Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

בכורות א׳:ו׳ - א׳:ז׳

The Mishnah Yomi for Wednesday, August 27, 2031 is בכורות א׳:ו׳ - א׳:ז׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Bechoros Perek 1 Mishnah 6

בכורות פרק א׳ משנה ו׳

6
In the case of one who designates a lamb for the redemption of a firstborn donkey and the lamb dies, Rabbi Eliezer says: The owner bears financial responsibility and must give the priest another lamb in its place. This is like the case of the five sela for redemption of a firstborn son, where if the money is lost before one gives it to the priest, he must give the priest another five sela. And the Rabbis say: The owner does not bear financial responsibility. This is like the case of money designated for redemption of second-tithe produce, where once the owner designates the money for redemption, the produce is desanctified. Rabbi Yehoshua and Rabbi Tzadok testified about a lamb designated for redemption of a firstborn donkey that died, that the priest has nothing here, i.e., in such a case, as the firstborn donkey has already been redeemed, and the owner no longer bears financial responsibility for the dead lamb, in accordance with the opinion of the Rabbis. If after the lamb was designated, the firstborn donkey died, Rabbi Eliezer says: The donkey must be buried, and the owner is permitted to derive benefit from the lamb. And the Rabbis say: It does not need to be buried, and the lamb is given to the priest.
הַמַּפְרִישׁ פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר וּמֵת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתוֹ, כַּחֲמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתוֹ, כְּפִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁמֵּת, שֶׁאֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. מֵת פֶּטֶר חֲמוֹר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִקָּבֵר, וּמֻתָּר בַּהֲנָאָתוֹ שֶׁל טָלֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִקָּבֵר, וְהַטָּלֶה לַכֹּהֵן:
ו׳
ברטנורא

בחמש סלעים של פדיון הבן – for they are liable for it (i.e., the five Selas for the redemption price of the first-born male).

כפדיון מעשר שני – that if he lost it, he is not liable for it (i.e., to replace the redemption of the Second Tithe). For that money, the All-Merciful made him liable to eat in Jerusalem and it left him. And the reason of Rabbi Eliezer is that we found that Scripture made an analogy between the first-born of the donkey and the first born of a human, as it states (Exodus 34:20): “But the firstling of an ass you shall redeem with a sheep; [if you do not redeem it, you must break its neck.] And you must redeem every first-born among your sons.” But the Sages state (Numbers 18:15): “But you shall have the fist-born of man redeemed, and you shall also have the firstling of unclean animals redeemed.” For redemption, the analogy was made but not for another thing.

ואין כאן לכהן כלום – and he (i.e., the Kohen) is not liable for it, according to the Rabbis. And such is the Halakha.

מת פטר חמור – after he (i.e., the owner) set aside the redemption, but he had not as yet given it to the Kohen.

רבי אליעזר אומר יקבר – for since he is liable for the lamb, it is like someone who had not separated it.

ומותר – an Israelite [is permitted] in deriving benefit from the lamb, for it is like someone who did not separate it.

אין צריך להקבר – that from the time that I will separate the lamb, it becomes the property of the Kohen and the sanctity of the firstborn ass is released.

כחמש סלעים של פדיון הבן. דחייב באחריותו:

כפדיון מעשר שני. דאם אבד אינו חייב באחריותו. דההיא כסף חייביה רחמנא לאכול בירושלים והא אזל ליה. וטעמא דר׳ אליעזר, שכן מצינו שהקיש הכתוב פטר חמור לבכור אדם, שנאמר ופטר חמור תפדה בשה וגו׳ וכל בכור בניך תפדה. וחכ״א אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה, לפדייה הקשתיו ולא לדבר אחר:

שאין כאן לכהן כלום. שאין חייב באחריותו, כרבנן. וכן הלכה:

מת פטר חמור. לאחר שהפריש הפדיון ועדיין לא נתנו לכהן:

רבי אליעזר אומר יקבר. דהואיל והוא חייב באחריות הטלה, כמאן דלא אפרשיה דמי:

ומותר. ישראל בהנאתו של טלה כמי שלא הפרישו:

אין צריך להקבר. דמעידנא דאפרשיה לטלה קם ליה ברשות כהן והופקעה קדושתו של פטר חמור. וכן הלכה:

משנה ב

Mishnayos Bechoros Perek 1 Mishnah 7

בכורות פרק א׳ משנה ז׳

7
If one did not wish to redeem the firstborn donkey, he breaks its neck from behind and buries it. The mitzva of redeeming the firstborn donkey takes precedence over the mitzva of breaking the neck, as it is stated: “If you will not redeem it, then you shall break its neck” (Exodus 13:13). The mishna proceeds to enumerate other mitzvot in which one option takes precedence over another. The mitzva of designating a Hebrew maidservant to be betrothed to her master takes precedence over the mitzva of redeeming the maidservant from her master with money, as it is stated: “If she does not please her master, who has not betrothed her to himself, then he shall let her be redeemed” (Exodus 21:8). The mitzva of levirate marriage takes precedence over the mitzva of ḥalitza, which dissolves the levirate bond, as it is stated: “And if the man does not wish to take his brother’s wife” (Deuteronomy 25:7). The mishna adds: This was the case initially, when people would intend that their performance of levirate marriage be for the sake of the mitzva. But now that they do not intend that their performance of levirate marriage be for the sake of the mitzva, but rather for reasons such as the beauty of the yevama or for financial gain, the Sages said that the mitzva of ḥalitza takes precedence over the mitzva of levirate marriage. With regard to a non-kosher animal that was consecrated to the Temple, the mitzva of redemption by the owner who consecrated it takes precedence over redemption by any other person, as it is stated: “And if it is of a non-kosher animal…and if it is not redeemed, it shall be sold according to your valuation” (Leviticus 27:27).
לֹא רָצָה לִפְדּוֹתוֹ, עוֹרְפוֹ בְקוֹפִיץ מֵאַחֲרָיו וְקוֹבְרוֹ. מִצְוַת פְּדִיָּה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת עֲרִיפָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג), וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ. מִצְוַת יְעִידָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת פְּדִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כא), אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ. מִצְוַת יִבּוּם קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת חֲלִיצָה, בָּרִאשׁוֹנָה, שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִין לְשֵׁם מִצְוָה. וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין מִתְכַּוְּנִין לְשֵׁם מִצְוָה, אָמְרוּ מִצְוַת חֲלִיצָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת יִבּוּם. מִצְוַת גְּאֻלָּה בָּאָדוֹן הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז), וְאִם לֹא יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךְ:
ז׳
ברטנורא

קופיץ (hatchet) – a large knife like a small ax that the butchers cut with it the meat.

ועורפו – that is that he cuts off its head from the border of the neck.

וקוברו – because it is prohibited to derive benefit after breaking the neck [of the heifer].

מצות יעידה – regarding a Hebrew maidservant.

בראשונה שהיו מתכוונים לשם מצוה – and they (i.e., the Sages) would say the dead husband’s brother (brother-in-law who marries his wife) , for the sake of beauty, for the sake of money, they would come in contact with illicit sexual behavior that was not in the place [of the fulfillment] of the commandment [of levirate marriage]. But this is not the Halakha, but rather since the prohibition of marrying the wife of one’s brother has no effect from her, when his brother died without children, behold, she is completely permitted to him, and even a sister-in-law (i.e., widow of a brother who died without issue) for the sake of beauty or for the sake of money.

מצות גאולה באדון – who decides by lottery the donation of an animal to the Temple treasury, the commandment of its redemption is by the owner prior to all individuals, because he adds the one-fifth.

קופיץ. סכין גדול כמין גרזן קטן שהקצבים מחתכים בו בשר:

ועורפו. היינו שחותך ראשו ממול ערפו:

וקוברו. לפי שאסור בהנאה לאחר עריפה:

מצות יעידה. באמה העבריה:

בראשונה שהיו מתכוונים לשם מצוה. והיו אומרים המיבם לשם נוי לשם ממון הוי פוגע בערוה שלא במקום מצוה. ואין כן הלכה, אלא הואיל ופקע איסור אשת אח מינה כשמת אחיו בלא בנים הרי הותרה לו לגמרי ואפילו יבמה לשם נוי ולשם ממון:

מצות גאולה באדון. המתפיס בהמה לבדק הבית, מצות פדייתה באדון קודם לכל אדם, שהוא מוסיף את החומש:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר