המשנה היומית של היום
זבחים ט׳:ד׳ - ט׳:ה׳
The Mishnah Yomi for Sunday, May 11, 2031 is זבחים ט׳:ד׳ - ט׳:ה׳
משנה א
Mishnayos Zevachim Perek 9 Mishnah 4
זבחים פרק ט׳ משנה ד׳
משנה ב
Mishnayos Zevachim Perek 9 Mishnah 5
זבחים פרק ט׳ משנה ה׳
ברטנורא
ואלו אם עלו ירדו – and even if they are kosher and ritually pure. Because the altar is not connected with them at all.
בשר קדשי קדשים – that for eating they exist and not for the altar.
והקטורת – it is not appropriate for the outer altar.
הצמר שבראשי כבשים – we have the reading. But the first clause of the gate is the last, for these bones and sinews that are taught [in this Mishnah], and it is one law for them. The wool that is at the top of sheep, is of a burnt-offering. That the head is not included in the flaying and is offered [in sacrifice] with its hide, and this is what we state regarding the ritual slaughtering of unconsecrated animals [Tractate Hullin 27b], from where do we learn to include the head which was already cut off in the slaughter, that it is not included the flaying, it exists within the burning on the altar, the inference teaches us (Leviticus 1:8): “[and Aaron’s sons, the priests, shall lay out the sections,] with the head [and the suet, on the wood that is on the fire upon the altar].” And there is wool at the height of the head of the sheep near its neck, and similar the hair that is in the beard of the he-goat/wether at the time that they are attached, all of them are burnt-offerings.
ואלו אם עלו ירדו. ואפילו הן כשרים וטהורים. משום דלא שייך בהו מזבח כלל:
בשר קדשי קדשים כו׳. דלאכילה קיימי ולא למזבח:
והקטורת. לא ראויה היא למזבח החיצון:
הצמר שבראשי כבשים. גרסינן. ורישא דבבא אחריתא היא, ובהדי עצמות וגידין קתני לה ומשפט אחד להם. הצמר שבראשי כבשים, של עולה. שהראש אינו בכלל הפשט וקרב עם עורו, והכי אמרינן בשחיטת חולין [כ״ז ע״ב]. מנין לרבות את הראש שכבר הותז בשחיטה שאע״פ שאינו בכלל הפשט ישנו בכלל הקטרה, תלמוד לומר את הראש. ויש צמר בגובה ראשו של כבש אצל ערפו, וכן השער שבזקן התישים בזמן שהן מחוברים, כולן עולים:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
כשם שאם עלו לא ירדו – all of these are invalid as it is taught in the Mishnah regarding them that they should not go down.
וכולם שעלו חיים בראש המזבח (see Mishnah 2 of this chapter) – Rabbi Akiva stated this that he declares valid in the case of animals that are blemished. And he agrees that if they went up while living on the top of the altar, they should come down, for the altar does not sanctify animals with a blemish while living.
עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד – we are speaking of a kosher burnt-offering, and it is the words of all. But the Mishnah did not take this usage other than because of the concluding clause [of the Mishnah], to teach you that the top of the altar ןדan appropriate place for flaying it and dissecting/dividing it where he transgressed and slaughtered it at the top of the altar.
כשם שאם עלו לא ירדו. אכל הנך פסולין דתנן בהו לא ירדו קאי:
כך אם ירדו. לאחר שעלו, לא יעלו עוד:
וכולן שעלו חיים בראש המזבח. ר׳ עקיבא קאמר לה דמכשיר בבעלי מומין. ומודה שאם עלו חיים בראש המזבח ירדו, שאין המזבח מקדש בעלי מומין חיים:
עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד. בעולה כשרה מיירי, ודברי הכל. ולא נקט לה אלא משום סיפא, ללמדך שראש המזבח מקום ראוי להפשט ונתוח היכא דעבר ושחטה בראש המזבח: