המשנה היומית של היום
פרה י״א:ה׳ - י״א:ו׳
The Mishnah Yomi for Tuesday, February 23, 2027 is פרה י״א:ה׳ - י״א:ו׳
משנה א
Mishnayos Parah Perek 11 Mishnah 5
פרה פרק י"א משנה ה׳
משנה ב
Mishnayos Parah Perek 11 Mishnah 6
פרה פרק י"א משנה ו׳
ברטנורא
מטמא את מי חטאת – and even after he ritually immersed, [but] if he didn’t ritually immerse for the purpose of the purification rite it is as if he did not ritually immerse, as is taught in the [second] chapter [of Tractate Hagigah folio 18b/Chapter 2, Mishnah 6]: "אין דורשין"/They do not expound [upon the laws of prohibited relationships]: “[If] he immersed for eating food in the status of Holy Things and is thereby confirmed as suitable for eating food in the status of Holy Things, he is prohibited from engaging in the preparation of purification water.” But once he ritually immersed for the sake of the purification water, even a person who ritually immersed himself that day, according to the Torah, who is invalid for heave-offering and for Holy Things, is fit/appropriate for the purification water, for a person who ritually immersed himself that day/טבול יום is fit for the [ritual of the Red] Heifer.
ומזה מי חטאת במגע ובמשא (the one who sprinkles the purification water in contact and carrying) – and in this, everyone does not disagree. But regarding hyssop that is pronounced fit to receive ritual defilement, and because the person who eats them he requires being made fit that [purification] water can come upon him, and similarly, with water that is not mixed [with ashes] and stands for Holy Things, and an empty vessel that is clean and stands in order to place in it the purification ashes, but in this, Rabbi Meir (i.e., contact and carrying) and the Sages (i.e., in contact, but not in carrying) dispute (i.e., if he carried them but did come in contact with them, they are not defiled). And the Halakha is according to the Sages.
מטמא את מי חטאת. ואפילו לאחר שטבל, אם לא טבל לשם חטאת כאילו לא טבל, דתנן בפרק אין דורשין (חגיגה דף י״ח) טבל לקודש והוחזק לקודש אסור בחטאת. אבל משטבל לשם חטאת, אפילו טבול יום דאורייתא שפסול לתרומה ולקודש, כשר לחטאת, דטבול יום כשר בפרה:
ומזה מי חטאת במגע ובמשא. ובהא כולי עלמא לא פליגי. אבל באזוב המוכשר לקבל טומאה, ומשום דאוכל הוא צריך הכשר שיבוא עליו מים, וכן במים שאינן מקודשים ועומדים לקדש, וכלי ריקם הטהור ועומד כדי להניח בו אפר חטאת, בהא פליגי ר״מ וחכמים. והלכה כחכמים:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים – as for example, that he ate impure foods and drank impure liquids, and the hands and vessels that were defiled by liquids and similar things (see also Tractate Zavim, Chapter 5, Mishnah 12).
וחכמים אוסרים במעשר – and the Halakha is according to the Sages.
לאחר ביאתו – after he ritually immersed, immediately he is permitted to all of them and does not need [the arrival] of sunset.
ואם בא אל המקדש פטור – for the Torah did not forbid his coming into the Sanctuary other than on someone who was defiled by a primary source of ritual uncleanness according to the [Written] Torah, as it is written (Leviticus 5:2-3): “[Or when a person touches any impure thing – be it the carcass of impure beast] or the carcass of impure cattle or the carcass of an impure creeping thing [- and the fact has escaped him, and then being impure, he realizes his guilt;] Or when he touches human impurity [-any such impure whereby one becomes impure – and, though he has known it, the fact has escaped him, but later he realizes his guilt].”
כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים. כגון אכל אוכלין טמאין, ושתה משקין טמאין, והידים, והכלים שנטמאו במשקין, וכיוצא בהן:
וחכמים אוסרים במעשר. והלכה כחכמים:
לאחר ביאתו. לאחר שטבל, מיד הותר בכולם ואין צריך הערב שמש:
ואם בא אל המקדש פטור. דלא אסרה תורה ביאת המקדש אלא על מי שנטמא באב הטומאה דאורייתא, כדכתיב (ויקרא ה׳) בטומאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שרץ טמא: