Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

מנחות י״א:ט׳ - י״ב:א׳

The Mishnah Yomi for Thursday, July 10, 2031 is מנחות י״א:ט׳ - י״ב:א׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Menachos Perek 11 Mishnah 9

מנחות פרק י"א משנה ט׳

9
The two loaves that are brought on Shavuot are eaten by the priests no less than two days and no more than three days after they were baked. How so? They are generally baked on the eve of the festival of Shavuot and they are eaten on the day of the Festival, which is on the second day. If the Festival occurs after Shabbat, on Sunday, the loaves are baked on Friday, in which case they are eaten on the third day. The shewbread is eaten no less than nine days and no more than eleven days after it is baked. How so? It is generally baked on Shabbat eve and eaten on the following Shabbat, which is on the ninth day. If a Festival occurs on Shabbat eve the shewbread is baked on the eve of the Festival, on Thursday, in which case it is eaten on the tenth day. If the two festival days of Rosh HaShana occur on Thursday and Friday, the shewbread is baked on Wednesday, in which case it is eaten on the eleventh day. And this is because the preparation of the two loaves and the shewbread overrides neither Shabbat nor a Festival. Rabban Shimon ben Gamliel says in the name of Rabbi Shimon, son of the deputy High Priest: Their preparation overrides a Festival but does not override the fast day of Yom Kippur.
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם נֶאֱכָלוֹת אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, וְלֹא יָתֵר עַל שְׁלשָׁה. כֵּיצַד. נֶאֱפוֹת מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְנֶאֱכָלוֹת בְּיוֹם טוֹב, לִשְׁנָיִם. חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, נֶאֱכָלוֹת לִשְׁלשָׁה. לֶחֶם הַפָּנִים נֶאֱכָל אֵין פָּחוֹת מִתִּשְׁעָה, וְלֹא יָתֵר עַל אַחַד עָשָׂר. כֵּיצַד. נֶאֱפֶה בְעֶרֶב שַׁבָּת וְנֶאֱכָל בְּשַׁבָּת, לְתִשְׁעָה. חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, נֶאֱכָל לַעֲשָׂרָה. שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נֶאֱכָל לְאַחַד עָשָׂר. וְאֵינוֹ דוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן הַסְּגָן, דּוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב וְאֵינוֹ דוֹחֶה אֶת יוֹם צוֹם:
ט׳
ברטנורא

אין פחות משנים – from two days from when they were baked.

נאכל לשלשה – that he baked them on Friday/the Eve of the Sabbath, because their baking does not supersede neither the Sabbath nor a Festival.

לתשעה – on the second Sabbath, which is nine [days] from its being baked.

לעשרה – that they wee baked on a Thursday.

שני ימים טובים של ראש השנה – prior to Shabbat. It was baked on Wednesday and consumed on the second Sabbath, that is eleven [days], but if you say that they are twelve days, for that Sabbath is Yom Kippur, and the bread is not eaten until Saturday night. This is not difficult = for regarding the matter of consuming the Holy Things, the night follows after the day that passed, therefore, it is called eleven [days].

ואינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב – because they don’t bake or cook on the Festival other than what one eats on that day alone.

רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו' – but the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel.

אין פחות משנים. משני ימים משנאפו:

נאכל לשלשה. שאפאום בערב שבת. לפי שאין אפייתן דוחה לא שבת ולא יום טוב:

לתשעה. בשבת שניה, שהוא תשיעי לאפייתו:

לעשרה. שנאפו בחמישי בשבת:

שני ימים טובים של ראש השנה. קודם לשבת. נאפה ברביעי ונאכל בשבת שניה, הרי לאחד עשר. ואם תאמר, הרי שנים עשר נינהו, דהא אותה שבת הוי יום הכפורים ואין הלחם נאכל עד למוצאי שבת. הא לא קשיא, דלענין אכילת קדשים הלילה הולך אחר היום שעבר, הלכך מקרי אחד עשר:

ואינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב. לפי שאין אופים ומבשלים ביום טוב אלא מה שאוכל באותו היום בלבד:

רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו׳ ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל:

משנה ב

Mishnayos Menachos Perek 12 Mishnah 1

מנחות פרק י"ב משנה א׳

1
With regard to the fine flour for meal offerings or the wine for libations that became ritually impure, as long as they have not yet been consecrated in a service vessel and assumed inherent sanctity, their redemption is possible. If they are redeemed, their sanctity will be transferred to the redemption money. Once they have been consecrated in a service vessel and have assumed inherent sanctity, their redemption is no longer possible, and they are burned like any other offerings that became ritually impure. With regard to consecrated birds, wood for the altar, frankincense, and service vessels, once they became ritually impure they have no possibility of redemption, as redemption of items consecrated for the altar was stated only with regard to a consecrated animal that developed a blemish, not with regard to other consecrated items.
הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים שֶׁנִּטְמְאוּ עַד שֶׁלֹּא קִדְּשָׁן בַּכְּלִי, יֶשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן. מִשֶּׁקָּדְשׁוּ בַכְּלִי, אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן. הָעוֹפוֹת וְהָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה וּכְלֵי שָׁרֵת, אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּהֵמָה:
א׳
ברטנורא

המנחות והנכסים. עד שלא קדשו בכלי – they are not sanctified as an object which is consecrated as such (i.e., irredeemable), but rather that which is consecrated for its value (i.e., redeemable), that one must redeem them and the monies are holy. And especially, when they were impure, they have redemption, before one has consecrated them in a [consecrated] utensil, but if they were defiled even though they had not been consecrated in a [consecrated] utensil, we don’t redeem them.

העופות והעצים והלבונה וכלי שרת שנטמאו אין להם פדיון – for redemption that is not stated with an object which is consecrated as such (i.e., irredeemable) other than with a animal having a blemish, as it is written (Leviticus 27:11-12): “If [the vow concerns] any impure animal that may not be brought as an offering to the LORD…and the priest shall assess it.” And the Scriptural verse is speaking about animals with blemishes that had been redeemed, for if it was an actual impure animal, when it (i.e., the Biblical verse) states (Leviticus 27:27): “But if it is of impure animals, it may be ransomed as its assessment, [with one-fifth added; if it is not redeemed, it shall be sold at its assessment],” behold, it is stated regarding an impure animal, and our Mishnah comes to inform us that even though we find with something holy an object which is consecrated as such (i.e., irredeemable) and a blemish befell it we redeem it, whereas the birds and the wood and the frankincense and the utensils of service that are sanctified as objects consecrated as such (i.e., irredeemable) and are made impure, we don’t redeem them.

המנחות והנסכים. עד שלא קדשו בכלי. אינן קדושים קדושת הגוף, אלא קדושת דמים, שצריך לפדותן והדמים קדושים. ודוקא כשנטמאו יש להן פדיון אם לא קדשו בכלי, אבל לא נטמאו אף על פי שלא קדשו בכלי אין פודים אותן:

העופות והעצים והלבונה וכלי שרת שנטמאו אין להם פדיון. שלא נאמר פדיון בקדושת הגוף אלא בבהמה בעלת מום, דכתיב (ויקרא כ״ז:י״א) ואם כל בהמה טמאה, אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה׳, והעריך הכהן אותה וכו׳. ובבעלי מומים שנפדו הכתוב מדבר, דאי בבהמה טמאה ממש, כשהוא אומר (שם) ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך, הרי בהמה טמאה אמורה. ואשמועינן במתניתין דאע״ג דאשכחן בקדוש קדושת הגוף ונפל ביה מומא דמפריק, העופות והעצים והלבונה וכלי שרת דקדשי קדושת הגוף ונטמאו לא מפרקי:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר