Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

מנחות ז׳:ו׳ - ח׳:א׳

The Mishnah Yomi for Monday, June 23, 2031 is מנחות ז׳:ו׳ - ח׳:א׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Menachos Perek 7 Mishnah 6

מנחות פרק ז׳ משנה ו׳

6
From where is it derived with regard to one who says: It is incumbent upon me to bring a thanks offering, that he may bring it only from non-sacred money? It is derived from a verse, as the verse states: “And you shall sacrifice the Paschal offering to the Lord your God, of the flock and the herd” (Deuteronomy 16:2). The verse is difficult: Doesn’t the Paschal offering come only from lambs and goats? If so, why does the verse state: “The flock and the herd”? It is to juxtapose all offerings that come from the flock and from the herd to the Paschal offering, teaching that just as the Paschal offering is a matter of obligation and comes only from non-sacred money, so too any matter of obligation comes only from non-sacred money. Therefore, in the case of one who says: It is incumbent upon me to bring a thanks offering, or: It is incumbent upon me to bring a peace offering, since these offerings come as an obligation due to his vow, they may be brought only from non-sacred money. And libations, in any case, may be brought only from non-sacred money, and not from second-tithe money, because second-tithe money must be used to purchase items eaten by people, while libations are poured out next to the altar.
מִנַּיִן לָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה, לֹא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז), וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר, וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר צֹאן וּבָקָר. אֶלָּא לְהָקִישׁ כֹּל הַבָּא מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן לַפֶּסַח, מַה הַפֶּסַח, שֶׁהוּא בָא בְחוֹבָה, אֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בָא בְחוֹבָה, לֹא יָבֹא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. לְפִיכָךְ, הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים, הוֹאִיל וְהֵם בָּאִים חוֹבָה, לֹא יָבֹאוּ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. וְהַנְּסָכִים בְּכָל מָקוֹם לֹא יָבֹאוּ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין:
ו׳
ברטנורא

מה פסח שהוא בא בחובה אינו בא אלא מן החולין – that the Passover offering of Egypt did not come other than from unconsecrated [animals], for they did not yet have any Second Tithe grain for there was no tithe until they entered into the Land [of Israel], and just as the Passover offering of Egypt did not come other than from unconsecrated [animals] even the Passover offering for the generations did not come other than from unconsecrated [animals], for it states (Exodus 13:5): “You shall observe in this month the following practice,” that all the Divine service of this month would be like that of Egypt.

אף כל דבר שבחובה נמי כו' - therefore, the person who states, “I pledge myself [to bring] a thank offering or a peace offering” for since they come as an obligation, as it states, “I pledge myself [to bring}, he should not bring anything other than from that which is unconsecrated.

והנסכים – even if he said, “I pledge myself to bring them from [Second] Tithe, he should not bring them other than from unconsecrated [animals]. For when the All-Merciful permits to include peace-offerings from [Second] Tithe, these words of the peace-offerings themselves, are those things that are consumed, but the libations are burned entirely [on the altar] , he should not bring them from the [Second] Tithe.

מה פסח שהוא בא בחובה אינו בא אלא מן החולין. דפסח מצרים לא בא אלא מן החולין, שעדיין לא היתה להם שום תבואת מעשר שני שאין מעשר אלא משנכנסו לארץ, ומה פסח מצרים לא בא אלא מן החולין אף פסח דורות אינו בא אלא מן החולין, שהרי הוא אומר (שמות י״ג:ה׳) ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה, שיהו כל עבודת החדש הזה כזה של מצרים:

אף כל דבר שבחובה נמי כו׳ לפיכך, האומר הרי עלי תודה או שלמים הואיל והן באים חובה דקאמר הרי עלי, לא יביא אלא מן החולין:

והנסכים. אפילו אמר הרי עלי להביא ממעשר, לא יביא אלא מן החולין. דכי שרא רחמנא לאתויי שלמים ממעשר הני מילי שלמים גופייהו דבני אכילה נינהו, אבל נסכים דכליל הם לא יביאו מן המעשר:

משנה ב

Mishnayos Menachos Perek 8 Mishnah 1

מנחות פרק ח׳ משנה א׳

1
All communal and individual meal offerings may come from produce grown in Eretz Yisrael and from outside Eretz Yisrael, from the new crop, i.e., the current year’s crop, and from the old crop from previous years. This is the halakha of all meal offerings except for the omer, i.e., the measure of barley brought as a communal offering on the sixteenth of Nisan, and the two loaves, i.e., the communal offering brought on the festival of Shavuot, as they come only from the new crop and from Eretz Yisrael. And all meal offerings come only from the optimal-quality grain. And which places have the optimal grain for them? Fields in Makhnis and Zateḥa are the primary [alfa] source for fine flour. Secondary to them is Aforayim in the valley. All the regions were valid as the source of the grain, but it is from here, the primary and secondary places, that they would bring grain, because it was of optimal quality.
כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד בָּאִים מִן הָאָרֶץ וּמִחוּצָה לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן, חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁאֵינָן בָּאִים אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ. וְכֻלָּן אֵינָן בָּאִים אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. וְאֵיזֶהוּ מֻבְחָר. מִכְמָס וּמְזוֹנִיחָה, אַלְפָא לַסֹּלֶת. שְׁנִיָּה לָהֶם, חֲפָרַיִם בַּבִּקְעָה. כָּל הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְשֵׁרוֹת, אֶלָּא מִכָּאן הָיוּ מְבִיאִים:
א׳
ברטנורא

כל קרבנות. מן החדש ומן הישן – it is speaking of meal-offerings.

שאינן באים אלא מן החדש – regarding the Omer, it is written (Leviticus 23:16): “an offering of new grain,” and in regard to the two loaves of bread, it is written (Exodus 34:22): “of the first fruits of the wheat harvest.”

ומן הארץ – in regard to the Omer, it is written (Leviticus 23:10): “When you enter the Land [that I am giving you and you reap its harvest,” and with the two loaves [of bread] it is written (Leviticus 23:17): “You shall bring from your settlements two loaves of bread [as an elevation offering].”

מכמס וזוניחה – these are names of places (see Ezra 2:27 and Joshua 15:35, 56).

אלפא לסלת – their choice flour is first and chosen to all the choice/fine flour. Like this Aleph, it is the first of all the letters.

אלפא – this is Aleph in the Greek language.

שנייה להן – its choice flour is close to being praiseworthy like the choice flour of Michmas and Zonicha.

חפרים בבקעה – these are two Chafarayim -one in the mountains and one in the valley, and the one that is in the valley that its choice flour is praiseworthy.

כל הארצות – of the Land of Israel they were kosher/fit, but from here (i.e., the places mentioned in the Mishnah) they would bring them.

כל קרבנות. מן החדש ומן הישן. במנחות קאמר:

שאינן באים אלא מן החדש. בעומר כתיב (ויקרא כ״ג:ט״ז) מנחה חדשה, ובשתי הלחם כתיב (שמות ל״ד:כ״ב) בכורי קציר חטים:

ומן הארץ. בעומר כתיב (ויקרא כ״ג:י׳) כי תבואו אל הארץ וגו׳ וקצרתם את קצירה, ובשתי הלחם כתיב (שם) ממושבותיכם תביאו לחם:

מכמס וזוניחה. שמות של מקומות הן:

אלפא לסלת. סולת שלהן ראשון ומובחר לכל הסלתות. כאל״ף זו שהיא ראשונה לכל האותיות:

אלפא. זו אל״ף בלשון יוני:

שנייה להן. קרובה סלתה להיות משובחת כסולת מכמס וזוניחה:

חפריים בבקעה. שתי חפרים הן, אחת בהר ואחת בבקעה, ואותה שבבקעה היא שסולת שלה משובחת:

כל הארצות. של ארץ ישראל היו כשרות, אלא שמכאן היו מביאים:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר