המשנה היומית של היום
זבחים ב׳:ד׳ - ב׳:ה׳
The Mishnah Yomi for Wednesday, April 16, 2031 is זבחים ב׳:ד׳ - ב׳:ה׳
משנה א
Mishnayos Zevachim Perek 2 Mishnah 4
זבחים פרק ב׳ משנה ד׳
משנה ב
Mishnayos Zevachim Perek 2 Mishnah 5
זבחים פרק ב׳ משנה ה׳
ברטנורא
לאכול בזית בחוץ וכזית למחר – this is the same thing that they said, but the first clause [of the Mishnah] speaks about two actions: that he slaughtered it on the condition of eating an olive’s bulk outside [its appropriate place, and he received it on account to eat an olive’s bulk on the morrow [outside of its appropriate time]. But here, [we are speaking] of one action, that he slaughtered it on the condition of eating an olive’s bulk on the morrow [not at the appropriate time] and an olive’s bulk outside [not in its appropriate place].
ר' יהודה אומר– He disputes our entire Mishnah. He does not hold that the intention of other things that are forbidden remove one from an improper intention, unless it his invalid behavior preceded his improper intention. And he also disputes regarding the issue of one action, for he holds by the first language used. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.
לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית – but both o them are outside of the proper time or outside of the proper place.
כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין – to make it invalid. For here there lacks an appropriate measure (regarding the place it was offered) and there it lacks an appropriate measure (regarding the time it was offered).
לאכול כזית בחוץ וכזית למחר. היינו הך דאמרן, אלא דרישא איירי בשתי עבודות, ששחט על מנת לאכול כזית בחוץ, וקבל על מנת לאכול כזית למחר. וכאן בעבודה אחת, ששחט על מנת לאכול כזית למחר וכזית בחוץ:
ר׳ יהודה אומר כו׳. אכולה מתניתין פליג. דלית ליה דמחשבת שאר פסולים מוציאה מידי פגול, אא״כ קדם פסולו לפגולו. ובעבודה אחת נמי פליג, דאית ליה תפום לשון ראשון. ואין הלכה כר׳ יהודה:
לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית. ושניהן חוץ לזמנו או חוץ למקומו.
כשר. שאין אכילה והקטרה מצטרפין. לפסלו. דהכא ליכא שיעורא והכא ליכא שיעורא:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
בשתיקה – without an intention that renders it invalid.
הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן – they are removed from being offered with improper intention. But the rest of the sacrifices (especially peace-offerings) there is not [the category] of not for its own sake to remove them from improper intention, for they are valid when not offered for their own sake.
בשתיקה. בלא מחשבה הפוסלת:
הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן. מוציאן מידי פגול. אבל שאר זבחים אין שלא לשמן מוציאן מידי פיגול, דהא כשרים הן בשלא לשמן: