המשנה היומית של היום
אבות ג׳:י״ח - ד׳:א׳
The Mishnah Yomi for Wednesday, March 5, 2031 is אבות ג׳:י״ח - ד׳:א׳
משנה א
Mishnayos Avos Perek 3 Mishnah 18
אבות פרק ג׳ משנה י"ח
רש״י
הלכות קינין והלכות נדה שאבדה וסתה וצריכה לשמור עד שתחזיר לפתחה. נ"א נדה שאבדה פתחה ואמרה יום אחד טמא ראיתי ואיני יודעת אם בימי נדה או בימי זיבה פתחה י"ז יום שאינה חוזרת לפתחה עד י"ז יום כדמפורש בערכין (דף ח א):
הן הן גופי תורה. כלומר אל יהיו קלות בעיניך אלא שים לבך עליהן כי חמורות הן יותר מדאי ותמצא בהם עומק גדול:
תקופות. ענין הילוך המזלות. נ"א ענין גדול הלוך חמה והפוך שלה ברבוע:
גמטריאות. חשבון האותיות ונוטריקון. אין מקבלים עליהם שכר כשאר הלכות לפי שאינם אלא פרפראות כלומר ענייני החכמה כמו פטר את הפרפרת שלאחר המזון. נ"א פרפראות דהיינו מידי דגריר לבא שמביאין לפני הסעודה שום דבר שממשיך לבו של אדם לאכילה וכן העוסק בהלוך תקופות שברקיע ולדרוש תיבות שבתורה בגימטריא הן הן ממשיכין אותו לחכמה שיש בהן חכמה גדולה:
משנה ב
Mishnayos Avos Perek 4 Mishnah 1
אבות פרק ד׳ משנה א׳
ברטנורא
Ben Zoma: Since he did not have length of days and was not ordained to be called, 'Rabbi,' they would call him according to his father's name. And so [too] Ben Azzai. And both of their names were Shimon.
"Who is the wise one": This is what it is saying: Who is wise, who is fitting to be lauded by his wisdom?
"He who learns from all men": And even though [that person that he learns from] is lesser than he. As since he is not concerned about his honor and learns from the lesser ones, [it shows] that his wisdom is for the sake of Heaven and not to boast and revel in.
"as it says, 'I have acquired understanding from all my teachers'": And the end of the verse is, "since your testimonies are my conversation" - which means to say, "I would learn Torah from all my teachers, and even from those that are lesser than I, and I would not be concerned about my honor; as all of my intentions were for Heaven alone." And so [too], "who is the mighty one," [means] who is fitting to be lauded by his might? "He who conquers his impulse."
"as it says, 'slowness to anger is better than a mighty person' (but it can also be read as, 'good is slowness to anger from might')": Thus is the explanation of the verse: Good is slowness to anger that comes from the angle of the might [involved in] conquering the impulse, and not from the angle of [having] a soft nature." And so [too, the rest of the verse, "and one who governs his passion than the conqueror of a city" which can also be read as, "and one who governs his passion from the conqueror of a city," is to be understood as "good] is the conquering of the spirit when it comes from the conqueror of a city; [meaning] from a king, when after he conquers a city and the people rebelling against him come to his hand, he governs his passions and does not kill them."
"Who is the rich one": who is fitting to be lauded by his riches? "He who is happy with his lot."
"Who is honored": Because [of the fact] that one who merits to have these three things that are mentioned above - which are wisdom, might and riches - is automatically honored in the eyes of God and man, even if the [people] do not [fully] honor him on their account; hence the teacher appended [the following] to this and said, "Someone who has these traits and is honored automatically, what can he do to be [properly] honored by others? He should honor others."
"'For, those who honor Me, I will honor'": And the matter is an a fortiori argument (kal ve'chomer): Just like the Holy One, blessed be He - who is the King of honor and everything that He created in His world, He created for His honor - honors those who honor Him; all the more so should flesh and blood [do so].
"'and those who despise Me will be held in little esteem'": We learn [from here] the humility of the Holy One, blessed be He: He did not say, "and those who despise Me I will curse," but rather "will be held in little esteem" - automatically. And with the honor of the righteous ones He was more exacting, as it says (Genesis 12), "and those that curse you, I will malign."
בֶּן זוֹמָא. לְפִי שֶׁלֹּא הֶאֱרִיךְ יָמִים וְלֹא נִסְמַךְ שֶׁיִּקָּרֵא רַבִּי, הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ עַל שֵׁם אָבִיו. וְכֵן בֶּן עַזַּאי. וּשְׁנֵיהֶם שְׁמָם שִׁמְעוֹן:
אֵיזֶהוּ חָכָם. הָכִי קָאָמַר, אֵיזֶהוּ חָכָם שֶׁרָאוּי שֶׁיִּתְהַלֵּל בְּחָכְמָתוֹ:
הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָטָן מִמֶּנּוּ. שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ חָס עַל כְּבוֹדוֹ וְלוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים, נִכָּרִים הַדְּבָרִים שֶׁחָכְמָתוֹ הוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא לְהִתְיַהֵר וּלְהִתְפָּאֵר בָּהּ:
שֶׁנֶּאֱמַר מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי. וְסֵיפָא דִּקְרָא כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי, כְּלוֹמַר הָיִיתִי לוֹמֵד תּוֹרָה מִכָּל מְלַמְּדַי וַאֲפִלּוּ מִן הַקְּטַנִּים מִמֶּנִּי וְלֹא הָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ לִכְבוֹדִי, כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי, שֶׁכָּל כַּוָּנָתִי הָיְתָה לַשָּׁמַיִם בִּלְבַד. וְכֵן אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר שֶׁרָאוּי שֶׁיִּתְהַלֵּל בִּגְבוּרָתוֹ, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ:
שֶׁנֶּאֱמַר טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר. הָכִי הֲוֵי פֵּרוּשָׁא דִּקְרָא, טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם הַבָּא מִצַּד הַגְּבוּרָה שֶׁל כִּבּוּשׁ הַיֵּצֶר, לֹא מִצַּד רַכּוּת הַטֶּבַע. וְכֵן מוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ כְּשֶׁבָּא מִלּוֹכֵד עִיר, מִן הַמֶּלֶךְ שֶׁלְּאַחַר שֶׁכָּבַשׁ אֶת הָעִיר וּבָאוּ לְיָדוֹ הָאֲנָשִׁים הַמּוֹרְדִים בּוֹ, מוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ וְאֵינוֹ הוֹרְגָן:
אֵיזֶהוּ עָשִׁיר. הָרָאוּי לוֹ לְהִתְהַלֵּל בְּעָשְׁרוֹ, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ:
אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד. לְפִי שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים טוֹבִים הַלָּלוּ שֶׁנִּזְכְּרוּ לְעֵיל, שֶׁהֵם הַחָכְמָה וְהַגְּבוּרָה וְהָעֹשֶׁר, הַזּוֹכֶה בָּהֶם הוּא נִכְבָּד מֵעַצְמוֹ בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם, וְאַף אִם הַבְּרִיּוֹת לֹא יְכַבְּדוּהוּ בַּעֲבוּרָם, לְכָךְ חִבֵּר הַתַּנָּא לְזֶה וְאָמַר מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ וְהוּא נִכְבָּד בְּעַצְמוֹ, מַה יַּעֲשֶׂה וְיִהְיֶה מְכֻבָּד מֵאֲחֵרִים, יְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת:
כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד. וְהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וְכָל מַה שֶּׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, מְכַבֵּד אֶת מְכַבְּדָיו, קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם:
וּבֹזַי יֵקָלּוּ. לָמַדְנוּ עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לֹא אָמַר וּבֹזַי אֲקַלֵּל, אֶלָּא יֵקַלּוּ מֵעַצְמָם. וּבִכְבוֹד הַצַּדִּיקִים הִקְפִּיד יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב) וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר:
רש״י
שמעון בן זומא ושמעון בן עזאי ושמעון התימני לפי שלא האריכו ימים נקראו על שם אביהם. נ״א ואלו שלשה שלא נסמכו כדאמרינן בסנהדרין היושבים לפני חכמים שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא ושמעון התימני:
הלומד מכל אדם. ואפי' שאינו גדול ממנו בחכמה הולך ולומד ודוחק ונכנס בכל מקום שהם בני תורה ואינו מתבייש:
מכל מלמדי וכו'. כל מי שבא ללמדני הייתי משכיל שומע לדבריו ולא בושתי:
הכובש את יצרו. ואינו הולך אחריו:
טוב ארך אפים. שאין נוח לכעוס אלא מתגבר על יצרו טוב הוא מגבור:
ומושל ברוחו. שכופה את רוחו טוב מגבור ומלוכד עיר:
השמח בחלקו. בחלק שהקב״ה מזמין לו הכל נוטל בעין יפה. נ״א שיש לו חירות נפש ולב טוב באותו חלק שהקב״ה מזמין לו בין טוב בין רע בין רב בין מעט ואינו מצטער להיות רודף ולהוט לאצור ולקנות יותר מחלקו ואילו לא היה שמח מיגיע כפיו שהוא אוכל מאי אשרי איכא אפילו עשיר שבעשירים ודואג ועצב בחלקו הרי הוא כעני שבעניים אלא ודאי באכלו בשמחה קאמר ומדקא משבח ליה קרא הכי אלמא עשיר קרי ליה:
אשריך בעולם הזה. שלא תצטרך לבריות ולעוה״ב דמתוך שהוא נהנה מיגיעו לא בא לידי גזל ונוחל שני עולמות:
אמר הקב״ה כי מכבדי אכבד אם אתה הולך אחר דרכי מפני שיבה תקום וגו' גם אתה תמצא מכובד. נ״א כבד אכבדך ואז תמצא כבוד ותהיה מכובד:
ובוזי יקלו. לא שאני מיקל אותם אלא הם יקלו מעצמם דהואיל ואינו מכבדני אלא מיקל אינו מכובד ביניהם אלא זל וקל:
נ״א כי מכבדי אכבד וגו'. זו היא מדה אחת של מקום ואף אתה צא ולמד ממדותיו ותהיה מכובד:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
"Kinin:" Bird offerings are called Kinin, which is a term related to kan tsippor (bird's nest). And it has strict laws, for example, if obligatory and voluntary offerings get mixed; or an olah which is performed higher [on the altar] and a chatat, which is performed lower.
"and the beginnings of Niddah (menstruation)": The laws of a menstruant who has lost her cycle and needs to guard [for the possibility of bleeding] until she goes back to the beginning [of a new cycle]. And sometimes, she is required to immerse ninety-five [times], according to the [opinion] that holds immersion at its proper time is a commandment.
"these are the body of the laws (halakhot)": The essence of the Oral Law, for which one receives reward.
"Astronomical calculations": The matter of the movement of constellations.
"and Gematria [numerical calculations]": The calculation of the [numerical value of the] letters.
"condiments to wisdom": Just like the condiments, that [people] are accustomed to eat at the end of the meal for dessert in the manner of a treat, honor their owners in the eyes of the creatures; so [too] do these wisdoms.
קִנִּין. קָרְבְּנוֹת הָעוֹף קְרוּיִין קִנִּין, לְשׁוֹן קַן צִפּוֹר. וְיֵשׁ בָּהֶן הֲלָכוֹת חֲמוּרוֹת, כְּגוֹן אִם נִתְעָרְבוּ חוֹבָה בִנְדָבָה, אוֹ עוֹלָה שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ לְמַעְלָה בְּחַטָּאת שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ לְמַטָּה:
וּפִתְחֵי נִּדָּה. הִלְכוֹת נִדָּה שֶׁאִבְּדָה וִסְתָּהּ וּצְרִיכָה לִשְׁמֹר עַד שֶׁתַּחְזֹר לְפִתְחָהּ. וּפְעָמִים שֶׁהִיא צְרִיכָה לִטְבֹּל צ"ה טְבִילוֹת לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה:
הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת. עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁמְּקַבְּלִים עָלֶיהָ שָׂכָר:
תְּקוּפוֹת. עִנְיַן מַהֲלַךְ הַמַּזָּלוֹת:
וְגִימַטְרִיאוֹת. חֶשְׁבּוֹן הָאוֹתִיּוֹת:
פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה. כְּמוֹ הַפַּרְפְּרָאוֹת שֶׁרְגִילִין לֶאֱכֹל בְּסוֹף הַסְּעוּדָה לְקִנּוּחַ דֶּרֶךְ תַּעֲנוּג, כָּךְ הַחָכְמוֹת הַלָּלוּ מְכַבְּדוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶם בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת: