Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

מנחות ט׳:ט׳ - י׳:א׳

The Mishnah Yomi for Tuesday, July 1, 2031 is מנחות ט׳:ט׳ - י׳:א׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Menachos Perek 9 Mishnah 9

מנחות פרק ט׳ משנה ט׳

9
There is an aspect of greater stringency with regard to placing hands than there is with regard to waving, and there is an aspect of greater stringency with regard to waving than there is with regard to placing hands. The stringency with regard to placing hands is that if several people are partners in bringing an offering, one of them waves the offering on behalf of all the other partners, but one cannot fulfill the requirement of placing hands if he alone places hands on behalf of all the other partners; rather, each member must place hands himself. The stringency with regard to waving is that waving is practiced in the cases of both offerings of an individual, e.g., peace offerings, where the breast and thigh and sacrificial portions are waved, and in the cases of communal offerings, e.g., the two lambs sacrificed on Shavuot, which are waved together with the two loaves; and it is practiced both in the cases of offerings when they are alive, e.g., the guilt offering of a leper and the lambs of Shavuot, and in the cases of offerings after they are slaughtered, e.g., the breast and thigh. By contrast, placing hands is practiced with a live animal. A further stringency is that waving is practiced both in the case of an item in which there is a living spirit, i.e., an animal offering, and in the case of an item in which there is not a living spirit, e.g., the omer offering, the sota meal offering, and the loaves accompanying a thanks offering and the ram of the nazirite, whereas placing hands is only ever performed upon living beings.
חֹמֶר בַּסְּמִיכָה מִבַּתְּנוּפָה וּבַתְּנוּפָה מִבַּסְּמִיכָה, שֶׁאֶחָד מֵנִיף לְכָל הַחֲבֵרִים וְאֵין אֶחָד סוֹמֵךְ לְכָל הַחֲבֵרִים. וְחֹמֶר בַּתְּנוּפָה, שֶׁהַתְּנוּפָה נוֹהֶגֶת בְּקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד וּבְקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, בַּחַיִּים וּבַשְּׁחוּטִין, בְּדָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּסְּמִיכָה:
ט׳
ברטנורא

שאחד מניף לכל החברים – that associated together to make one freewill sacrifice. For all of he the freewill sacrifices one can bring in partnerships, and one waves on behalf of everyone, but all of them together are not able to wave for that would be an interposition/obstruction between the hand of this one and the sacrifice. But the Kohen places his hand underneath the owners and waves and hand of the owners would be an obstruction/interposition, it does not matter to us, for the essence of the waving is by the owners.

בקרבנות היחיד – as for example, the breast and the thigh of peace-offerings.

ובקרבנות צבור – the lambs of Atzeret/Shavuot which require waving while alive and when slaughtered.

בדבר שיש בו רוח חיים – the sacrifice of an animal.

ובדבר שאין בו רוח חיים – as for example, the bread of thanksgiving offerings and the Nazirite offering.

שאחד מניף לכל החברים. שנתחברו להתנדב קרבן אחד. שכל קרבנות נדבה יכולים להביא בשותפות, ואחד מניף ע״י כולן, אבל כולן יחד אין יכולין להניף דהויא חציצה בין ידו של זה ולקרבן. וכהן שמניח ידו תחת יד הבעלים ומניף והויא יד בעלים חציצה, לא איכפת לן, דהא עיקר תנופה בבעלים:

בקרבנות היחיד. כגון חזה ושוק של שלמים:

ובקרבנות צבור. כבשי עצרת שטעונים תנופה חיים ושחוטים:

בדבר שיש בו רוח חיים. קרבן בהמה:

ובדבר שאין בו רוח חיים. כגון לחמי תודה ונזיר:

משנה ב

Mishnayos Menachos Perek 10 Mishnah 1

מנחות פרק י׳ משנה א׳

1
Rabbi Yishmael says: When the day of the sacrifice of the omer meal offering would occur on Shabbat, the labors performed that would otherwise be prohibited were kept to a minimum, and the one-tenth of an ephah of flour that was brought as an offering was processed from three se’a of reaped barley. And if it occurred during the week, the flour was processed from five se’a of reaped barley. And the Rabbis say: Both on Shabbat and during the week, the omer offering would come from three se’a of reaped barley. Rabbi Ḥanina, the deputy High Priest, says: On Shabbat the barley was reaped by an individual and with one sickle and with one basket into which the barley was placed; and during the week, it was reaped by three people with three baskets and three sickles. And the Rabbis say: Both on Shabbat and during the week, it was reaped by three people with three baskets and with three sickles.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הָעֹמֶר הָיָה בָא בְשַׁבָּת מִשָּׁלשׁ סְאִין, וּבְחֹל מֵחָמֵשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד בְּשַׁבָּת וְאֶחָד בְּחֹל, מִשָּׁלשׁ הָיָה בָא. רַבִּי חֲנִינָא סְגָן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, בְּשַׁבָּת הָיָה נִקְצָר בְּיָחִיד וּבְמַגָּל אֶחָד וּבְקֻפָּה אַחַת. וּבְחֹל, בִּשְׁלשָׁה וּבְשָׁלשׁ קֻפּוֹת וּבְשָׁלשׁ מַגָּלוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד בְּשַׁבָּת וְאֶחָד בְּחֹל, בִּשְׁלשָׁה וּבְשָׁלשׁ קֻפּוֹת וּבְשָׁלשׁ מַגָּלוֹת:
א׳
ברטנורא

רבי ישמעאל אומר העומר היה בא בשבת – when the sixteenth of Nisan occurs on the Sabbath, the Omer supersedes the Sabbath, for any sacrifice whose time is fixed supersedes the Sabbath and ritual impurity. The Omer comes from three Seah, that they would reap three Seah of barley and wave it in a sieve until he places them upon on choice Issaron/tenth.

בשלשה בני אדם ובשלש קופות ובשלש מגלות – to publicize the matter that the reaping of the Omer occurs on the aftermath of the fifteenth day of Nisan. Because the Sadducees would say that the Omer does not come other than on Sunday (i.e., the first day of the week).

רבי ישמעאל אומר העומר היה בא בשבת. כשחל ששה עשר בניסן להיות בשבת, העומר דוחה את השבת, שכל קרבן שזמנו קבוע דוחה את השבת ואת הטומאה והיה העומר בא משלש סאין, שהיו קוצרין שלש סאין שעורין ומניפין אותן בנפה עד שמעמידין אותן על עשרון אחד מובחר:

ובחול. אם חל ט״ז בניסן להיות בחול, היו קוצרין אותו חמש סאין, דסבר רבי ישמעאל עשרון מובחר בלא טרחא שאינו מנפה אותו כל כך אתי מחמש, בטרחא כשמנפה אותו הרבה אתי משלש. בחול מייתינן מחמש, שכך משובח הדבר יותר שמניפין מכל סאה מעט אותו סולת דק היוצא ראשון שהוא מובחר, ומוציאין מחמש סאין עשרון. בשבת מביא שלש, מוטב שירבה במלאכה אחת שרוקד שלש סאים פעמים הרבה, ואל ירבה במלאכות הרבה שיקצור ויברור ויטחון וירקד שני סאין יותר ואין הלכה כרבי ישמעאל:

בשלשה בני אדם ובשלש קופות ובשלש מגלות. לפרסם הדבר שקצירת העומר במוצאי חמשה עשר בניסן. מפני הצדוקים שהיו אומרים שאין העומר בא אלא באחד בשבת:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר