המשנה היומית של היום
מנחות י״א:ז׳ - י״א:ח׳
The Mishnah Yomi for Wednesday, July 9, 2031 is מנחות י״א:ז׳ - י״א:ח׳
משנה א
Mishnayos Menachos Perek 11 Mishnah 7
מנחות פרק י"א משנה ז׳
משנה ב
Mishnayos Menachos Perek 11 Mishnah 8
מנחות פרק י"א משנה ח׳
ברטנורא
ואת הבזיכים לאחר השבת – and their law was to set them (i.e., the dishes of frankincense) on the Sabbath at the time of the arranging of the bread.
והקטיר את הבזיכים בשבת פסולה – for it was lacking time (i.e., its time to be offered had not yet arrived, for it was not on the table other than for six days, but here, it is impossible to fix it and to say, let him leave it until the next Sabbath, for since the bread was set out/arranged according to its law on the Sabbath, the table was sanctified and furthermore, she is not able to delay it other until the first Sabbath where it is invalidated by staying [there] overnight.
ואין חייבין עליהם משום פגול – if he offered them up as incense on condition to eat the bread on the morrow it is not an offering disqualified by improper intention, for he did not offer that which is permitted according to its commandment.
ולא משום נותר – for no remnant occurs on the [shew]bread, for it is not worthy of consumption.
וטמא – he who eats it in a state of bodily ritual impurity is not liable for extirpation, for we state in the chapter of “Taking a Handful of the Meal Offering/ הקומץ את המנחה” (Tractate Menahot 25b) that the remnant for those who are ritually pure, they are liable for it because of ritual defilement, but this was not left over ever for those who are ritually pure, for with the dishes [of frankincense, they would permit his, but they were not offered according to their law.
יניחנו לשבת הבאה – and it would stand for two weeks on the table, for since it was not set down/arranged on Shabbat, the table is not sanctified until Shabbat arrives, and from that Shabbat he can have it them stay there for seven days.
שאפילו היה על שלחן ימים רבים – prior to the Sabbath.
אין בכך – [there is] nothing [regarding it] for the table does not sanctify it until the Sabbath, therefore it is not invalidated through staying over after the Sabbath.
ואת הבזיכים לאחר שבת. ודינן היה לסדרן בשבת בשעת עריכת הלחם:
והקטיר את הבזיכים בשבת פסולה. דמחוסר זמן הוא, שלא היה על השלחן אלא ששה ימים. והכא אי אפשר לתקן ולומר יניחנו עד שבת הבאה, דכיון דלחם נסדר כדינו בשבת, קדשו שלחן ושוב אינו יכול לשהותו אלא עד שבת ראשונה דמפסיל בלינה:
ואין חייבין עליהם משום פגול. אם הקטירן על מנת לאכול הלחם למחר אינו פגול, שלא קרב המתיר כמצותו:
ולא משום נותר. שאין נותר חל על הלחם, שהרי אין ראוי לאכילה:
וטמא. האוכלו בטומאת הגוף אינו בכרת, כדאמרינן בהקומץ [דף כה] הניתר לטהורים חייבים עליו משום טומאה, וזה לא ניתר לטהורים מעולם, דבזיכים הוו מתירים דידיה ולא קרבו כהלכתן:
יניחנו לשבת הבאה. ויעמוד שבועיים על השלחן. דכיון דלא נסדר בשבת אין שלחן מקדש עד שתגיע שבת, ומאותו שבת יכול להשהותן שבעת ימים:
שאפילו היה על השלחן ימים רבים. קודם השבת:
אין בכך. כלום שאין השלחן מקדשו עד השבת, הלכך לא מיפסל בלינה לאחר השבת:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
על פתח הבית – next to the door of the Sanctuary at their entrance, but they would not place [the tables] there other than to demonstrate that we ascend in holiness, that now that we place on one of marble and immediately carry them to the Sanctuary and set them up (i.e., the shewbread) on one (i.e., a table) of gold of Moses.
ועל של זהב ביציאתו – until they will be offered as incense in dishes/censors as it is taught further on in our Mishnah.
המכניסים עומדים בצפון – that this is more preferable that those who arrange the Divine service will be iin the north.
אלו מושכין (draw out) – and until they don’t lift them (i.e., the old ones) from the table, these others place [the new ones] down.
אפילו אלו נוטלין – and these themselves lay them down after they took them [off].
אף זו היתה תמיד – for Rabbi Yossi holds that it is not “perpetual” other than that the table should not be kept overnight without bread (i.e., the shewbread).
והחלות מתחלקות לכהנים – the departing division of duty of the priests divides them up with the entering division of duty of the priests.
חל יום הכיפורים להיות בשבת – for the law of the shewbread is to consume it on that Sabbath when they take it from upon the table, but now, they are unable to consume it because of the fast [of Yom Kippur].
השעיר – of the Musaf/Additional [Service] sacrifice which is a sin-offering and it is consumed by the priests.
לנאכל לערב – on Friday night, for its time is during the day and that night until midnight. And even though they are not able to cook it on the Sabbath nor on Yom Kippur.
הבבליים – those Kohanim who came up from Babylonia. But the Gemara (Tractate Menahot 100a) explains that they were not Babylonians but rather that they were Alexandrians, and on account that the Sages in the Land of Israel hate the Babylonians, they called the Alexandrians who performed this act of voracity (i.e., in eating the sin-offering of Yom Kippur raw) with the Babylonians.
היו אוכלין אותו חי – when Yom Kippur fell on Friday.
מפני דעתן יפה – they did not detest eating the meat when it was raw.
על פתח הבית. אצל פתח ההיכל בכניסתו. ולא היו מניחים שם אלא להראות שמעלין בקודש, דעכשיו מניחין על של שיש ומיד נושאן להיכל ומסדרן על של זהב של משה:
ועל של זהב ביציאתו. עד שיוקטרו בזיכים, כדקתני לקמן במתניתין:
המכניסים עומדים בצפון. דהכי עדיף טפי דאותן שמסדרים העבודה יהיו בצפון:
אלו מושכין. ועד שלא יגביהו מן השלחן אלו מניחין:
אפילו אלו נוטלין. ואלו עצמן מניחין אחר שנטלו:
אף זו היתה תמיד. דסבר ר׳ יוסי דאין תמיד אלא שלא ילין שלחן לילה אחד בלא לחם:
והחלות מתחלקות לכהנים. משמר היוצא חולק עם משמר הנכנס:
חל יום הכיפורים להיות בשבת. שדין לחם הפנים לאכלו באותו שבת שנוטלים אותו מעל השלחן, ועכשיו אין יכולים לאכלו מפני התענית:
החלות מתחלקות לערב. ואין ממתינים לחלקו למחר מפני שנפסל בלינה לאחר זמנו שנסתלק:
השעיר. של מוסף שהוא חטאת ונאכל לכהנים:
נאכל לערב. בלילי שבת. שזמנו ליום ולילה עד חצות. ואע״פ שאין יכולים לבשלו בשבת ולא ביום הכיפורים:
הבבליים. כהנים שעלו מבבל. ובגמרא מפרש דלא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו. ועל שם ששונאים תלמידי חכמים שבארץ ישראל את הבבליים, קראו לאלכסנדריים שעושים מעשה רעבתנות בבליים:
היו אוכלין אותו חי. כשחל יום הכיפורים להיות בערב שבת:
מפני שדעתן יפה. ואינן קצים לאכול הבשר כשהוא חי: