המשנה היומית של היום
אבות ב׳:ח׳ - ב׳:ט׳
The Mishnah Yomi for Thursday, February 20, 2031 is אבות ב׳:ח׳ - ב׳:ט׳
משנה א
Mishnayos Avos Perek 2 Mishnah 8
אבות פרק ב׳ משנה ח׳
רש״י
אל תחזיק טובה לעצמך. לומר כך וכך למדתי [ראוי אני שיכבדוני הבריות] ולפי שהוא לא הניח בעולם לא משנה ולא מקרא שלא למד לכך היה אומר כן:
כי לכך נוצרת. לשם כך יצאת לאויר העולם כדכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי מלמד שהתנה הקב״ה עם מעשה בראשית שאם אין מקבלין ישראל את התורה יחזיר העולם לתוהו ובוהו נמצא עכשיו שחובה גדולה מוטלת עליו ולא בטובה הוא עושה:
הוא היה מונה שבחן רבן יוחנן בן זכאי ולפי שתלמידיו היו קוראם בשמו אליעזר יהושע כו':
בור סוד שאינו מאבד טפה. (בור סוד) דמיונו כהקיר ביר מימיה לפי שטוח בסיד כל סביביו ואין נבלעים מימיו כך הוא לא שכח אפילו דבר אחד מתלמודו:
אשרי יולדתו. שהיה בקי בכל דבר למוד ויועץ וקרוב למלכות ואני שמעתי לפי שאמו גרמה לו שיהיה חכם שכל הימים שעברתו אמו היתה מחזרת בכל יום על כל בתי מדרשות שהיו בעיר ואומרת להם בבקשה מכם בקשו רחמים על העובר הזה שיהיה חכם. בגמרא ירושלמי:
מעין המתגבר. חריף ומחודד יותר מדאי. אבל רבי אליעזר לא היה חריף כמוהו וסיני ועוקר הרים סיני עדיף. [משמו של ר״ג ומשמן של ריב״ז]:
משנה ב
Mishnayos Avos Perek 2 Mishnah 9
אבות פרק ב׳ משנה ט׳
ברטנורא
"A good eye": One who suffices with what he has and does not seek extraneous things - and is not envious when he sees that his fellow has more than him.
"A good friend": who rebukes him when he sees him doing something that is improper.
"A good neighbor": who is found near him, whether by day or by night; whereas a good friend is not found near him all the time.
"Seeing the consequences of one's actions": One who looks out and sees what will be in the future. And through this, he calculates the loss [engendered by doing] a commandment versus its reward and the reward [engendered by doing] a sin versus its loss.
"A good heart": Since the heart is the generator of all the other forces and it is the source from which emanate all of the actions. And even though there are specific limbs for [different] actions, nonetheless, the place of the force that animates all of the actions is in the heart. Therefore, Rabbi Elazar ben Arakh said, "A good heart." And for this reason, Rabbi Yochanan ben Zakkai said, "I see the words of Rabbi Elazar ben Arakh [as better than] all of yours."
"what is an evil path that a person should distance himself from": He needed to ask them this, as he did not understand from their first words that the evil path is the opposite of the good path [that they each suggested], since not with all that is good is its opposite evil. As [for example] piety - and that is going beyond the letter of the law - is good, but one who is not pious and holds his actions according to the law of the Torah is not evil. And it may have been possible to say, if sufficing - and that is a good eye - is the good path, the seeking of extraneous things is not the evil path, as he does not hurt any person with this. And so [too] with the other traits. Therefore, he had to ask them, "what is the evil path that a person should distance himself from."
"One who borrows but does not repay": And this is the opposite of "seeing the consequences of one's actions;" as if he does not repay, who will [now] lend to him and he will be stuck in [his] famine. And he did not say just, "not seeing the consequences of one's actions," as it is possible for a person who does not see the consequences of his actions not to come to a mishap, as he will be able to rescue himself when that consequence comes to him.
"'but the righteous one gives graciously'": [It is] speaking about the Holy One, blessed be He, who is the righteous One of the world, Who gives graciously to the lender what this one borrowed from him and did not repay him. It comes out that the borrower is in debt to the Omnipresent.
עַיִן טוֹבָה. מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ דְּבָרִים יְתֵרִים וְאֵינוֹ מְקַנֵּא כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לַחֲבֵרָיו יוֹתֵר מִמֶּנּוּ:
חָבֵר טוֹב. שֶׁמּוֹכִיחוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ עוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן:
שָׁכֵן טוֹב. מָצוּי אֶצְלוֹ בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, וְאִלּוּ חָבֵר טוֹב אֵינוֹ מָצוּי אֶצְלוֹ בְּכָל עֵת:
הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. צוֹפֶה וּמַבִּיט בְּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִמְצָא מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ:
לֵב טוֹב. לְפִי שֶׁהַלֵּב הוּא הַמֵּנִיעַ לְכָל שְׁאָר הַכֹּחוֹת וְהוּא הַמָּקוֹר שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹבְעִים כָּל הַפְּעֻלּוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לַפְּעֻלּוֹת אֵבָרִים מְיֻחָדִים, מִכָּל מָקוֹם הַכֹּחַ הַמְעוֹרֵר לְכָל הַתְּנוּעוֹת הוּא בַּלֵּב, לְפִיכָךְ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לֵב טוֹב. וּמִפְנֵי זֶה אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם:
אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם. הֻצְרַךְ לִשְׁאֹל מֵהֶם זֶה, וְלֹא הֵבִין מִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהַדֶּרֶךְ הָרָעָה הִיא הֵפֶךְ הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, לְפִי שֶׁלֹּא כָּל מַה שֶּׁהוּא טוֹב יִהְיֶה הֶפְכוֹ רַע, כִּי מִדַּת הַחֲסִידוּת וְהוּא הָעוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין הִיא טוֹבָה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ חָסִיד וּמַעֲמִיד דְּבָרָיו עַל דִּין תּוֹרָה אֵינוֹ רַע, וְאֶפְשָׁר הָיָה לוֹמַר, שֶׁאִם הַהִסְתַּפְּקוּת וְהִיא עַיִן טוֹבָה הִיא דֶּרֶךְ טוֹבָה, בַּקָּשַׁת הַיִּתְרוֹנוֹת אֵינוֹ דֶּרֶךְ רָעָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַזִּיק לְשׁוּם אָדָם בָּזֶה, וְכֵן בִּשְׁאָר הַמִּדּוֹת. לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לִשְׁאֹל מֵהֶם אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם:
הַלּוֶֹה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם. הוּא הֵפֶךְ הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד, שֶׁאִם לֹא יְשַׁלֵּם לֹא יִמְצָא מִי שֶׁיַּלְוֶנּוּ וְיִהְיֶה מֻטָּל בָּרָעָב. וְלֹא אָמַר סְתָם מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לָאָדָם שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי תַּקָּלָה, שֶׁיַּצִּיל עַצְמוֹ בְּבֹא הַנּוֹלָד הַהוּא:
וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם חוֹנֵן וְנוֹתֵן לַמַּלְוֶה מַה שֶּׁלָּוָה זֶה מִמֶּנּוּ וְלֹא פָּרַע לוֹ, נִמְצָא הַלּוֶֹה נִשְׁאַר חַיָּב לַמָּקוֹם:
רש״י
שכן טוב יותר טוב מחבר טוב ששכנו רואהו כל שעה ביום ובלילה ולומד ממעשיו:
[שבכלל דבריו דבריכם שהכל תלוי בלב]:
אחד הלוה מן האדם כאילו לוה מן המקום. מאחר שהמקום עתיד לפרוע לו למלוה שנא' וצדיק חונן ונותן. [צדיקו של עולם הוא המקום] נ״א וצדיק חונן זה הקב״ה שהוא צדיק חונן ונותן לו למלוה ומדהזכיר שמו של הקב״ה גבי הלואה מכלל דחשיב כאילו לוה מן המקום. המקום הוא מקומו של עולם [ואין העולם מקומו] וכה״א ומתחת זרועות עולם אבל העולם לא יכילנו שנא' השמי' ושמי השמים לא יכלכלוך:
לב טוב יהא לו בכל דבר ולא יבא לידי תקלה לעולם:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
"Do not credit it favorably for yourself": to say, "I have learned much Torah." And since he did not leave a verse nor a mishnah, halakha (law) or aggada (homily) that the did not learn (Sukkah 28a, Bava Batra 134a), he said this.
"a pit covered in plaster (sud)": is the [correct] version that we have - and not a pit of plaster (sid) - meaning to say, like a pit sealed with plaster.
"that does not lose a drop": Thus does he not forget a [single] thing from his study.
"happy is the one who gave birth to him": Rendered happy by good character traits is one who the whole world says about him, "happy is the one who gave birth to him." And some say, because she caused him to be a sage. For she would go out to all of the study halls in her town and say to them, "I request from you that you should seek mercy (pray) for this embryo that is in my innards, that he should be a sage." And from the day that he was born, she did not remove his crib from the study hall, so that only words of Torah would enter his ears.
"pious": [One] who does beyond the letter of the law.
"fears sin": [He is] strict upon himself and forbids upon himself things that are permissible out of his fear, lest he come to do a sin. As if it is not like this, what is the novelty - even an ignorant man can be one that fears sin.
"an ever-strengthening fountain": His heart (mind) is broad and he adds analysis and reasoning from his own knowledge.
Abba Shaul says in his name: of Rabban Yochanan ben Zakkai.
"and Rabbi Elazar ben Arakh were on the other side"" I have found it written that Abba Shaul is not arguing with the first teacher [in this mishnah] and Rabban Yochanan ben Zakkai said both things; and both of them are true, as concerning expertise and memory Rabbi Eliezer would outweigh [them], and concerning sharpness and analysis, Rabbi Elazar ben Arakh would outweigh them.
אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ. לוֹמַר הַרְבֵּה תּוֹרָה לָמַדְתִּי. וּלְפִי שֶׁהוּא לֹא הִנִּיחַ לֹא מִקְרָא וְלֹא מִשְׁנָה הֲלָכָה וְאַגָּדָה שֶׁלֹּא לָמַד (סכה כח., בבא בתרא קלד.), הָיָה אוֹמֵר כֵּן:
בּוֹר סוּד. גָּרְסִינַן, וְלֹא בּוֹר סִיד. כְּלוֹמַר, כְּבוֹר טוּחַ בְּסִיד:
שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. כָּךְ הוּא אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִתַּלְמוּדוֹ:
אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. מְאֻשָּׁר בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת עַד שֶׁכָּל הָעוֹלָם אוֹמְרִים עָלָיו אַשְׁרֵי מִי שֶׁיְּלָדַתּוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, עַל שֵׁם שֶׁהִיא גָּרְמָה לוֹ שֶׁיְּהֵא חָכָם, שֶׁהָיְתָה מְחַזֶּרֶת עַל כָּל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּעִירָהּ וְאוֹמֶרֶת לָהֶם בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עַל הָעֻבָּר הַזֶּה שֶׁבְּמֵעַי שֶׁיִּהְיֶה חָכָם, וּמִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד לֹא הוֹצִיאָה עֲרַשְׂתּוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ בְּאָזְנָיו אֶלָּא דִּבְרֵי תּוֹרָה:
חָסִיד. שֶׁעוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין:
יְרֵא חֵטְא. מַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְאוֹסֵר עָלָיו דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים, מִיִּרְאָתוֹ שֶׁמָּא יָבֹא לִידֵי חֵטְא. דְּאִם לֹא כֵן מַאי רְבוּתֵיהּ, אֲפִלּוּ עַם הָאָרֶץ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת יְרֵא חֵטְא:
מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. לִבּוֹ רָחָב וּמוֹסִיף פִּלְפּוּל וּסְבָרוֹת מִדַּעְתּוֹ:
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ. שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי:
וְאֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה. מָצָאתִי כָּתוּב, דְּאַבָּא שָׁאוּל לֹא נֶחְלַק עַל תַּנָּא קַמָּא, וּשְׁנֵי הַדְּבָרִים אֲמָרָם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וּשְׁנֵיהֶם אֱמֶת, דִּלְעִנְיַן הַבְּקִיאוּת וְהַזִּכָּרוֹן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְרִיעַ, וּלְעִנְיַן הַחֲרִיפוּת וְהַפִּלְפּוּל הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מַכְרִיעַ: