case of one who slaughters a firstborn animal and sells its meat, and it was discovered that he did not initially show it to one of the Sages, the halakha is that it was actually prohibited to derive any benefit from the meat. In that case, what the buyers ate, they ate, and the Sages penalized the seller in that he must return the money to them, which they paid for the meat that they ate. And with regard to that which they did not eat, that meat must be buried, and he must return the money that they paid for the meat that they did not eat. And likewise, in the case of one who slaughters a cow and sells it, and it was discovered that it is a tereifa, what the buyers ate, they ate, and what they did not eat, they must return the meat to the seller, who may sell it to a gentile or feed it to the dogs, and he must return the money to the buyers. If the buyers sold it to gentiles or cast it to the dogs, they pay the seller the value of a tereifa, which is less than the value of kosher meat, and the seller refunds the balance to the buyers.
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר (וּמְכָרוֹ) וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הֶּרְאָהוּ, מַה שֶּׁאָכְלוּ אָכְלוּ וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. וּמַה שֶׁלֹּא אָכְלוּ, הַבָּשָׂר יִקָּבֵר וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. וְכֵן הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וּמְכָרָהּ וְנוֹדַע שֶׁהִיא טְרֵפָה, מַה שֶׁאָכְלוּ אָכְלוּ וְיַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. וּמַה שֶּׁלֹּא אָכְלוּ, הֵן יַחֲזִירוּ לוֹ אֶת הַבָּשָׂר וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. מְכָרוּהוּ לַנָּכְרִים אוֹ הִטִּילוּהוּ לַכְּלָבִים, יְשַׁלְּמוּ לוֹ דְמֵי הַטְּרֵפָה:
ו׳
ברטנורא

השוחט את הבכור – and sold from its flesh and it became known to us that he had not shown it to a Sage.

מה שאכלו – those who purchase its food.

ויחזיר להם את הדמים – because of a fine. That he fed them forbidden flesh/meat.

מכרוהו – those who purchase it for a heathen, since he did not cause them the prohibition, they will pay him the cost of the torn animal, like it is sold cheaply, and he will return to them the remainder. But regarding a firstling, it is not taught, “they sold it to heathens,” for from a pure firstling is prohibited to derive benefit.

השוחט את הבכור. ומכר מבשרו ונודע לנו שלא הראהו לחכם:

מה שאכלו. הלוקחים אכלו:

ויחזיר להם את הדמים. משום קנס. שהאכילם בשר איסור:

מכרוהו. הלוקחים לנכרי, הואיל ולא גרם להם איסורא, ישלמו לו דמי טריפה כמו שהיא נמכרת בזול, והוא יחזיר להם את המותר. וגבי בכור לא תני מכרוהו לנכרי, דבכור תמים אסור בהנאה:

משנה ב

Mishnayos Bechoros Perek 6 Mishnah 1

בכורות פרק ו׳ משנה א׳

1
For these blemishes, one may slaughter the firstborn animal outside the Temple: If the firstborn’s ear was damaged and lacking from the cartilage [haḥasḥus], but not if the skin was damaged; and likewise, if the ear was split, although it is not lacking; or if the ear was pierced with a hole the size of a bitter vetch, which is a type of legume; or if it was an ear that is desiccated. What is a desiccated ear that is considered a blemish? It is any ear that if it is pierced it does not discharge a drop of blood. Rabbi Yosei ben HaMeshullam says: Desiccated means that the ear is so dry that it will crumble if one touches it.
עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר, נִפְגְּמָה אָזְנוֹ מִן הַסְּחוּס, אֲבָל לֹא מִן הָעוֹר, נִסְדְּקָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָסְרָה, נִקְּבָה מְלֹא כַרְשִׁינָה, אוֹ שֶׁיָּבָשָׁה. אֵיזוֹ הִיא יְבֵשָׁה, כֹּל שֶׁתִּנָּקֵב וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה טִפַּת דָּם. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשֻׁלָּם אוֹמֵר, יְבֵשָׁה, שֶׁתְּהֵא נִפְרָכֶת:
א׳
ברטנורא

על אלו מומין. נפגמה – there is no notch without loss, but a slit [in the ear] implies also without loss, and the measurement of a notch is when one makes a notch deep a=enough for the nail to halt on passing over the edge (see Talmud Bekhorot 37b).

חסחוס (if the ear is split from the cartilage inwards) – the lobe of the ear which is called TANRUS in the foreign language.

אבל לא מן העור- for the distinguished skin is healthy and it is not a blemish and this skin is the soft ear-lap.

נקיבה מלא כרשינה – that there is in the cavity of the incision a measurement of the berry of vetch, whether the incision is long or whether it is round, if there is in all of them to combine in its cavity like the measurement of a berry of a vetch, this is a blemish.

שתהא נפרכת – it becomes crumbles and broken pieces when they handle it. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi. But these blemishes that are considered in our Mishnah, when they slaughter upon them the firstling, we derive from Biblical verses, as it is written (Deuteronomy 15:21): “But if it has a defect,” is a generalization, “lameness or blindness” is a detail, “any serious defect” – it returned to provide a generalization, you do not judge other than what is similar to the detail. Just as the detail explains open blemishes that do not return [to their healthy state], so also, all open blemishes and they don’t return [to their healthy state] (and the Halakha is according to the first Tanna/teacher).

על אלו מומין. נפגמה. אין פגימה בלא חסרון. אבל סדק משמע נמי בלא חסרון. ושיעור פגימה כדי שתחגור בה צפורן:

הסחוס. תנוך האוזן שקורין טנרו״ם בלע״ז:

אבל לא מן העור. דעור הדר בריא ולא הוי מומא. והאי עור היינו אליה רכה של אוזן:

ניקבה מלוא כרשינה. שיש בחלל הנקב שיעור גרגיר של כרשינה, בין שהנקב ארוך בין עגול, אם יש בכולן כדי להצטרף בחללו כשיעור גרגיר של כרשינה, הרי זה מום:

שתהא נפרכת. נעשית פירוכים ופתיתים כשממשמשים בה. ואין הלכה כר׳ יוסי. וכל הני מומין דחשיב במתניתין ששוחטין עליהן את הבכור ילפינן מקראי, דכתיב (דברים ט״ו:כ״א) וכי יהיה בו מום, כלל. פסח או עור, פרט. כל מום רע, חזר וכלל. כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט. מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ואינו חוזר, אף כל מומין שבגלוי ואינו חוזר:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר