המשנה היומית של היום
זבחים י״ג:ה׳ - י״ג:ו׳
The Mishnah Yomi for Monday, May 26, 2031 is זבחים י״ג:ה׳ - י״ג:ו׳
משנה א
Mishnayos Zevachim Perek 13 Mishnah 5
זבחים פרק י"ג משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Zevachim Perek 13 Mishnah 6
זבחים פרק י"ג משנה ו׳
ברטנורא
הקומץ והלבונה – of the free-will meal offering. Both of them (i.e., the fistful of the meal offering and the frankincense) permit the residue for consumption, therefore Rabbi Eleazar exempts for he requires the burning on the altar everything that is permitted.
אחד בפנים – first and afterwards the second outside, he is liable, for this completed it, and through it everything was dependent.
שני בזיכי לבונה – permits the [twelve] shewbread [loaves].
מי החג – that were filled for the sake of the water libations on the holiday of Sukkot, if he offered up the libation outside, he is liable for he (i.e., Rabbi Eleazar) holds that the water libations on the Festival [of Sukkot] is according to the Torah, therefore, he is liable by making the offering outside, but the Halakha is not according to Rabbi Eleazar in this entire Mishnah and the water libation on the Festival [of Sukkot] is not from the Torah, but rather it is a usage dating from Moses as delivered from Sinai (i.e., a traditional interpretation of a written law).
שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב (of sin-offerings of the inner altar) – we are speaking of the residue of the blood of the inside, and he (i.e., Rabbi Nehemiah) holds that the residue of the blood prevent them, therefore, it is an act of Divine service that one is liable for outside [the Temple courtyard], but with the residue of the blood of the outer altar, Rabbi Nehemiah agrees that there are no other than for the Mitzvah, but not to be indispensable, therefore, he who sprinkles them outside is certainly exempt. But the Halakha is not according to Rabbi Nehemiah.
הקומץ והלבונה. של מנחת נדבה. שניהם מתירים את שיריה לאכילה הלכך רבי אלעזר פוטר דבעי הקטרת כל המתיר:
אחד בפנים. תחלה ואחר כך השני בחוץ חייב. שזה גמר ובו הכל תלוי:
שני בזיכי לבונה. מתירים לחם הפנים:
מי החג. שנתמלאו לשם ניסוך המים בחג הסכות, אם ניסך אותן בחוץ חייב דסבר ניסוך המים בחג דאורייתא היא הלכך מחייב עלה בחוץ ואין הלכה כר״א בכולה מתניתין ונסוך המים בחג לאו דאורייתא היא אלא הלכה למשה מסיני:
שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב. בשירי דמים הפנימים מיירי וסבר דשירי הדם מעכבים בהם הילכך עבודה היא להתחייב עליה בחוץ אבל בשירי הדם של מזבח החיצון מודה ר׳ נחמיה שאינם אלא למצוה ולא לעכב, הילכך הזורקן בחוץ ודאי פטור. ואין הלכה כרבי נחמיה:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
המקריב קדשים ואימוריהן – that he sacrificed the meat and those [unsevered] portions of the sacrifice offered on the altar attached to it, he is liable because of the portions of the sacrifice offered on the altar. But we don’t say that the meat interposes between the portions of the sacrifice offered on the altar and the fire, and that what he intended to be inside is not offering on the altar, for he All-Merciful stated (Leviticus 1:8): “[And Aaron’s sons, the priests, shall lay out the sections, with the head and the suet,] on the wood that is on the fire,” and the person who offers it outside [the Temple courtyard] would not be liable. We did not say this because something that is one type mixed with something of the same type does not interpose.
מנחה שלא נקמצה – is not appropriate inside. Therefore, the person who offers it up outside is exempt.
קמצה וחזר קומצה לתוכה. והקריבה בחוץ חייב – and in a similar manner to it inside, it is fit/appropriate, as it is taught in [the chapter] “He who takes a handful of meal-offering/הקומץ את המנחה” (i.e., Tractate Menahot, Chapter 3, Mishnah 3): “[If] the handful was mixed up with residue, or with the residue of his fellow, he should not offer it up/נתערב קומצה בשיריה לא יקטיר,” but if he did offer it up, it is acceptable.
המקריב קדשים ואימוריהן. שהקריב הבשר והאימורים מחוברים בו, חייב משום אימורים. ולא אמרינן הרי בשר חוצץ בין האימורין לאש ודכוותה בפנים לאו העלאה היא דרחמנא אמר (שם א׳) על העצים אשר על האש, והמעלן בחוץ נמי לא יהא חייב. לא אמרינן הכי לפי שמין במינו אינו חוצץ:
מנחה שלא נקמצה. אינה ראויה לפנים. הלכך המקריבה בחוץ פטור:
קמצה וחזר קומצה לתוכה. והקריבה בחוץ חייב. שכיוצא בה בפנים כשרה כדתנן בהקומץ נתערב קומצה בשיריה לא יקטיר ואם הקטיר כשרה: