המשנה היומית של היום
זבחים י״ב:ה׳ - י״ב:ו׳
The Mishnah Yomi for Friday, May 23, 2031 is זבחים י״ב:ה׳ - י״ב:ו׳
משנה א
Mishnayos Zevachim Perek 12 Mishnah 5
זבחים פרק י"ב משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Zevachim Perek 12 Mishnah 6
זבחים פרק י"ב משנה ו׳
ברטנורא
היו סובלין אותן – those that were burned in accord with their requirements, they would carry them on poles to remove them to the place where they are burned.
הראשונים – the people that carry the poles, those at one head go out first, and the latter ones at the head of the second group didn’t go out [from the Temple courtyard].
ניתך הבשר – when their burning came a conclusion, the one who assist/accompany them does not again return from defiling clothing, but before this, all those who assist/accompany at the time of the burning, defile their clothing, as it is written (Leviticus 16:28): “He who burned them shall wash his clothes, [and bathe his body in water; after that he may re-enter the camp],” at the time of the burning. The one who assists/accompanies after they became ashes defiles his clothing, the inference teaches us: "אותם"/them - those defile their clothing, when they became ashes, he does not defile his clothing. But the bulls that are burned and the goats that are burned themselves do not defile people or the clothing that touch them, but the person engaged with their burning is ritually impure from the decree of the Biblical verse. According to the Rabbis, once those who carry them on poles have gone out, and according to the words of Rabbi Shimon, when fire goes out on most of them (see Talmud Zevakhim 106a). But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.
היו סובלין אותן. את הנשרפים כמצותן, היו נושאין אותן במוטות להוציאן לבית שריפתן:
הראשונים. בני אדם הנושאים במוט. אותן שבראש האחד יוצאים ראשונים, והאחרונים שבראש השני לא יצאו:
ניתך הבשר. נגמרה שריפתן אין המסייע שוב בהן מטמא בגדים. אבל מקמי הכי כל המסייעין בשעת שריפה מטמאים בגדים, דכתיב והשורף אותם יכבס בגדיו, בשעת שריפה. יכול המסייע לאחר שנעשו אפר מטמא בגדים, תלמוד לומר אותם, אותם מטמא בגדים, נעשו אפר אינו מטמא בגדים. ופרים הנשרפים ושעירים הנשרפים עצמן אין מטמאין אדם ובגדים שנוגעים בהם, אלא המתעסק בשריפתן טמא מגזירת הכתוב. לדברי רבנן משיצאו הסובלים במוטות, ולדברי ר׳ שמעון משיוצת האור ברובן. ואין הלכה כר״ש:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
פרים הנשרפין – the bull of the anointed priest [brought as a sin-offering] and the bull for an unwitting communal sin [because of an active unwitting transgression committed by the Jewish people, as a result of an erroneous Halakhic decision handed down by the Great Sanhedrin], and the bullock of Yom Kippur [which is brought by the High Priest for himself, his family and all the members of the Priesthood].
ושעירים הנשרפים – the goat of Yom Kippur and the goats as a sin-offering for idolatry.
נשרפין בבית הדשן – outside of the three camps . But in the cemetery, outside of Jerusalem, as it is written regarding them (Leviticus 4:21): “[He shall carry the bull] outside the camp [and burn it as he burned the first bull,” that is to say, outside of three camps.
מטמאין בגדים – to those engaged with them. As is it written (Leviticus 16:28): “He who burned them shall wash his clothes [and bathe his body in water].” And every place where it states, “shall wash his clothes/יכבס בגדיו,” not only the clothes that he was wearing require washing, but also every piece of clothing that he touches while he is attached to the impurity is ritually defiled and requires washing.
שלא כמצותן – such as that they became defiled and required burning like the rest of the consecrated animals that were disqualified.
בבית הבירה – sometimes in the Temple courtyard and sometimes on the Temple Mount. How so? If a disqualification occurred to them prior to their leaving from the Temple courtyard whether prior to the sprinkling/tossing [of the blood] or after, they are burned in the place of ashes that is in the Temple courtyard. If a disqualification occurred to them after their departure from the Temple courtyard, they are burned in the place of ashes that is on the Temple Mount, and that is the Temple.
פרים הנשרפין. פר כהן משיח, ופר העלם דבר של צבור, ופר של יום הכיפורים:
ושעירים הנשרפים. שעיר יום הכיפורים ושעירי עבודה זרה:
נשרפין בבית הדשן. חוץ לשלש מחנות. ובבית עולמים, חוץ לירושלים. דכתיב בהו אל מחוץ למחנה, כלומר חוץ לשלש מחנות:
מטמאין בגדים. לעסוקים בהם. כדכתיב (ויקרא ט״ז:כ״ו) והשורף אותם יכבס בגדיו. וכל מקום שנאמר יכבס בגדיו, לא בלבד הבגדים שהוא לבוש טעונין כבוס, אלא כל בגד שהוא נוגע בו בעודו מחובר לטמא, נטמא וטעון כבוס:
שלא כמצותן. כגון שנפסלו וטעונין שריפה כשאר פסולי המוקדשים:
בבית הבירה. פעמים בעזרה ופעמים בהר הבית. כיצד, אירע בהן פסול קודם יציאתן מן העזרה בין קודם זריקה בין לאחר זריקה, נשרפין בבית הדשן הגדול שבעזרה. אירע בהן פסול אחר יציאתן מן העזרה, נשרפין בבית הדשן שבהר הבית, והוא בית המקדש: