המשנה היומית של היום
עבודה זרה ד׳:י׳ - ד׳:י״א
The Mishnah Yomi for Friday, January 31, 2031 is עבודה זרה ד׳:י׳ - ד׳:י״א
משנה א
Mishnayos Avodah Zarah Perek 4 Mishnah 10
עבודה זרה פרק ד׳ משנה י׳
משנה ב
Mishnayos Avodah Zarah Perek 4 Mishnah 11
עבודה זרה פרק ד׳ משנה י"א
ברטנורא
המטהר יינו של עובד כוכבים – an Israelite who tread on the grapes of an idolater in a state of religious fitness in order to sell them to [another] Israelite, he doesn’t give money to the idolater until he sells them after a while.
ונותנו ברשות – of the idolater.
they pass in the public domain and causes him loss, and even if there is no key or lock, it is permitted, as long as he doesn’t have a lien on that wine, such as the case where he wrote to him: “I have received it from you as we stated [later on- see Mishnah 12 of this chapter].
רבי שמעון בן אלעזר אומר כל רשות עכו"ם אחת היא – There is a dispute between Rabbi Shimon ben Eleazar and the First Tanna/Teacher for the first Tanna/teacher holds that when the Israelite left wine in the domain of the idolater, the owner of the wine, it is in this case where we require that the house be open to the public domain, and it be a city where Israelites and idolaters live in it. But in the domain of another idolater who is not the owner [of the wine], even in a city where Israelites do not dwell, it is permitted. But Rabbi Shimon ben Eleazar states that it is all one whatever the domain of an idolater. For just as that in the domain of the idolater who is the owner of the wine, it is prohibited other than in a city where Israelites and idolaters live there and the house is open to the public domain, so too here, in the domain of another idolater, the city must be one in which Israelites and idolaters live in and the house is open to the public domain. And the Halakha is according to Rabbi Shimon ben Eleazar. And at a time when the key and the lock is in the hands of an Israelite whether in the domain of the owner of the wine, whether in the domain of another idolater, it is permissible according to the words of everyone.
המטהר יינו של נכרי. ישראל שדרך ענבים של נכרי בכשרות כדי למוכרו לישראל, ואינו נותן מעות לנכרי עד שימכרנו לאחר זמן:
ונותנו ברשותו. של נכרי:
בעיר שיש בה נכרים וישראלים מותר. דמרתת נכרי דלמא חזו ליה הנך ישראל דעברי ברשות הרבים ומפסידנא. ואפילו אין מפתח וחותם, שרי. והוא שאין לו מלוה על אותו יין, כגון שכתב לו התקבלתי ממך, כדאמרינן לקמן:
רבי שמעון בן אלעזר אומר כל רשות נכרי אחת היא. פלוגתא דר׳ שמעון בן אלעזר ותנא קמא, דת״ק סבר כשהניח ישראל יין ברשותו של נכרי בעל היין, הוא דבעינן שיהא הבית פתוח לרה״ר ועיר שישראל ונכרים דרים בה. אבל ברשות נכרי אחר שאינו בעל הבית, אפילו בעיר שאין ישראל דרים בה, שרי. ור׳ שמעון בן אלעזר אומר, כל רשות נכרי אחת היא, וכי היכי דברשות הנכרי בעל היין אסור אלא בעיר שישראל ונכרים דרים בה והבית פתוח לרה״ר, הכי נמי ברשות נכרי אחר, צריך עיר שישראל ונכרים דרים בה ובית פתוח לרה״ר. והלכה כר׳ שמעון בן אלעזר. ובזמן שמפתח וחותם ביד ישראל, בין ברשות בעל היין בין ברשות נכרי אחר, מותר לדברי הכל:
שאלות נפוצות על משנה יומית
מה זה משנה יומית?
משנה יומית היא תוכנית לימוד יומית שבה המשתתפים לומדים שתי משניות (יחידות לימוד מתוך המשנה) בכל יום. באמצעות תוכנית זו, ניתן להשלים את כל המשנה בתוך כשש שנים.
מהי המשנה?
המשנה היא האוסף הכתוב המשמעותי הראשון של המסורת שבעל פה היהודית, והיא מהווה את הבסיס לתלמוד. היא נערכה סביב שנת 200 לספירה, וכוללת תורות ודיונים בהלכה מפי רבנים שונים.
מי החל את תוכנית משנה יומית?
בשנת 1934, הגאון מקוז’יגלוב, רב אריה צבי פרומר, שהחליף את רב מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) בראשות ישיבת חכמי לובלין, יזם את מחזור לימוד משנה יומית, בהתמקדות בסדר זרעים וסדר טהרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, הרחיב רב יונה שטנצל, תלמידו של רב פרומר, את התוכנית, וקרא ללימוד מקיף של ששה סדרי משנה. הרעיון של לימוד שתי משניות ביום זכה לתמיכתם של דמויות כמו רב איסר זלמן מלצר, הרב מטשעבין, והרבי מגור, מה שסימן את ראשיתה הרשמית של משנה יומית.
כמה זמן לוקח להשלים את המשנה בעזרת משנה יומית?
באמצעות תוכנית משנה יומית, ניתן להשלים את המשנה בתוך כשש שנים בקירוב.
האם כל אחד יכול להצטרף למשנה יומית?
כן, כל מי שמעוניין ללמוד משנה יכול להתחיל את מחזור משנה יומית. אין צורך בידע מוקדם, ומתחילים מוזמנים בברכה.
האם עלי לדעת עברית כדי ללמוד משנה יומית?
אף שהמשנה נכתבה במקורה בעברית, קיימים תרגומים ופירושים רבים בשפות שונות, המנגישים אותה לכל מי שמעוניין ללמוד.
האם יש שעה מסוימת ביום ללימוד משנה יומית?
אין שעה קבועה. המשתתפים יכולים לבחור את השעה המתאימה ביותר ללוח הזמנים שלהם.
האם אפשר ללמוד משנה יומית בקבוצה?
כן, קהילות ובתי כנסת רבים מארגנים מפגשי לימוד קבוצתיים למשנה יומית. לימוד בקבוצה יכול לשפר את ההבנה ולחזק את תחושת החברות.
מה קורה אם פספסתי יום?
אם פספסתם יום, תוכלו להשלים את הפער על ידי לימוד המשניות שהוחמצו לצד לימוד היום הנוכחי, או על ידי הקדשת זמן נוסף עד שתחזרו למסלול.
ברטנורא
אם יש עליו [מלוה] אסור – if he has towards him a lien on the wine, it is prohibited, for this wine is mortgaged to him in his liability, so it is like his money and he came in contact with it to see how it is.
נפל – the idolater [fell] into the cistern filled with wine.
ועלה – dead, even though he came in contact with it at the time that he fell in, he (i.e., the Jew) is not prohibited to benefit since he did not intend to come in contact with it, but uf he came up alive, through his ascending he makes it forbidden, because he admits to idolatry on that he was saved.
ומודדו בקנה – or that the idolater measures the wine of the Israelite with a reed.
והתיז – or the idolater flipped out the hornet from the wine of the Israelite through a reed and did not actually make contact with the wine with his hand.
המורתחת – the barrel was rising with heat and the idolater slapped it with his hand on the foaming – this is not the manner of libations.
רבי שמעון מתיר – but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.
זה היה מעשה והכשירוהו – even through drinking.
אם יש לו עליו מלוה אסור. אם יש לו על היין מלוה, שזה היין משועבד לו בחובו, אז הוא כממונו ונגע ביה לראות היאך הוא:
נפל. הנכרי לבור מלא יין:
ועלה. מת. אע״ג דנגע בשעה שנפל אינו אסור בהנאה, הואיל ולא נתכוין ליגע. אבל עלה חי, בעלייתו אוסרו, משום דמודה לעבודה זרה על שניצול:
ומודדו בקנה. או שהיה הנכרי מודד יינו של ישראל בקנה:
והתיז. או שהתיז הנכרי את הצרעה מיינו של ישראל על ידי הקנה ולא נגע בידיו ביין:
המרותחת. שהיתה החבית מעלה רתיחות, וטפח הנכרי בידו על הרתיחות, אין דרך ניסוך בכך:
ורבי שמעון מתיר. ואין הלכה כרבי שמעון:
זה היה מעשה והכשירו. אף בשתיה: