המשנה היומית של היום
זבחים י״א:ג׳ - י״א:ד׳
The Mishnah Yomi for Sunday, May 18, 2031 is זבחים י״א:ג׳ - י״א:ד׳
משנה א
Mishnayos Zevachim Perek 11 Mishnah 3
זבחים פרק י"א משנה ג׳
משנה ב
Mishnayos Zevachim Perek 11 Mishnah 4
זבחים פרק י"א משנה ד׳
ברטנורא
במקום קדוש – in the Temple courtyard.
ושבירת כלי חרס במקום קדשו – for after it is written (Leviticus 7:20): “you shall wash the bespattered part in the sacred precinct,” it is written (Leviticus 7:21): “An earthen vessel in which it was boiled shall be broken,” and an analogy is made between the breaking of an earthen vessel to washing: just as washing is done in a holy place, so the breaking of the earthen vessel is done in a holy place.
זה חומר – this refers to washing.
במקום קדוש. בעזרה:
ושבירת כלי חרס במקום קדוש. דבתר דכתיב תכבס במקום קדוש, כתיב וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר, אתקש שבירת כלי חרס לכבוס, מה כבוס במקום קדוש אף שבירת כלי חרס במקום קדוש:
זה חומר. אכבוס קאי:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
נתז מן הצואר –[from the neck] of the animal on the clothing, it does not require washing. As it is written (Leviticus 6:20): “and if its any of [its blood] is splattered,” I didn’t say other than that that whichis appropriate for sprinkling (i.e., was received in a pot).
מן הקרן – [from the horn] of the altar.
ומן היסוד [from the foundation] – from the remnants that are appropriate to be spilled on the foundation, and even though they were not yet spilled, for after the giving of the blood is performed, the remanans do not require washing, as it is written (Leviticus 6:20): “[you shall wash] the besplattered part,” except fro that which already had been splattered of its blood.
אלא הדם שנתקבל בכלי – what is the reason that this is stated? For what reason that if it (i.e., the blood) is spilled on the floor and collected that it does not require washing but rather [only] the blood that was received in a utensil.
וראוי להזאה – to exclude receiving less than what is needed for sprinkling in this vessel, and less than what [is needed] for sprinkling in that [other] vessel but afterwards he mixed them, they are not holy and do not require washing.
עד שלא הופשט אין טעון כבוס (before it is flayed, it does not require washing) – as it is written (Leviticus 7:20): “[and if any of its blood is splattered] upon a garment,” just as a piece of clothing is susceptible to receiving ritual impurity, for one does not have a small piece of clothing whose name is “clothing” that is not susceptible to receive ritual impurity if he thought of it as a utensil as it was, even all that are susceptible to receive ritual impurity, and from when it is flayed, it is susceptible of receiving ritual impurity, if he thought of it to make it a covering of the chariot or to cover with it the bed and he doesn’t require the trimming of the ends of the skin.
אף משהופשט (even from when the hide is taken off) – all the while that it was not mended to be a utensil.
אין טיון כבוס – that we require something that is susceptible to ritual impurity, that is not missing even intention/thought.
אלא מקום הדם – and not the entire garment.
וראוי לקבל טומאה – and even though it is lacking intention. And asl long it would not be lacking work. But the anonymous section is according to Rabbi Yehuda, and such is the Halakha.
וראוי לכבוס – to exclude a wooden utensil. For even though it is susceptible to receive ritual impurity, it is not appropriate for washing, it is a mere scraping thing, and is not something washable.
נתז מן הצואר. של בהמה על הבגד, אינו טעון כבוס. דכתיב אשר יזה, לא אמרתי אלא בראוי להזאה:
מן הקרן. של מזבח:
ומן היסוד. מן השיריים הראויים לישפך על היסוד, ואע״פ שלא נשפכו עדיין. דמאחר שניתן מתן דמה אין שיריים טעונים כבוס, דכתיב אשר יזה, פרט לזה שכבר הוזה מדמה:
אלא הדם שנתקבל בכלי. מה טעם קאמר, מה טעם נשפך על הרצפה ואספו אין טעון כבוס, לפי שאין טעון כבוס אלא הדם שנתקבל בכלי:
וראוי להזאה. למעוטי קבל פחות מכדי הזאה בכלי זה ופחות מכדי הזאה בכלי זה ואח״כ ערבן, דלא קדשי ואין טעונין כבוס:
עד שלא הופשט אין טעון כבוס. דכתיב על הבגד, מה בגד הראוי לקבל טומאה, דאין לך בגד קטן ששמו בגד שאינו ראוי לקבל טומאה אם חשב עליו לכלי כמות שהוא, אף כל הראוי לקבל טומאה, ועד שלא הופשט אינו ראוי לקבל טומאה, ומשהופשט הוי ראוי לקבל טומאה אם חשב עליו לעשות אותו מכסה למרכבה או לכסות בו את המטה ואינו צריך קיצוע:
אף משהופשט. כל זמן שלא נתקן להיות כלי:
אין טעון כבוס. דבעינן דבר המקבל טומאה שאין מחוסר אפילו מחשבה:
אלא מקום הדם. ולא כל הבגד:
וראוי לקבל טומאה. ואע״פ שמחוסר מחשבה. ובלבד שלא יהא מחוסר מלאכה. וסתמא כר׳ יהודה, וכן הלכה:
וראוי לכבוס. למעוטי כלי עץ. דאע״ג דמקבל טומאה הוא אינו ראוי לכבוס, דבר גרידה הוא ולא בר כבוס: