Mishnah.org Logo

המשנה היומית של היום

מנחות ו׳:ז׳ - ז׳:א׳

The Mishnah Yomi for Friday, June 20, 2031 is מנחות ו׳:ז׳ - ז׳:א׳

＜ היום הקודםהיוםלמחרת ＞

משנה א

Mishnayos Menachos Perek 6 Mishnah 7

מנחות פרק ו׳ משנה ז׳

7
The flour of the omer was sifted with thirteen sifters, each finer than its predecessor, and the flour that emerged from the final sifter was sacrificed. The flour of the two loaves was sifted with twelve sifters, and the flour of the shewbread was sifted with eleven sifters. Rabbi Shimon says: They have no fixed number of sifters; rather, it was fine flour that was completely sifted that one would bring for all of these offerings, as it is stated: “And you shall take fine flour and bake it” (Leviticus 24:5), indicating that one does not fulfill his obligation until the flour will be completely sifted.
הָעֹמֶר הָיָה מְנֻפֶּה בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְלֶחֶם הַפָּנִים בְּאַחַת עֶשְׂרֵה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא הָיָה לָהּ קִצְבָּה, אֶלָּא סֹלֶת מְנֻפָּה כָּל צָרְכָּהּ הָיָה מֵבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד), וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ, עַד שֶׁתְּהֵא מְנֻפָּה כָּל צָרְכָּהּ:
ז׳
ברטנורא

היה מנופה בשלש עשרה נפה – one above the other. And all of this is for the commandment, but it does not indispensable, for if he brought Omer Issaron from four Seah or he brought from two Seah, he did not invalidate it.

רבי שמעון אומר לא היה לה קצבה – and even ab initio the Sages did not give a limit from how many Seah of wheat or barely they bring the Omer or the two loaves or the shew bread, but rather we see in the choice flour that it was sifted according to its needs and it was sufficient. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.

היה מנופה בשלש עשרה נפה. זו למעלה מזו. וכל זה למצוה אבל לא לעכב, שאם הביא עומר עשרון מארבע סאין או שהביאו משני סאין, לא פסל:

רבי שמעון אומר לא היה לה קצבה. דאפילו לכתחלה לא נתנו חכמים קצבה מכמה סאין חטין או שעורין מביאין עומר ושתי הלחם ולחם הפנים, אלא רואין בסולת שתהא מנופה כל צרכה ודיו. ואין הלכה כר׳ שמעון:

משנה ב

Mishnayos Menachos Perek 7 Mishnah 1

מנחות פרק ז׳ משנה א׳

1
The flour for the loaves accompanying the thanks offering would come from a measure of five Jerusalem se’a offering, which are equivalent to six wilderness se’a. The se’a referred to in the Bible when the Jewish people were in the wilderness is smaller than the se’a used later in Jerusalem. This is equivalent to two ephahs, each ephah being three wilderness se’a. These two ephahs are twenty measures of a tenth of an ephah. Ten of these tenths were used to make leavened loaves and ten of these tenths were used to make unleavened loaves, i.e., matza. The mishna elaborates: There are ten tenths for the loaves of leavened bread, a tenth of an ephah per loaf. And there are ten tenths for the loaves of matza. And among the loaves of matza there are three types: Loaves, wafers, and those poached in water, ten loaves of each type. Consequently, there are three-and-one-third tenths of an ephah for each and every type, three loaves per tenth of an ephah. And in the Jerusalem measure there were thirty kav, fifteen kav for the loaves of leavened bread and fifteen for the loaves of matza. The mishna elaborates: There are fifteen kav for the loaves of leavened bread, one and one-half kav per loaf. And there are fifteen kav for the loaves of matza. And among the loaves of matza there are three types: Loaves, wafers, and those poached in water. Consequently, there are five kav for each and every type, two loaves per kav.
הַתּוֹדָה הָיְתָה בָאָה חָמֵשׁ סְאִין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת, שֶׁהֵן שֵׁשׁ מִדְבָּרִיּוֹת, שְׁתֵּי אֵיפוֹת, הָאֵיפָה שָׁלשׁ סְאִין, עֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן, עֲשָׂרָה לֶחָמֵץ וַעֲשָׂרָה לַמַּצָּה. עֲשָׂרָה לֶחָמֵץ, עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה. וַעֲשָׂרָה לַמַּצָּה, וּבַמַּצָּה שְׁלשָׁה מִינִין, חַלּוֹת וּרְקִיקִים וּרְבוּכָה. נִמְצְאוּ שְׁלשָׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וּשְׁלִישׁ לְכָל מִין, שָׁלשׁ חַלּוֹת לְעִשָּׂרוֹן. בְּמִדָּה יְרוּשַׁלְמִית הָיוּ שְׁלשִׁים קַב, חֲמִשָּׁה עָשָׂר לֶחָמֵץ, וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַמַּצָּה. חֲמִשָּׁה עָשָׂר לֶחָמֵץ, קַב וָחֵצִי לְחַלָּה. וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַמַּצָּה, וְהַמַּצָּה שְׁלשָׁה מִינִין, חַלּוֹת וּרְקִיקִים וּרְבוּכָה, נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת קַבִּים לְכָל מִין, שְׁתֵּי חַלּוֹת לְקָב:
א׳
ברטנורא

התודה חמש סאין ירושלמיות שהן שש מדבריות – five Seah of Jerusalem [measure] which are six from those that were in the wilderness during the days of Moses. That they added a sixth on the measure that was in the days of Moses. For we hold that we add on the measurements but we don’t add more than one-sixth. But that one-sixth is one-sixth externally/from the outside.

שתי איפות – that is to say, these six Seah which are two Ephahs, which are twenty Issaron/tenths of an Ephah, for in each Ephah are ten Issarons/tenths.

עשרה לחמץ – ten Issarons for ten unleavened loaves that are in the thanksgiving offering.

רבוכה – a paste made by stirring flour in hot water which is called רבוכה/pulp of flour mixed with hot water and oil (see Rashi) . But Maimonides (see the Laws of Maaseh HaKorbanot, Chapter 9, Halakha 19) explained that his pulp of flour mixed with hot water and oil has a lot of oil and it is roasted/parched in it, because there was oil in it corresponding to the loaves and the wafers.

נמצאו שלשה עשרונות ושליש לכל מין ומין – that is in the Matzah/unleavened bread.

שלש חלות לעשרון – they would have ten loaves for three Esronot and a third.

במדה ירושלמית – they did not have in them Esronot but rather Kabim, that these five Seah would be thirty Kabim. For the Seah is six Kabim. But in the Gemara (Tractate Menahot 77a) in a Baraita, it brings from an analogy that each and every species from the four kinds that are in the thanksgiving offering, and they stated, it is stated here (Leviticus 7:14): “Out of this he shall offer one of each kind as a gift to the LORD; [it shall go to the priest who dashes the blood of the offering of well-being],” and it is stated regarding the tenth of the tenth (Numbers 15:21): “You shall set aside a gift to the LORD from the first yield of your baking, [throughout the ages].” Just as there it is one out of ten, so even here it is one out of ten. And we learned that one kind is of leavened [flour] was ten Issarons corresponding to the three species of Matzah, from what is written (Leviticus 7:13): “This offering, with cakes of leavened bread added, [he shall offer along with his thanksgiving sacrifice of well-being],” the Torah stated corresponding to the leavened that comes the unleavened.

התודה. חמש סאין ירושלמיות שהן שש מדבריות. חמש סאין של ירושלים הן שש מאותן שהיו במדבר בימי משה. שהוסיפו על המדה שהיתה בימי. משה שתות. דקיימא לן מוסיפין על המדות ואין מוסיפין יותר משתות. ואותו שתות הוא שתות מלבר:

שתי איפות. כלומר, הנך שש סאין הם שתי איפות, שהם עשרים עשרון, שהרי בכל איפה עשרה עשרונות:

עשרה, לחמץ. עשרה עשרונים לעשר חלות חמץ שבתודה:

רבוכה. חלוטה במים רותחין קרויה רבוכה. ורמב״ם פירש, רבוכה מרובה בשמן וקלויה בו, לפי שהיה בה שמן כנגד החלות והרקיקין:

נמצאו. שלשה עשרונות ושליש לכל מין ומין. שבמצה:

שלש חלות לעשרון. דהוה להו עשר חלות לשלשה עשרונות ושליש:

במדה ירושלמית. שלא היו בה עשרונות אלא קבים, הוי הנך חמש סאין שלשים קבין. שהסאה ששה קבים. ובגמרא בברייתא מייתי מגזרה שוה שכל מין ומין מארבעה מינים שבתודה היו באים עשר חלות, ואמרו, נאמר כאן והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה׳, ונאמר בתרומת מעשר [ממנו] תרומה לה׳, מה להלן אחד מעשר אך כאן אחד מעשר. ולמדנו שמין אחד של חמץ היה עשרה עשרונים כנגד שלש מינים של מצה, מדכתיב (ויקרא ז׳:י״ג) על חלות לחם חמץ, אמרה תורה כנגד חמץ הבא מצה:

שאלות נפוצות על משנה יומית

עדיין יש לכם שאלה? צרו קשר