המשנה היומית של היום
מנחות י״א:ט׳ - י״ב:א׳
The Mishnah Yomi for Thursday, July 10, 2031 is מנחות י״א:ט׳ - י״ב:א׳
משנה א
Mishnayos Menachos Perek 11 Mishnah 9
מנחות פרק י"א משנה ט׳
משנה ב
Mishnayos Menachos Perek 12 Mishnah 1
מנחות פרק י"ב משנה א׳
ברטנורא
המנחות והנכסים. עד שלא קדשו בכלי – they are not sanctified as an object which is consecrated as such (i.e., irredeemable), but rather that which is consecrated for its value (i.e., redeemable), that one must redeem them and the monies are holy. And especially, when they were impure, they have redemption, before one has consecrated them in a [consecrated] utensil, but if they were defiled even though they had not been consecrated in a [consecrated] utensil, we don’t redeem them.
העופות והעצים והלבונה וכלי שרת שנטמאו אין להם פדיון – for redemption that is not stated with an object which is consecrated as such (i.e., irredeemable) other than with a animal having a blemish, as it is written (Leviticus 27:11-12): “If [the vow concerns] any impure animal that may not be brought as an offering to the LORD…and the priest shall assess it.” And the Scriptural verse is speaking about animals with blemishes that had been redeemed, for if it was an actual impure animal, when it (i.e., the Biblical verse) states (Leviticus 27:27): “But if it is of impure animals, it may be ransomed as its assessment, [with one-fifth added; if it is not redeemed, it shall be sold at its assessment],” behold, it is stated regarding an impure animal, and our Mishnah comes to inform us that even though we find with something holy an object which is consecrated as such (i.e., irredeemable) and a blemish befell it we redeem it, whereas the birds and the wood and the frankincense and the utensils of service that are sanctified as objects consecrated as such (i.e., irredeemable) and are made impure, we don’t redeem them.
המנחות והנסכים. עד שלא קדשו בכלי. אינן קדושים קדושת הגוף, אלא קדושת דמים, שצריך לפדותן והדמים קדושים. ודוקא כשנטמאו יש להן פדיון אם לא קדשו בכלי, אבל לא נטמאו אף על פי שלא קדשו בכלי אין פודים אותן:
העופות והעצים והלבונה וכלי שרת שנטמאו אין להם פדיון. שלא נאמר פדיון בקדושת הגוף אלא בבהמה בעלת מום, דכתיב (ויקרא כ״ז:י״א) ואם כל בהמה טמאה, אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה׳, והעריך הכהן אותה וכו׳. ובבעלי מומים שנפדו הכתוב מדבר, דאי בבהמה טמאה ממש, כשהוא אומר (שם) ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך, הרי בהמה טמאה אמורה. ואשמועינן במתניתין דאע״ג דאשכחן בקדוש קדושת הגוף ונפל ביה מומא דמפריק, העופות והעצים והלבונה וכלי שרת דקדשי קדושת הגוף ונטמאו לא מפרקי:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
אין פחות משנים – from two days from when they were baked.
נאכל לשלשה – that he baked them on Friday/the Eve of the Sabbath, because their baking does not supersede neither the Sabbath nor a Festival.
לתשעה – on the second Sabbath, which is nine [days] from its being baked.
לעשרה – that they wee baked on a Thursday.
שני ימים טובים של ראש השנה – prior to Shabbat. It was baked on Wednesday and consumed on the second Sabbath, that is eleven [days], but if you say that they are twelve days, for that Sabbath is Yom Kippur, and the bread is not eaten until Saturday night. This is not difficult = for regarding the matter of consuming the Holy Things, the night follows after the day that passed, therefore, it is called eleven [days].
ואינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב – because they don’t bake or cook on the Festival other than what one eats on that day alone.
רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו' – but the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel.
אין פחות משנים. משני ימים משנאפו:
נאכל לשלשה. שאפאום בערב שבת. לפי שאין אפייתן דוחה לא שבת ולא יום טוב:
לתשעה. בשבת שניה, שהוא תשיעי לאפייתו:
לעשרה. שנאפו בחמישי בשבת:
שני ימים טובים של ראש השנה. קודם לשבת. נאפה ברביעי ונאכל בשבת שניה, הרי לאחד עשר. ואם תאמר, הרי שנים עשר נינהו, דהא אותה שבת הוי יום הכפורים ואין הלחם נאכל עד למוצאי שבת. הא לא קשיא, דלענין אכילת קדשים הלילה הולך אחר היום שעבר, הלכך מקרי אחד עשר:
ואינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב. לפי שאין אופים ומבשלים ביום טוב אלא מה שאוכל באותו היום בלבד:
רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו׳ ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל: